עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, אמרה בדיון שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בנוגע למוכנות לניהול בחירות בצל הקורונה, כי "למרות כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות, ברור לנו שזה לא משתווה למה שצפוי לנו במערכת הבחירות הנוכחית. זה לא הזמן לייצר תהליכים חדשים או הסדרים חדשים כמו הצבעה בדואר או הצבעה ממוחשבת. כל פעולה שנבצע תהיה מותאמת לשיטה הקיימת. לא נמציא את הגלגל מחדש. אנו סבורים שבסופו של דבר, מקבץ הפעולות שנבצע יאפשרו לנו לקיים יום בחירות תקין. כל זה ביחד לא יעזור אם לא תהיה גם השתתפות של הציבור במהלך הזה. על הציבור לדעת שיש לו חלק גדול בהצלחת היום הזה".
"אחד מהמהלכים שנועדו להפחית את העומסים בקלפיות ובריכוזים עצמם הוא פיצול הקלפיות. בכל ריכוז עם שבע קלפיות ומעלה, היה ונאתר מבנים פנויים סמוכים נוספים, נעביר חלק מהקלפיות למתחם אחר. פנינו לרשויות המקומיות, יש שיתוף פעולה חלקי, לא מלא. אני מקווה שהוא יתגבר עם הזמן. בנוסף, הצוותים שלנו, שכבר פועלים בשטח, בודקים את כל מקומות הקלפי ברחבי הארץ, הונחו לאתר כניסות נוספות כדי שנוכל לנווט את העומסים במתחם. כמו כן, אנחנו מתכוונים למנות בכל ריכוז סדרן ייעודי שישמש כממונה קורונה, מעין שוטר שיאכוף את הנחיות שמירת הריחוק החברתי ועטיית המסכות".
"לצד זאת, נקים קלפיות ייעודיות לשלוש קבוצות אוכלוסייה: חולים מאומתים מבודדים ודיירים בבתי אבות ודיור מוגן. בגלל שאין לנו מבנים ציבוריים שאנו לא עושים בהם כבר שימוש, פניתי למנכ"ל קופ"ח כללית במטרה להשתמש בחלק מסניפי הקופה לצורך הקמת קלפיות למבודדים וקלפיות נפרדות לחולים מאומתים".
"אנחנו צפויים בימים הקרובים לבחון פעולות נוספות. בין האפשרויות שנבחנות – הקדמת מועד ההצבעה בצה"ל עד שבוע ימים לפני. המטרה היא לתת מענה קטן לביצוע ספירת הקולות במרווח הזמן הקצר שיש לנו, יומיים בלבד. נבחן מול משרד הבריאות האם להעסקת מי שהחלים מקורונה יש משמעות והאם נכון להעדיפו בשל כך בוועדת הקלפי".
על השאלה אם כבר היו עדויות למתקפות סייבר, השיבה עו"ד עדס כי בוודאי אין ציפייה כי תשיב על כך. "זו סוגיה שבהחלט מטופלת. אנו פועלים מול מערך הסייבר וכל גורמי הביטחון בכל ההקשרים. אני מקווה שמאמצינו יישאו פרי בתחום הזה בדיוק כפי שהיה עד כה בהצלחה רבה".
באשר לתרחישים להפצת פייק ניוז שנוגע גם לקורונה, אמרה: "אנחנו מניחים שהסוגיה הזו לא תפסח עלינו ביום הבחירות ונערכים לכך.* התחלנו לגבש תרחישים ותגובות שננחה את כל מזכירי ועדות הקלפי לתרחישים שונים. גם משטרת ישראל מעורבת בזה, כיוון שיש שוטרים כמעט בכל קלפי. הפעולה תהיה משותפת. נקים בוועדה המרכזית חמ"ל לצורך פייק ניוז עם נציגי המשטרה, משרד הבריאות פרקליטות המדינה וועדת הבחירות. כל סוגיה שתוצף מהשטח תטופל בזמן אמת".
