העברנו את התקציב, הממשלה קיבלה ארכה לעוד שנה וחצי לפחות, אפילו חברי הכנסת שלנו חזרו לעסוק במה שהם הכי טובים בו, לדבר. אז דווקא כעת הגיע הזמן לעסוק בכמה סוגיות הרות גורל שלא נותנים לנו מנוח, טוב, אולי לא לכולם אבל לפחות לחלק מאיתנו, אז שנתחיל?
רגע לפני שנתחיל, המלצת קריאה, הרחיקו כל דבר מאכל…
האם באמת המסטיק לא מתעכל?
זוכרים את המשפטים שתמיד אמרו לנו כשהיינו ילדים, שאם נבלע גרעין של זית עלול לצמוח עץ של זיתים בבטן? או אם תבלע את המסטיק הוא לא ייצא מהגוף?
ובכן, בואו נעשה קצת סדר. אין ספק שזוהי בעצם אחת ההמצאות הכי טובות של ההורים בכדי למנוע מהילדים במיוחד בגיל צעיר את אותו גומי לעיסה, כי הרי ילד שלא יודע כיצד לבלוע או לאכול את המסטיק בהחלט עלול להגיע למצב של חנק!
אבל, מחקר חדש בחן ומצא, כי בעוד שלכאורה הגוף מבחינה טכנית לא באמת מעכל את המסטיק, הרי שהוא מתמודד עם החומר הזר די בכבוד, ואפילו תוך ימים קצרים בלבד.
אף אחד לא באמת יודע כיצד הגיע לה האמרה כי המסטיק לא נפלט או רק לאחר שבע שנים, אך ככל הנראה התיאוריה נבעה מכך שחברות הייצור עצמם נהגו לתייג את המסטיק שלהם כבלתי ניתן לעיכול.
המרכיבים העיקריים במסטיק הם בעצם ממתיקים, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ומרככים שלקיבה אין שום בעיה לפרק. יתירה מכך, מרכיבים אלו נמצאים בפריטים יומיומיים שאנו צורכים באופן קבוע על בסיס יומיומי.
יחד עם זאת, בסיס המסטיק עצמו, הוא זה שאינו ניתן לעיכול. הוא נוצר במקור מצ'יקל, שזהו סוג חומר הדומה במעט לשרף היוצא מהעצים, שעובר תהליכי עיבוד, ונמהל עם עץ הספודילה, וההיסטוריונים טוענים כי זה בעצם מה שבני המאיה הקדומים לעסו. כיום, המסטיק המודרני נוצר מאז עם חומרים סינטטיים, ומרכיבים דמויי גומי דומים, וזאת בכדי לעזור להאיץ את תהליך הייצור ולעמוד בקצב הביקוש. לכאורה, אם כך אזי השאלה מתבקשת שבעתיים, אולי זה באמת לא בסדר ללעוס מסטיק?
אז התשובה היא כן! מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הציב אומנם מגבלות על מרכיבים מסוימים, אז גם אם נבלע, עדיין לא יתרחש אסון. הרכיבים הסינתטיים שהמסטיק מכיל, יושבים בבטן לכל היותר שבוע, ובעצם יעברו תהליכים דומים מאוד לתהליכים שעוברים המזון הסיבי בעיקר.
אחד משני סוגי הסיבים העיקריים, הם למעשה סיבים בלתי מסיסים, ונחשב לבלתי ניתן לעיכול אך למעשה הוא בסדר לאכילה ואפילו מעודדים אותו, ניתן למצוא אותו במזונות כמו אגוזים, זרעים, שעועית ותירס, והגוף בסופו של תהליך, פולט את הכל.
גם כאן, לאחר בליעת המסטיק, הוא ימצא את דרכו אל המעי הדק, בכדי לספוג את הסוכרים והחומרים שהגוף כן יכול לספוג, וכל השאר, הסיבים האחרים, יחד עם בסיס המסטיק ימשיכו את התהליך בגוף בכדי להבטיח שהם לא יישארו אצלינו.
מה רבו מעשיך ה'!
אבל היי, זה שזה יוצא מהגוף לא אומר שניתן לאכול בכמויות, כי בכמויות גדולות עלול להיווצר חסימת מעי, ובבליעה לא נכונה אפילו לכדי חנק, ואצל ילדים הסכנה היא כפולה!
קינוח, כן או לא?
מי מאיתנו לא מכיר את התחושה כאשר זה עתה סיימנו את סעודת השבת או החג, לאחר החלה הריחנית, המנות העשירות, העיקריות והתוספות, כאשר עוד רגע בעצם כפתור החולצה מוצא עצמו מעבר לשולחן, או במקרה היותר גרוע נדרשת כאן פתיחה של חגורה.
ובדיוק אז מגישים את הקינוח. גלידה טובה, או שטרודל תפוחים עם כדור גלידה לידו, או בכלל עוגת גבינה עשירה במקרה של ארוחה חלבית. אך ראו זה פלא, לזה פתאום "מצאנו" את המקום המדויק שנשאר לנו, ותכף ומיד לא נודע כי בא אל קרבו. מה קרה כאן בעצם? למה זה כן ואוכל אחר לא?
במילה אחת, הורמונים! תחושת הרעב נובעת בעיקר מפעילותם של שני הורמונים בעלי השפעה מנוגדת. ההורמון גרלין (Ghrelin), שמכונה גם "הורמון הרעב", מגביר את תחושת הרעב בדומה לאופן שבו לחיצה על דוושת הגז מאיצה את המכונית. הגרלין מופרש בעיקר בתאי הקיבה, שם המזון נאגר בדרך להמשך העיכול במעי הדק. כשהקיבה מתחילה להתרוקן ורמת הסוכר בדם יורדת, תאי הקיבה מפרישים גרלין. ההורמון מופרש ומגיע דרך מחזור הדם לחלק במוח האחראי על בקרת תהליכים, שבסופו של דבר מכינים את הגוף לארוחה הבאה.
