מנהיגי ברית נאט"ו פרסמו הערב (שלישי) הצהרה משותפת שבה הודיעו כי הם תומכים בצירופה העתידי של אוקראינה לברית הצבאית, אבל בניגוד לדרישתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הם לא התחייבו ללוח זמנים ברור עבור התהליך. "עתידה של אוקראינה הוא בנאט"ו", נכתב בהצהרה שעליה סיכמו 31 מנהיגי הברית בתום היום הראשון של פסגת נאט"ו הנערכת בליטא. "נוכל להזמין את אוקראינה להצטרף לברית כאשר המדינות החברות יסכימו וכאשר התנאים ימולאו".
הצהרת מנהיגי נאט"ו משקפת את חילוקי הדעות בין בעלות הברית בכל הנוגע לשאלת צירופה של אוקראינה לארגון. אף שכולן מסכימות כי קייב אינה יכולה להצטרף כל עוד המלחמה מול רוסיה נמשכת, מדינות במזרח אירופה שחברות בברית ותומכות באוקראינה בצורה נחרצת מצטרפות לקריאה להניח מפת דרכים ברורה לתהליך הזה, בעוד מדינות אחרות, בהן ארה"ב וגרמניה, זהירות הרבה יותר. הרקע להתנגדות הוא החשש מעימות ישיר בין נאט"ו לבין רוסיה, כיוון שאמנת הברית הצפון-אטלנטית מחייבת את המדינות החברות בה לצאת להגנתה של חברה אחרת שנמצאת תחת מתקפה.
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
יש לציין, כי נאט"ו העניקה הסכמה עקרונית לצירוף אוקראינה כבר ב-2008, אך גם אז לא ציינה מתי וכיצד. שאלת צירוף קייב לברית המערבית, הנתפסת במוסקבה כאיום אסטרטגי ראשון במעלה, הייתה אחת הסוגיות המרכזיות שעמדו מאחורי הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה, אותה הצדיק הנשיא ולדימיר פוטין בטענה שנאט"ו מתפשטת עוד ועוד מזרחה באופן שמסכן את ארצו. אף שנשיא אוקראינה עצמו מכיר בכך שאוקראינה לא תוכל להצטרף לנאט"ו לפני סיום המלחמה, הוא דורש שהדבר יקרה בהקדם האפשרי אחרי סיומה.
בדרכו לפסגה בליטא, עוד לפני פרסום הצהרת מנהיגי נאט"ו הערב, אמר זלנסקי כי יהיה זה "אבסורדי" אם ארצו לא תקבל מתווה ברור לצירופה לברית. הוא הוסיף כי "אי-וודאות" בסוגיית צירופה של ארצו לברית תאפשר למוסקבה להתמקח עליה במשא ומתן עתידי, באופן שלדבריו יעודד אותה "להמשיך בטרור שלה". הערב, בנאום שנשא מול אלפי תומכים בווילה, בירת ליטא, הביע זלנסקי אכזבה מההבטחה הלקונית שקיבלה ארצו.
"נאט"ו תהפוך את אוקראינה לחזקה יותר, ואוקראינה תהפוך את נאט"ו לחזקה יותר", אמר ושאל רטורית האם דרישתו לקבל "ודאות" בנוגע לצירוף ארצו לברית היא "בקשה גדולה מדי".
בהצהרה המשותפת לא ציינו מנהיגי נאט"ו באילו תנאים נדרשת אוקראינה לעמוד כדי שתוכל להצטרף בעתיד לברית, אך נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כבר אמר בריאיון שהעניק בסוף השבוע לרשת CNN כי היא תידרש לעמוד בדרישות שונות הקשורות לתהליכי דמוקרטיזציה ו"סוגיות אחרות", כשכוונתו כנראה לשחיתות באוקראינה, תופעה שבמערב מדגישים כבר שנים ארוכות שעל קייב להיאבק בה.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג ציין הערב כי לצד ההסכמה העקרונית על צירופה של אוקראינה לברית, כאשר היא תקבל בעתיד את ההזמנה לעשות זאת התהליך יהיה מהיר יותר מזו שאחרות נדרשות לעבור. לדבריו סוכם שקייב לא תידרש בשלב העתידי הזה להכין "תוכנית פעולה" עבור צירופה, ובכך המסלול שתעבור ידרוש רק שלב אחד ולא שני שלבים כבדרך כלל.