על השאלה אם הם נתקלים בקושי לגייס עובדים לקלפיות השונות, בדגש על קלפיות מבודדים וחולים, השיבה עו"ד עדס: "האמת שעדיין לא התחלנו בכלל. אנחנו בשלב הגיוס של עובדים למטות בוועדות האזוריות. פה אנחנו נתקלים בקושי גדול עדיין, מסיבות שונות, לא כולם רוצים לשחרר את העובדים אחרי שנעדרו שלוש מערכות בחירות. אני מניחה שיהיה קצת קושי. ללא מערכת הבחירות הזו, גם במערכת הקודמת היה לנו קצת קושי לגייס עובדים והיה שלב בו באזורים מסוימים לא הצלחנו לגייס אנשים. הפעם מדובר בכמויות הרבה יותר גדולות. אנחנו נעודד את המובטלים לעבוד ביום הבחירות, יש לנו כוונה להעסיק אותם כסדרנים למשל. יש לנו חוו"ד משפטית שקיבלה את הסכמת המוסד לביטוח לאומי שמי שיעבוד ביום הבחירות, זכאותו לדמי אבטלה לא תיפגע בשל כך. אני מקווה שזה יעודד אנשים לבוא ולעבוד. יש כן אזורים שלפעמים יש בעיה לגייס. מניחה שגם כן תהיה נשירה קצת לפני מחשש כזה או אחר. נשתדל להיערך עם רזרבות מתאימות. מניחים שבבוקר הבחירות גם אנשים לא יוכלו להגיע כי ייכנסו לבידוד, ונערכים בהתאם".
עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, אמר בדיון: "התהליך הדמוקרטי של בחירות מקדימות בליכוד שאנחנו תמיד מובילים ורוצים שיתקיים, בנסיבות של קורונה לא ניתן לבצע אותו. אנחנו מקווים שלהבא נחזור ונקיים אותן. האתגר העומד בפנינו בבחירות אלה הוא גדול – בחירות במדינה דמוקרטית בה מכוננים את בית המחוקקים הוא אירוע משמעותי שמכונן את הממשל על כל הרשויות שבו. מכאן המשמעות הגדולה של האירוע הזה בצל עידן הקורונה".
עו"ד ויאם שביטה, חבר ועדת הבחירות מטעם הרשימה המשותפת: "בתקופת קורונה, בה יש איסור על כמות האנשים שמכניסים לקלפי, איך נשלח משקיפים לקלפיות? איך ועדת הבחירות תתמודד עם זה? אם הוועדה תצא למבצע שיציב מצלמות בהרבה קלפיות, זה יהיה מצוין, אבל זו לא הרוח האנושית שאנחנו צריכים כדי למדוד את טוהר הבחירות. אינני מזהה תזוזת מצביעים ימינה. אף אחד לא מאמין להבטחות שנותנים לפני בחירות".
אופיר פינס פז, מרצה בחוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת ת"א: "היה ניסיון לייצר כללים כדי לאפשר דיון אינטרנטי ערב בחירות. חוק דרכי התעמולה מאוד אנכרוניסטי ולא לוקח בחשבון את הרשתות החברתיות. לצערי הדבר הזה לא עבר בכנסת. בבחירות האלה יש סכנה גדולה. יש תופעה שנקראת "עייפות קורונה". זה יכול להתחבר בחיבור קטלני לתחושות הקשות בציבור מהבחירות הרביעיות וחוסר האמון שנוצר בשיטה. השילוב הזה עלול להביא אותנו לאחוז הצבעה נמוך מאד".
עו"ד אייל זנדברג, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "שוויון בחירות הוא לא רק ביום בחירות. יש לבחון את מערכת הבחירות כולה, מה מתרחש מהיום ולא רק ב-23 במרץ. דווקא ההסדרה הזאת, של 80 הימים, המתח בין צורכי התעמולה והפעילות המפלגתית לבין צורכי הבריאות. הקושי הוא שמי שמסדיר את ההתקהלות היא הממשלה, ובתחום הזה- אי אפשר להעביר ליו"ר ועדת הבחירות את הסמכות והכוח. שם האתגר הגדול".
