לילה לבן בדיוני אישור התקציב: בן גביר וסילמן החרימו את הדיונים

מאז הבוקר (חמישי) מכונסת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנים 2024-2023. למרות אזהרות אנשי המקצוע, שרים רבים אינם מוכנים להתפשר על קיצוץ בתקציב משרדם, בזמן שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הזהיר כי יש לשמור על מדיניות אחראית. "תראו מה קרה בבריטניה", אמר לשרים, זכר לנפילתה של ראש הממשלה ליז טראס זמן קצר אחרי שהפילה את שער הפאונד עם תוכנית כלכלית לא אחראית.

הראשון ששבר את הכלים היה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהחליט להחרים מראש את הדיונים כשהבין שהסכומים שהובטחו לו בהסכמים הקואליציוניים לא יועברו. "נתניהו צריך לקיים הבטחות" מחה בן גביר, והמגעים עמו מתנהלים רק מאחורי הקלעים.

• מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
• "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
• איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
• תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
• מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני

גם שר התיירות חיים כץ, נטש את הדיון בצהריים ואמר: "לא אשתתף בהלוויה של המשרד שלי". לדבריו, עם התקציב שהאוצר מציע, משרד התיירות יהיה סגור ב-2023.

בהמשך זעמה גם שרת התחבורה מירי רגב, שדורשת לאשר תקציב עבור החלת התעריפים החדשים בתחבורה הציבורית שהציגה לציבור בלי תיאום עם האוצר. לדבריה, היא באה לדיונים "על 200 קמ"ש". וכי "מבחינתי לסיים את הדיונים גם שעה לפני שבת. עד שלא מגיעים להסכמות מול האוצר אני לא זזה".

גם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, מחרימה את הדיונים.

בנוסף, בכירים במערכת הבריאות, שהביעו שלשום אכזבה מכך שש"ס לא סיפקה את הסחורה ולא תקבל את התקציבים שהבטיחה בהסכמים הקואליציוניים, יזמו "פגישת חירום" עם המנכ"ל משה בר סימן טוב. לטענתם, ישנו קיצוץ מהותי בתקציב משרד הבריאות, ש"יעמיק את הפערים וייצור שירותי רפואה לעשירים בלבד". בישיבה השתתפו בין השאר יו"ר ארגון רופאי המדינה ד"ר זאב פלדמן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן, מ"מ יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים פרופ' ארנון אפק ורבים אחרים.

פרופ' אפק ציין כי "ההסכם הקואליציוני נתן לכולנו תקווה, יותר אחים ואחיות, יותר רופאים, יותר אמצעים וטיפולים ולפתע נותרנו בלי כלום. התורים במערכת בלתי נסבלים. גם בקהילה וגם בבתי החולים יש תורים של חודשים. אין מי שיפענח צילומים, חולי סרטן ממתינים חודשים לתשובות. זו לא רמת רפואה שניתן לתת לאזרחים. אנחנו יכולים, רק תנו לנו את האמצעים".

ד"ר פלדמן אמר: "לא נסכים לעבוד בתנאים הללו. זה הקש ששבר את גב הגמל, היריקה בפרצוף אחרי ההסכמים הקואליציוניים. אנחנו דורשים למלא אותם אחד לאחד, זה הובטח לכל אזרח במדינת ישראל וזה הדרך שלנו. ההסכמים הקואליציוניים היו הבטחה לאזרחים, לא למערכת. החיים קצרים יותר למי שגר בפריפריה, למי שבמעמד סוציו-אקונומי נמוך. חייבים להילחם למען האזרחים".

כהן הוסיפה: "קיצוץ בתקציב מערכת הבריאות הוא קיצוץ בחיי אדם. בלי תקציב אין טיפול, צריך להשבית את המערכת. הגיע הזמן שנגיד 'די!', כולנו צריכים להתאחד. בושה וכלימה, אזרחים זרוקים במסדרונות. האלימות רק תגבר. אסור לנו לעבוד באופן הזה. במדינה הזו לכל אזרח מגיע טיפול, כל כך הרבה חולים מתים ומפוספסים, זו שערורייה, אנחנו לא צריכים להתחנן לתקציב".