תחושת השובע מוגברת על ידי ההורמון לפטין (Leptin), שפועל כמעין בלם לרעב. הלפטין מופרש מתאי שומן בתגובה לעלייה ברמת הסוכר בדם, ובהגיעו לאותו חלק במוח שאחראי על בקרת התהליכים הוא פותח שרשרת תגובות שיוצרות תחושת שובע.
אז הבנו כיצד בעצם אנו נעשים רעבים או שבעים, אולם איך בדיוק מתקשר השטרודל תפוחים עם כדור הגלידה בסירופ שוקולד לאחר הארוחה?
לא לחינם כאשר אנו עומדים מול הפיתוי של הממתקים ההורמונים האלו בעצם קצת מתבלבלים. בכלל, החוקרים סבורים כי ישנו סיכוי טוב כי הגרלין בעצם יכול להוביל אותנו לאכילת אותו קינוח עשיר, דווקא בגלל יחסי גומלין ספציפיים של האכילה, כך שאכילת קינוח תעניק לנו את כל אותן הרגשות החמימים.
לאחר מחקר שביצע החוקר ג'פרי זיגמן טוען החוקר כי הפרס הנגרם לנו מאכילת קינוח גורם לנו בעצם לעמול על מנת להשיג אותם. ההשפעה של הגרלין על אכילת יתר נבדקה על ידי מחקר בעכברים, המדענים בדקו האם עכברים שהיו שבעים העדיפו תא שבו מצאו בעבר כדור שומני עסיסי, או חדר שהיה בו אוכל תפל ורגיל. כשהזריקו לחלק מהעכברים את הגרלין, אלו שקיבלו את הזריקה העדיפו את אותו חדר עם האוכל השומני, ואלו שלא קיבלו לא הייתה להם העדפה כלל.
כך יצא שהחוקרים הגיעו למסקנה כי עכברים שקיבלו את הגרלין רדפו אחר אוכל שומני כי הם זוכרים כמה זה היה מהנה, והמשיכו לחזור לאזור שהכיל את המזונות השומניים, בעוד שהעכברים שלא הוזרקו ויתרו על הפינוקים בהרבה יותר קל.
אז תשובה לשאלה המדוייקת מדוע בעצם אנו יכולים לאכול את הקינוח לאחר סעודה דשנה אין בנמצא, אך אין ספק כי ההורמון הזה בהחלט משחק בו תפקיד. ואם נצרף לכך את המחקרים הטוענים כי הגרלין הוא זה שיוצר לנו את מה שמכונה אכילת מתח, או אכילת תגמול כגון "מגיע לי העוגה הזו", או "מותר אחרי יום עבודה עמוס", אזי אין ספק שתמיד יהיה מקום וזמן למנת קינוח טובה.
נסיעת החלומות
אז אחרי שעסקנו בארוחות וקינוחים, איך אפשר בלי תנומה טובה? אתם מסוג האנשים שנרדמים בכל מצב ומיד, או שמא לוקח לכם הרבה זמן? מסתבר כי בהונג קונג נמצא הפתרון, לפחות לאלו שנרדמים יותר טוב בנסיעה מאשר במיטה.
ובכן, הכירו את Ulu Travel, במיוחד עבור האנשים שנרדמים טוב יותר בנסיעה מאשר במיטה המציאה החברה נסיעה מעניינת במיוחד. קנת קונג, מנהל השיווק של אולו שיתף כי כאשר נתקל בפוסט של חבר שמתמודד עם חוסר יכולת לישון נורמלי עקב הלחצים הרבים בעבודה, אולם דווקא בנסיעה באוטובוס הוא נרדם היטב, עלה במוחו רעיון. נסיעת החלומות במשך כ-5 שעות סביב הכביש המהיר טואן מון והאי הצפוני לנטאו, הכביש עצמו אורכו כ-47 מייל, בערך, 75 ק"מ, כשבמהלך הזמן הזה הנוסעים פשוט ישנים!
השירות לא ניתן בחינם. מחיר כרטיס נע בין 13 ל-51 $, הנסיעה היא באוטובוס דו-קומתי, וכולל ארבעה סוגים שונים של תא נוסעים, תא ללא רעש כלל במחלקת עסקים, תא VIP עם נוף פנורמי בקומה העליונה, תא ללא רעש בדרגה רגילה ותא אקסטרה – שהוא בעצם תא מרווח לרגליים בחלק התחתון.
כל הנסיעות מתחילות במסעדה מקומית עם שתי מנות של ארוחות אחר הצהריים בכדי להכנס לשינה עמוקה, ועצירות במקומות שונים עבור הנוסעים בתאים היותר פשוטים שלא תמיד הם הכי נוחים שבעולם.
אין זה הפעם הראשונה שבהונג קונג דואגים עבור בעלי החלומות, בפעם הקודמת היה זה מלון הקפסולות שנתן את האפשרות למנוחה זריזה עבור העובדים.
על פי סקר משנת 2020 שנערך על ידי האוניברסיטה הסינית של הונג קונג, עולה כי כמעט 7 מתוך 10 אזרחים שנשאלו סבלו מנדודי שינה שנבעו משילוב של מגיפה, אי שקט חברתי ולחץ שנגרם מהעבודה.
