משרד מבקר המדינה בדק היבטים הנוגעים לפעילות של עשרות משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים וציבוריים בסוגיית ההיערכות הלאומית למשבר האקלים.
במהלך הביקורת מופו תחומים וגופים שהם בעלי רלוונטיות למשבר האקלים, נבחנו פעולות הממשלה בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית והאופן שבו הממשלה נערכת להתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בשינויי אקלים והשפעותיהם על המדינה ונבחנה היערכות המדינה למגמות האקלימיות.
נבדקו גם המשמעויות הכלכליות שמשבר האקלים טומן בחובו ואת הכלים הפיננסיים, המדעיים והטכנולוגיים הדרושים לשם התמודדות יעילה עם משבר האקלים. בנוסף, נבחנו אופן גיבוש כלי המדיניות ותהליכי העבודה הממשלתיים הנוגעים להתמודדות עם משבר האקלים.
כמו כן, נעשתה בדיקה השוואתית ענפה שבחנה מהו אופן הטיפול בסוגיה זו בעשרות מדינות בעולם, בארגונים בין-לאומיים ובגופים מקצועיים, האם משבר האקלים נתפס כסוגיה אסטרטגית לאומית, ומהן ההמלצות המתכללות הרלוונטיות לישראל על בסיס הידע המקצועי המעודכן בעולם.
הבדיקה בוצעה במשרד להגנת הסביבה, בשירות המטאורולוגי, במשרד המדע והטכנולוגיה, במשרד האנרגייה, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, במשרד הבריאות, במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה, ברשות החדשנות, במינהל התכנון וברשות חירום לאומית.
בירורי השלמה נעשו במטה לביטחון לאומי, במשרד הכלכלה והתעשייה, במשרד הביטחון ובצה"ל, ברשות שוק ההון, בבנק ישראל, במשרד החוץ, ברשות מקרקעי ישראל, ברשות החשמל וחברת החשמל, במשרד לביטחון הפנים ובעוד גופים ממשלתיים, גופי סמך, רשויות מקומיות וגופים חוץ-ממשלתיים.
בהודעה שהפיץ משרד מבקר המדינה על ממצאי הדו"ח נכתב, בין היתר: "לשינויי האקלים השפעות שבאות לידי ביטוי בארבע מגמות עיקריות: עליית הטמפרטורה, הפחתה במשקעים, עליית פני הים ועלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים – שמשפיעות על מערכות אנושיות וטבעיות. המגמות הללו לעיתים הדדיות ומעצימות זו את זו, ולכל אחת יש פוטנציאל השפעות הרסני".
"התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל, ובמיוחד: פגיעה במקורות מים טבעיים, פגיעה ביכולת אספקת מזון לאוכלוסייה; פגיעה בשטחים פתוחים ובמערכות אקולוגיות ואובדן מיני בעלי חיים";
"פגיעה בבריאות הציבור; פגיעה באספקת החשמל; פגיעה במערכות טכנולוגיות; איום ביטחוני וגיאו-אסטרטגי, בשל דלדול מקורות מים ומזון באזור הגיאוגרפי של ישראל; והשפעות נוספות כגון ירידה בתפוקה בעבודה, התגברות סיכונים לאוכלוסיות בסיכון ותופעת "עוני אנרגטי", סיכונים לשוק הביטוח ולתשתיות לאומיות".
"נוסף על כך, היותה של ישראל מדינת "סף מדבר" עלולה להוביל לשינויים קיצוניים לעומת הממוצע העולמי, בעיקר בטמפרטורת האוויר, מי הים ומקורות מים טבעיים, ובהתגברות תהליך ה"מִדבור".
"בשנים האחרונות חוותה ישראל חלק מההשפעות של המגמות המפורטות מעלה בשורה של אירועי אקלים. אירועים אלה גררו בפועל שורה של נזקים לגוף, ולרכוש, לתשתיות, למערכות החשמל, למאגרי המים, למערכות סביבה, לפגיעה בתפקוד של שירותים עירוניים ושל סקטורים נוספים".