אל מול דרישות השרים, מזהירים סמוטריץ', אנשי האוצר, שר הכלכלה ניר ברקת ונגיד בנק ישראל מפריצת התקציב. הכלכלנית הראשית באוצר, טענה שתחזית הכנסות ממסים ל-2023 ו-2024, צפויה לצמוח ב-2023 בקצב נומינלי של 0.3%. בהתחשב בקצב האינפלציה הצפוי, המשמעות היא ירידה ריאלית בהכנסות של 3.5%.

הנגיד פרופ' ירון אמר כי משבר "עלול לפרוץ ברגע", וסמוטריץ' הסכים איתו והשיב שיש להיערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים. סמוטריץ' מצידו פנה לשרים במהלך דיוני התקציב ואמר להם: "אנחנו מביאים היום תקציב מהודק. לא היה לי נעים להגיד להרבה מכם לא, אבל צריך לנהוג באחריות ומקצועיות".

.שר הכלכלה ניר ברקת הפתיע כשציין שנפגש עם עשרות בכירים בהייטק הישראלי ו"כולם הזהירו ממפולת". הוא ביקש הבהרות מהכלכלנית הראשית ומהנגיד, שאמרו לו שהכלכלה הישראלית עלול להיכנס לכדור שלג שממנו קשה יהיה לצאת. נתניהו, מצידו, אמר לו לדבר עם שר המשפטים יריב לוין וביקש לעבור הלאה בדיון.

בצל האזהרות הללו, ניסה הנגיד להסביר לשרים מדוע אי אפשר להיענות לכל הדרישות. לדבריו, על אף נתוני המאקרו המצוינים של המשק הישראלי, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והשווקים הפיננסים מתאפיינים בתקופה האחרונה בתנודתיות ניכרת, לצד פיחות משמעותי בשער השקל. "כל אלה מחייבים אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים", אמר, והזהיר כי הגדלת תקציבים לא אחראית עלולה לפגוע קשות בכלכלה. "יש להימנע ממדיניות פיסקלית שתרחיב עוד יותר את הבקושים במשק, ותגדיל בכך את הלחצים האינפלציוניים, באופן שיעכב את חזרת האינפלציה לתחום היעד, ויעלה את הריביות במשק".

הנגיד ציין כי "מאתגר להכיל את הסכמי השכר במגזר הציבור וצרכי המשרדים ומערכת הביטחון", והבהיר כי מסגרת התקציב המקורית שהוצעה "מבטאת אחריות פיסקלית שמביאה בחשבון את אי הוודאות הניכרת בעת בניית תחזית ההכנסות". לדבריו, הדבר מחזק את האמינות של ממשלת ישראל. הנגיד הזכיר את מה שקרה בבריטניה ואמר: "ההתפתחויות שם בשנה האחרונה הזכירו לנו את ההשלכות של תוכניות פיסקליות שנתפסות כלא אחראיות, ואת העלות של תיקון הנזק כאשר נפגע אמון השווקים".

עוד מבחזית החדשות

פרופ' ירון ציין את הסיכונים האפשריים למשק ואת אי הוודאות, ומנה בין השאר את האפשרות שההכנסות בפועל יהיו נמוכות מהתחזית, מה שעלול להגדיל את הגירעון. שינוי במגמת התעסוקה בישראל, האטת הייצוא, ירידת תקבולי המיסים שכבר ניכרת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ועוד.

פרופ' ירון הבהיר כי "מצב המשק טוב" אך "בשל רמת האינפלציה ולאור הסיכונים בסביבה הבינלאומית והמקומית, חשוב לשמור על תקציב אחראי, כפי שהוצג היום, וכן על זהירות נדרשת בביצוע שינויי מדיניות".