במסיבת עיתונאים שכינס נשאל סטולטנברג על הביקורת הקשה של זלנסקי, והוא השיב כי המסר שנאט"ו השמיעה כעת "מעולם לא היה חזק יותר" והדגיש כי גם מדינות אחרות שהצטרפו לברית לא קיבלו לוח זמנים ברור בתהליך שעברו. "זה תמיד היה מבוסס על תנאים", אמר. הוא הוסיף כי הסוגיה החשובה יותר כעת היא עצם הסיוע לאוקראינה במלחמה: "אם היא לא תנצח, לא תהיה בכלל חברוּת לדבר עליה".
לצד האכזבה מהיעדר מחויבות ממשית לצירופה לנאט"ו, אוקראינה קיבלה התחייבות לשורת חבילות סיוע צבאי שהוכרזו ביומה הראשון של הפסגה בליטא, שתימשך גם מחר. בין היתר הוכרז כי קואליציה של 11 מדינות אירופיות תכשיר טייסים אוקראינים להפעיל מטוסי קרב מדגם F-16, לקראת העברתם לחיל האוויר האוקראיני. ההכשרה תחל באוגוסט בדנמרק, ובהמשך יוקם מרכז אימונים ברומניה.
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
לעומת חילוקי הדעות סביב צירוף אוקראינה לברית נאט"ו, נערכת הפסגה בצל הסכמתה של טורקיה לצירופה של שבדיה לברית, במהלך שנתפס כמכה אסטרטגית עבור רוסיה, מאחר ועם אישור צירופה של שבדיה יגדל מספר החברות בנאט"ו ל-32, והברית הצבאית תתרחב עוד יותר באזור הסמוך לגבול רוסיה, יריבתה הגדולה.
כזכור, שבדיה ופינלנד, זנחו אשתקד מדיניות בת עשרות שנים של ניטרליות צבאית, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ושתיהן ביקשו להצטרף לנאט"ו. כדי לאפשר את צירופן של שבדיה ופינלנד נדרש אישורן של כל חברות נאט"ו, ורובן המוחלט מיהרו לתת אור ירוק למהלך.
רק טורקיה והונגריה חסמו את הצירוף בשל סכסוכים ישירים בינן לבין השתיים, אם כי הונגריה נחשבה לקלה יותר לשכנוע מבין שתי "המורדות". טורקיה עמדה בסירובה לאשר את המהלך עד שפינלנד ושבדיה יתחייבו לחדול מלתת מחסה לכורדים שאותם מחשיבה אנקרה לפעילי טרור. אחרי משא ומתן ארוך בין הצדדים אושר צירופה של פינלנד, אך טורקיה המשיכה למנוע את צירוף שבדיה, כשברקע ההפגנות בשטוקהולם שבהן הציתו מפגינים את הקוראן וביימו הוצאה להורג של בובה בדמות ארדואן.
אמש הסיר ארדואן באופן מפתיע את הווטו על צירוף שבדיה, כשברקע מתפרסמים דיווחים שהוא מקווה לחלץ בכך הישגים אחרים מבעלות הברית. כמו האפשרות להחיות מחדש את המשא ומתן המושעה על צירוף טורקיה לאיחוד האירופי, דרך האפשרות לקדם מתן פטור מוויזה לאזרחים טורקים במדינות האיחוד ועד מתן אישור אמריקאי למכירת מטוסי F-16 לאנקרה. טורקיה מעוניינת לרכוש 40 מטוסים כאלו מארה"ב, והבית הלבן הביע תמיכה בעסקה שכזו, אך הדגיש כי היא אינה קשורה לצירופה של שבדיה לנאט"ו.