גם פשטידות פשוטות חשוב להכין לפי הכללים, כי כמו שקל להצליח איתן, ככה גם קל לפספס. מהתאמה לתבנית, דרך טיפול בירק ועד בחירת הגבינות – הינה כל מה שתצטרכו לדעת כדי לשכלל את רמת הפשטידות שלכם בכמה רמות, וכדי שבפעם הבאה ששואלים אתכם על מתכון, תוכלו לתת גם כמה עצות על הדרך.
לפני הכול- בחירת התבנית
בלילה של פשטידה צריכה מספיק מרחב כדי לתפוח בו- לא יותר מידי ולא פחות מידי. לא משנה אם הכפלתם כמויות או נשארתם עם המתכון הבסיסי- שימו לב שגודל התבנית מתאים לכמות הבלילה. בעוד שתבנית רחבה או גבוהה מידי יכולה ליצור פשטידה נמוכה, שאם אין בה הרבה נוזלים עלולה להישרף, תבנית נמוכה מידי רק תייצר לכם עוד עבודה.
אם שכחתם להשאיר 2-3 ס"מ לתפיחה, אל תתפלאו שהפשטידה (הזריזה או המושקעת) תגלוש, ואתם תמצאו את עצמכם מבלים שעה בניקוי התנור משאריות פשטידת תירס שהבטיחו שתיקח 10 דקות.
בנוסף, זה לא סוד שהעיניים רואות לפני שהפה טועם, ולכן, הקפידו לאפות את הפשטידה בתבנית שתחמיא לה, ותתאים למאורע. אם מדובר בארוחת ערב חגיגית ייתכן שתרצו לבחור בתבנית הפיירקס הענקית של סבתא, בעוד שאם הארוחה היא דווקא בסגנון קז'ואלי יותר, תוכלו להשתמש בתבניות קאפקייקס קטנות שגם יהיה כיף לנשנש בין הארוחות, גם ייצרו ביסים טעימים יותר (בעקבות פיזור חום אחיד יותר), וגם יהפכו כל פשטידה לקלה לאחסון- לבית הספר, לעבודה או בדרך ממקום למקום.
דרך נוספת שבה תבנית יכולה לגרום לפשטידה להצליח בקלות הוא באמצעות השימון. בעוד שימון התבנית בחמאה יפיק טעם חלבי ומפנק בהרבה משמן רגיל, שפשוף התבנית בשן שום ישביח את הארומה של כל חתיכה.
התאימו את הטיפול לירק
לא משנה אם בחרתם להכין פשטידת ברוקולי, פלפלים או בצל, חשוב שהירק שתכניסו לתוך הבלילה יהיה יבש. הרעיון הוא להימנע ממים בפשטידה, פשוט כי הם יפגמו באפייה שלה. הירקות בפשטידה אמונים על הגוון הכללי של הטעם, בעוד שעל הלחות אמונות הגבינות והביצים. כמו כן, אין צורך "לייבש" כל ירק. ירקות מסוימים כמו בצל ובטטה אפשר להוסיף כמו שהם, ואם רוצים לשדרג את הטעם ניתן לטגן אותם מעט לפני. עם זאת, תוספות אחרות (בעיקר עלים ירוקים כמו תרד ומנגלונד) כדאי יהיה לסחוט היטב לפני ההוספה שלהם לתערובת.
הבשורה המשמחת היא שטיפול מקדים יכול לקחת פחות משתי דקות: טגנו את הירק במעט שמן או חמאה, או במקרה של ירקות נוזליים במיוחד, פזרו מעט מלח מעל גרידת הירק ותנו לה להגיר את הנוזלים במסננות. לאחר מכן, הסחיטה תהפוך קלה יותר, והביס המוכן יהיה טעים בהרבה.
לא לוותר על המרקם המושלם- קראסט מבחוץ, נימוחות מבפנים
כל ביס יכול להשתדרג אם יש בו משחק של מרקמים שחשוב לעשות אותו נכון. חלק ממה שמשפיע על המרקם הוא הלחות: בעוד הוספת הרבה גבינות רכות תיצור פשטידה רכה ומימית מידי, מחסור בלחות יכול לגרום להשכבה העליונה להישרף, לחתיכה להתפרק בדרך לצלחת ולביס לצאת יבש ומבאס. לכן, שימו לב להכניס פחות גבינות רכות (בשביל הלחות), ויותר גבינות קשות שייתנו את הטעם ויקשרו בין כל המרכיבים. אם תרצו להימנע מהתקשות יתרה של השכבה העליונה, הניחו עליה כמה קוביות חמאה, כרבע שעה-20 דקות לערך לפני סיום האפייה.
אם לעומת זאת תרצו שכבה עליונה פריכה, פזרו עליה לפני ההכנסה לתנור פירורי לחם שיספקו את הקראנץ' הנכסף.
פשטידה מוצלחת נאפת בתנור סגור
כל פתיחה של התנור, גם אם היא אורכת חמש שניות בלבד, מצניחה את החום הכללי בחלקו הפנימי של התנור, מה שידרוש ממנו זמן נוסף להחזרת החום לרמה שהייתה בו טרם הפתיחה (ממש כמו פתיחת חלון כשהמזגן פועל). לא רק שכעת האפייה עלולה לקחת יותר זמן, ייתכן שהלחות תצא מאיזון או שהיא לא תתפח כמו שציפיתם. לכן, למרות שהריח יכול להוציא אתכם מריכוז, ולמרות שאתם "חייבים" לבדוק את מצבה, נסו להסתפק בהצצה מבעד לדלת השקופה ואל תתפתו לפתוח את התנור.
