סוד ההצלחה בחינוך- חיבור

"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו וכו', זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל", ישנה פה הדגשה על מחצית השקל ולא שקל שלם, וישנו ציווי נוסף: שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, ויש להתבונן בזה, מדוע? שהרי כל המטרה באיסוף שקלי הקודש בראשונה היו לבניית המשכן, ובהמשך בכל שנה לקופת הקרבנות, ואם כן מה אכפת לי מאיפה זה מגיע? הרי כל מגייס כספים מתחיל יודע שהשורה התחתונה היא כמה נכנס לבנק, ולמה שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט? כמו כן הנתינה של מחצית בדווקא ולא שקל שלם, שנראה שיש בנתינה החצויה משמעות מיוחדת,

עמדו על זה במפרשים ובספרי חסידות, וכל אחד במתק לשונו הצביעו על אותה הנקודה, כי עם ישראל מורכב מחצאים רבים, אין אחד שלם, והשני כלום, אלא כל יחודיותו של העם הנבחר הוא בזה שהוא כאיש אחד בלב אחד, כך חצינו את ים סוף בשוררנו את השירה משה ובני ישראל יחדיו, כך קיבלנו את התורה כאיש אחד, כך זכינו להיכנס לארץ המובטחת במלחמה מאוחדת, וגם שבט הראובני והגדי וחצי שבט המנשי שלא נחלו יחד בארץ ישראל, נלחמו כתף אל כתף ביחד, כך זכינו בנס הפורים שחגגנו לא מזמן כבימים ההם בזמן הזה, שהיה בזכות ציווייה של אסתר "לך כנוס את כל היהודים",  ועוד כהנה וכהנה,

לעומת זאת מוצאים אנו במלחמת עמלק "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך", עמלק מצליח על הנחשלים אחריך, על אלה שלא הולכים יחדיו עם עם ישראל, אלא הולכים מאחור, כוחנו באחדותנו וכל המהות של עם ישראל הוא המשלים והמאחד, כל אחד משלים את העם לפסיפס אחד מרהיב, ובאין חתיכה אחת מהפסיפס התמונה לא שלימה, זוהי ההדגשה בציווי על נתינת מחצית השקל, לומר לנו כי רק בחיבור שני החצאים יכולים אנו להיקרא העם הנבחר, ורק על ידי השתוות העשיר אל העני והעני אל העשיר מתהווה היצירה הנפלאה של העם הנבחר,

ומובא בנועם אלימלך שיום היא"צ שלו חל בכא' אדר, שיש עולם הנקרא כלל ישראל, ובו אין חטא ועוון כלל, ואולי זה מה שכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם", כי אם רוצים לכפר על נפשותיכם- על חטא העגל החמור, יש עיצה, להיכנס לעולם הנקרא כלל ישראל, על ידי שכל אחד מביא חצי ומרגיש כחלק מן השלם, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, זו העיצה לכפר על החטאים, זוהי הדרך להיכלל בכלל העם הנבחר, וזוהי הצורה בה בונים משכן לה', אף אחד אינו גבוה מהשני, כולם שווים לטובה- העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, כי הקב"ה אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם האדם הגאה, אינו יכול לראות איך בן אחד מתנשא על השני, אלא רק עם הבקשה היא "ברכנו אבינו כולנו כאחד", רק כך הוא חפץ להיקרא "אבינו", ורק כך זוכים באופן הנעלה לבנות את בית ה', ואכן אם היו נותנים את האפשרות לכל אחד לתת כפי יכולתו יכול להיות שהיה נכנס לקופת המקדש הרבה יותר כסף, אך כשמבינים את המהות הפנימית של בניית בית ה', מבינים שכל המטרה היא אחדות ישראל, וכל כוחנו באחדותנו.

זה לעומת זה עשה אלוקים, גם כח הרע מתחזק על ידי התחברות הרע, כמו שמצינו בפרשת פרה אדומה תנאי בסיסי להיותה של הפרה האדומה כשרה, שלא יהיו בה שתי שערות לבנות או שחורות, וכל עוד יש לה שערה אחת היא עדיין כשרה, אך בהתחברות שתי שערות שאינם בצבע המיטהר, פוסלות הן את הפרה מהיותה כשרה, כי חיבור לרשעים רע להם ורע לעולם, ומאידך חיבור לצדיקים טוב להם וטוב לעולם.

משל למה הדבר דומה לאדם שנכנס לתוך תא הטייס, רואה הוא לפניו לוח מלא בכפתורים מכפתורים שונים, חושב הוא לעצמו בשביל מה צריך כה הרבה כפתורים? אקח לי אחד למזכרת, וכך ניגש אל הלוח ורוצה לעקור את אחד הכפתורים המהבהבים, וודאי ובוודאי עוצרים אותו ממעשהו, ומסבירים לו את פעולות הכפתורים, האחד מדליק את המנוע, ומשנהו אחראי על תנוחת הגלגלים, השלישי אחראי על הכנפיים, וכן הלאה וכן הלאה, ובלא כפתור אחד בלבד, אין אפשרות להמריא עם מטוס שכזה בביטחה,  כי כל כפתור יש לו את המטרה המיוחדת שלו, כן הוא העולם הנקרא כלל ישראל, כל אחד יש לו תפקיד, לכל אחד יש את הגוון שלו, ובלא גוון מיוחד זה אין לכל התמונה את הברק המיוחד שלה, ובלא חתיכת הפאזל המיוחדת לכל אחד ואחד התמונה תישאר בחסרונה, ורק כאשר מרכיבים את כל חלקי הפאזל נגיע ליופי התמונה השלימה.

כוחו וסוד ההצלחה בחינוך הוא החיבור, חיבור הרב עם התלמיד, חיבור הקבוצה כולה, לדעת שבכל אחד מהתלמידים יש את המחצית המיוחדת שלו, את החלק הקטן בפאזל שרק הוא יכול להשלים איתה את התמונה הכוללת, לא תמיד קל למצוא את החלקים הקטנים בפאזל, לעיתים החלק של אותו ילד הוא דווקא מהחלק העליון- מהשמים, ולעיתים הוא דווקא מהחלק התחתון שבתמונה-מהאדמה והדשא, אבל כשנאמין שלכל אחד יש את החלק והחצי שלו, ובלא החצי הזה ההצלחה לא מושלמת, וודאי נמצא את אותו החלק ונחברו לפסיפס המרהיב ביופיו של העם הנבחר בשלמותו,

התחושה של המחצית אצלנו פנימה, שגם אנחנו עצמנו אנו רק חצאים, עוזרת ומאירה בסופו של דבר גם את המחצית של השני.

וזהו הלשון בפסוק "כי תשא את ראש בני ישראל וכו'", איך תנשא ותרומם את ראש בני ישראל? על ידי שמרגישים מחצית וחלק ממשהו גדול, רק כך מתנשא ומתרומם קרן עם ישראל.

—

הכותב הוא המנהל החינוכי של פנימיית קרית הילד בירושלים.

.