אדם הראשון חוטא באכילתו מעץ הדעת ונגזר עליו גירוש מחוץ לגן עדן. כדי שלא יוכל האדם לשוב ולאכול מ'עץ החיים' ויחיה לעולם, הציב הקב"ה בפתח הגן 'שומרי ראש' לחסום את הדרך בפני האדם: הכרובים ולהט החרב המתהפכת.
דוק של מסתורין רובץ על הפרק ההיסטורי בתולדות העם היהודי, בו הוגלו עשרת השבטים, חוץ משבט יהודה ובנימין וחלק משבט לוי, על ידי נבוזארדן מעבר לנהר גוזן. מטיילים יהודים נודעים כתבו על אודותיהם רבות; בין היתר נודעו תיאורים של יהודים מדורות קודמים שהגיעו מתוך עשרת השבטים כ'אלדד הדני' ועוד.
אחת התופעות המתוארת בכתבי חז"ל היא 'נהר הסמבטיון': נהר הזורק מקרבו אבנים וחול לגובה עצום במשך ששת ימות השבוע, ולא מתאפשר לחצות אותו כלל, רק עם כניסת השבת נח הנהר מתסיסתו ומימיו הופכים חלקים כראי.
מעבר לנהר זה שוכנים, על פי דברי חז"ל, עשרת השבטים האבודים, אשר דנים את דיניהם על פי דין התורה הקדושה, ומי שמחלל שבת בעדים והתראה – חייב אצלם מיתה בסקילה. יש בידינו מסורות יהודיות שגדולי ישראל בדורות הקודמים ניצלו את יום השבת לחציית הנהר לשליחות מיוחדת אל השבטים האבודים, לצורך פיקוח נפש של קהילות ישראל (כמו המעשה הידוע של רבי מאיר ש"צ – בעל ה'אקדמות' לחג השבועות).
בדורנו, דור הטכנולוגיה, המיפוי והלוויינים, עדיין לא נמצא נהר העונה לתיאור זה. ישנו פרופסור שטוען (ברצינות תהומית!) שבנדודיו במזרח הרחוק הוא מצא את הסמבטיון, אך הוא לא מגלה היכן הוא…
משכך, נשאלת השאלה: מדוע כאשר גירש הקב"ה את אדם הראשון מגן עדן היה צורך להעמיד שמירה בפתחו של גן עדן, "וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת"? הקדוש ברוך הוא יכול הרי להסתיר את הפתח, כפי שהוסתר קברו של משה רבנו – "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה", וכפי שמוסתר עד היום נהר הסמבטיון…
את השאלה הזו הקשה הגאון רבי זלמן סורוצקין בספרו הנפלא 'אוזניים לתורה'. כדי ליישבה, הוא מבאר קודם נקודה בסיסית שחובה עלינו להפנים: האדם, בהיותו בלבוש גשמי של בשר אינו יכול בשום אופן להיכנס לגן עדן. אין שום צורך להציב שמירה על שערי גן עדן כל עוד האדם נמצא בעולם הזה.
התורה רצתה ללמדנו שגם לאחר פטירתו של האדם, כאשר ארבעת מרכיבי הגוף כלים ונטמנים באדמה והנשמה עולה חזרה השמימה, היא אינה יכולה להיכנס לגן עדן בצורה 'חלקה'.
בדרך רמז לימדה התורה את האדם כיצד יוכל להגיע לגן עדן: עליו לבחור בעודו כאן, בעולם הזה, באחת משתי דרכים: א. לימוד התורה והמצוות. ב. ייסורי העולם הזה בכל מיני צורות, וייסורי הגיהינום – אם לא נהג כיאות בהיותו בעולם הזה.
וכך יתפרש הפסוק: "וישכן מקדם לגן עדן", הקב"ה הציב שתי דרכים בעולם הזה – קודם שייכנס האדם לגן עדן – "את הכרובים", הם רמז לכרובים שעמדו על ארון ברית ה' שבתוכו מונחת התורה, "ואת להט החרב המתהפכת", עונשי הגיהינום שנועדו לצרף בהם את האדם כדי שיוכל להיכנס לשערי גן העדן להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
אין לנו ספק איזה כרטיס כניסה תעדיפו לרכוש…
