מה קורה אם חותכים את הזרת שברגל?

"מדינה מטופשת, עיר טיפשית ורחוב של טיפשים!" במילים האלה יצא הבחור הצעיר מבית הוריו באישון לילה, וטרק מאחוריו את הדלת.

עילוי גדול היה הבחור הצעיר. שנים שקד על דלתי התורה מגיל קטן והדהים את רבותיו בידיעת התורה שלו. לפתע, החלה רוח אחרת לנשב מכיוונו. הוא נחשף לספרים חיצוניים ואפיקורסות נצנצה בו. לאחר זמן מה, החליט להשאיר את בית הוריו ואת עירו מאחוריו.

גם תורתו, למרבה הצער, נותרה מאחור. יחד עם קיום המצוות.

נסע הבחור לברלין ובתמיכתם של המשכילים שמימנו לו לימודים אקדמיים – התעלה בחכמת הרפואה והמתמטיקה. לאחר שנים ספורות כבר הספיק לחבר שני ספרים שהפליאו את כל רואיהם המלומדים: ספר שמתמצת את רוב המחלות המוכרות והידועות לאנושות, כולל התרופות להן והדרכים להישמר מפניהן, לצד ספר מבריק בחשבון ובהנדסה.

השנים חלפו והבחור, שכבר לא היה כל כך צעיר, החליט לשוב ולהתפייס עם הוריו. ממילא עתה יכירו בצדקת דרכו ובכבוד הרב שנחל ויסלחו לו.

בעת שיצא הבחור לביתו, נפוצה השמועה בעולם היהודי שהגאון רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ה'תניא', השתחרר ממאסר. 

שמו של בעל ה'תניא' (כד בטבת יום פטירתו) נפוץ בעולם כחכם שיודע להשיב נכונה גם בענייני העולם הזה. רצה הבחור להראות לבעל ה'תניא' את שני חיבוריו ולשמוע את חוות דעתו עליהם.

הוא הגיע אל בית מדרשו של רבי שניאור זלמן באישון ליל חורף. קר היה בחוץ ובפנים בערו שני תנורים גדולים. הרבי ניאות לקבלו למרות השעה המאוחרת, והבחור הניח את שני הספרים על השולחן.

דפדף בעל ה'תניא' בספר על חכמת ההנדסה, בעמוד החמישי רשם הערה קצרה לצד אחת השורות והמשיך לדפדף במהירות ביתר העמודים. משסיים, הושיט את הספר לבחור והראה לו שיש לו טעות יסודית אחת בעמוד החמישי, וכיון שיתר העמודים מתבססים על הקדמה שגויה זו – הרי שהחשבון בטעות יסודו…

לאחר מכן נטל הרבי את הספר על חכמת הרפואה, עיין בו מעט ושאל את הבחור: "מהו האבר הקטן ביותר שניתן לחתוך אותו ולא יקרה לאדם שום נזק".

הבחור ענה: "האצבע הקטנה שברגל".

ביאר לו בעל ה'תניא' שבאצבע קטנה זו יש מספר גידים דקים וקטנים שאם ייחתכו – הרי שהגוף כולו בסכנה גדולה מאוד.

יצא הבחור הנסער מחוץ לחדרו של הרבי, והחל להסתובב בבית המדרש אפוף הרהורים. לאחר דקות ארוכות ניגש לאחד התנורים והשליך לתוכו את הספר ההנדסי. הרבי צודק! מקץ זמן מה ניגש הבחור לתנור השני והשליך את החיבור הרפואי לתוכו…

חזר הבחור לחדרו של בעל ה'תניא' וביקש ללמוד עמו. לימודם היה ביחידות גמורה כשאפילו רבי דובער, בנו של בעל ה'תניא', לא הורשה להיות נוכח בו.

לתמיהתו של בנו, גילה רבי שניאור זלמן סוד מכבשן הנשמות: בבחור הזה מגולגלת נשמתו של בעל התשובה המפורסם רבי אלעזר בן דורדייא. שלוש פעמים כבר היה בעולם הזה ובכל פעם התקלקל בסופו. "הפעם", סיכם בעל ה'תניא', "לא אניח לו עד שיתוקן. וזה לך האות: בעוד שבעה שבועות מהיום – ייפטר לבית עולמו"…

וכך היה.

את הסיפור כתב בכתביו הגאון הצדיק רבי יצחק הוברמן, שנודע בכינוי "הצדיק מרעננה" (יג בטבת יום פטירתו).