שתי אחיות נישאו ליעקב אבינו, בהפרש של שבוע. רחל ולאה. בעוד שהאחרונה זכתה להיפקד בילדים, רחל נותרת עקרה לפרק זמן ארוך.
כאשר מתארת התורה את צערה של רחל, היא משתמשת במילים "ותקנא רחל באחותה", ורש"י מפרש בשם חז"ל: "קינאה במעשיה הטובים. אמרה (רחל) אילולי שהייתה (לאה) צדקת ממני – לא זכתה".
אם כן, המתבקש ביותר, לאור קנאת סופרים שכזו, שרחל תיפקד אף היא בילדים מיד. מפני מה עדיין לא אירע הדבר והיא הוצרכה לבקש מיעקב שיתפלל עבורה "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי"?
הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא, מלמד שהיה חילוק גדול בין רחל ללאה. רחל אמנם הכירה במעשיה הטובים של לאה ושאפה ללמוד מהם, אולם נדרשה הבחנה בקנאה זו: האם זו קנאת סופרים, או שמא קנאה דקה מן הדקה בעומק הלב שנובעת מצרות עין, חלילה וחס.
כאשר הכניסה רחל את צרתה לביתה, הייתה בכך הוכחה שאין כאן שום קנאה גשמית חלילה, אלא רק קנאת סופרים, ואז מיד נפקדה אף היא.
לעומת רחל, לאה לא הייתה צריכה להוכיח את טוהר כוונותיה, שכן כאשר נולד ראובן היא הודתה לה' שראה בעונייה, כאשר נולד שמעון היא אמרה תודה ששמע ה' שהיא שנואה, כשנולד לוי, נתנה הודאה שקיבלה את כל חלקה בבנים [כי האמהות היו נביאות וידעו שיהיו י"ב שבטים שמתחלקים בין ד' נשים], וכשנולד יהודה אמרה לאה: "הפעם אודה את השם – שנטלתי יותר מחלקי".
• • •
העיסוק בקושי, וההכרה בכאב, הם חלק מוכרח מהתיקון שכל אחד אמור לעבור. אי אפשר לתקן בלי להכיר בסבל ובלי לדעת מהי הבעיה. מלאה נלמד שאין די רק להכיר בכאב, יש גם להודות על מה שכן נמצא. לשמוח בכך שהמצב לא גרוע יותר. להביט אל נקודות האור ולשאת עליהן תודה כלפי שמיא. או אז, זוכים גם לקבל יותר ממה שמגיע לנו.
—
הרב יעקב גולדברג הוא מטפל רגשי ומייסד שיטת 'שכל הנפש'