על מימצאי הדו"ח אמר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן:
"משבר האקלים הוא לא עוד נושא סביבתי בעל השפעות מוגבלות, אלא משבר שההיערכות המדינתית אליו היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית לחיזוק החוסן הציבורי, ונוגע בכל תחומי החיים – בכלכלה, בבריאות, בתחבורה ועוד, כחלק ממאמץ עולמי. ערכנו ביקורת מקיפה, ראשונה מסוגה בעולם, על היערכות המדינה למשבר האקלים".
"מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת, זאת אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר, ולפיכך חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים. נתונים אלו מהווים נורת אזהרה".
"נחשפתי בשבוע האחרון לפרסומים לפיהם הממשלה מקדמת הכרזה על מצב חירום לאומי, לאחר שהדוח עבר למשרדי הממשלה השונים, ובזה נמדדת אפקטיביות הביקורת. משרדי הממשלה צריכים לעשות יד אחת כדי להתמודד עם משבר האקלים ולעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם".
ד"ר דב חנין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש פורום האקלים הישראלי, אמר בתגובה לדוח מבקר המדינה: ״מבקר המדינה פרסם היום דוח מקיף וקשה המעיד על מחדל מתמשך ומסוכן של כל מערכות השלטון ביחס למשבר האקלים".
"ישראל מציבה יעדים נמוכים במיוחד וגם בהם היא איננה עומדת. ישראל היא גם אחת המדינות המעטות שאין בהן בכלל תכנית היערכות מתוקצבת ומאושרת מול הסכנות הקיימות".
"כאשר בכל שירות המדינה יש רק 4 עובדים שעוסקים במשבר האקלים – אין מנוס מהמסקנה שבמשך שנים מקבלי ההחלטות חיו בכוכב אחר, במנותק מהאתגר העצום שניצב עכשיו בפני האנושות".
"נדרש אצלנו שינוי כיוון דחוף וכולל: מהפכת תחבורה ציבורית שגם תשחרר אותנו מהפקקים, מעבר מהיר לאנרגיית שמש במקום העמקת התלות בגז ומנגנונים כלכליים חדשים שיתמכו בקיימות ולא בהאצת המשבר. בנוסף, עידוד חקלאות הצומח והבטחת ביטחון תזונתי לכל, פיתוח מושכל שישמור על הטבע, ערים שתהיינה ידידותיות לבני אדם ולא למכוניות, יצירת שותפות-אמת עם שכנינו באזור להתמודדות משותפת, הגנה על הבריאות ועל החיים במציאות החדשה שלפנינו".
"כדי לקדם את השינוי הדרוש צריך ליצור שיתופי פעולה רחבים ולגייס למאמץ את כל הכוחות בחברה שלנו, מעבר לכל ההבדלים הפוליטיים והסקטוריאליים. כראש פורום האקלים אעשה כל שביכולתי כדי לקדם זאת".
תגובה אחת
במאמרכם – המחקר חושף
משבר האקלים? זה כתוב בכוכבים וקשור לעננים
מחקר חדש חושף את ההשפעות של הקרינה הקוסמית על העננים וחשוב מכך – על האקלים של כדור הארץ
תגיות: האוניברסיטה העברית בירושלים, משבר האקלים, עננים, פרופ' ניר שביב
ציטוט ממאמרכם:
"בעזרת מדידות באור ניראה וכן באינפרה אדום, הצליחו החוקרים לכמת את ההשפעה הזו על מאזן האנרגיה ולראות שישנה עליה במאזן האנרגיה של 2 ואט למטר רבוע (מאד דומה להשפעה של גזי החממה על כדור הארץ). גילוי נוסף הוא שבגלל הרזולוציה הזמנית שנוצרת ממשבי הרוח, ניתן לראות כעת כיצד העננות מגיבה לשינויים בשטף הקרינה הקוסמית, כך שאפשר לראות את התהליך מתרחש, במקום לראות רק את ״התוצר״ שלו."
הוא אומר שהאנרגיה הנמדדת ממערכת הכוכבים מאד דומה למה שנמדד בהשפעה של גזי החממה על כדור הארץ- אז אם לשניהם יש אותה השפעה על כדור הארץ –
סביר יותר להניח שהדבר לא תלוי בגזי החממה- אלא בתנועת ואנרגיית הכוכבים –
אם כן מה הועילו חכמים בטיפולם במשבר האקלים באמצעות גזי החממה
אולי צריך להתחיל לטפל בכוכבים?!