לנח ניתן ציווי מאת ה' לבנות תיבה, אשר תכיל את כל בעלי האדם והחיים, הצמחים ומיני הזרעים שיינצלו מן המבול וישמשו לקיום העולם החדש שאחרי המבול.
לא כל בעל חי רשאי היה להיכנס לתיבה. רק שני בני זוג יכולים להיכנס לתיבה. לבעל חי בודד – אין מה לחפש בה.
מספר המדרש (מדרש תהילים פרק ז) על יצור שרצה להיכנס לתיבה, והנה הדברים בתרגום חופשי: בשעה שאמר הקב"ה לנח שיכניס שניים מכל מין לתיבה, בא השֶׁקֶר ורצה להיכנס לתיבה. דחה אותו נח מלפניו בטענה צודקת שאין לו בן זוג שישהה עימו. הלך השקר לחפש לו בן זוג.
חיפש השקר וחיפש, שָׁאַל כל פרט בודד שראה האם ייאות להיכנס עימו לתיבת נח, ואף אחד לא הסכים. גם לא במחיר הצלה מן המבול.
עד שהגיע השקר ל'פַּחְתָּא' (הפסד). פחתא שמע את ההצעה, לא שלל אותה על הסף, אך נהג כסוחר: "מה תיתן לי תמורת ההקרבה להיות בן זוגך בתיבה?" שאל את השקר.
"כל מה שאני מרוויח יהיה עבורך", ענה השקר. פחתא התרצה. עברה שנה שלמה של המבול בה כמובן לא הרוויח השקר מאומה, אך כשיצאו מן התיבה, עמד השקר בהסכם ומסר לפחתא את כל רווחיו.
פחתא לא נקרא כך לשווא. ההפסד פשוט נהנה להפסיד ולהשחית את כל מה שבא לידו. עבד השקר על הבריות בעיניים, עשה קופות על גבן של הבריות האומללות, ובבית ישב פחתא והשחית את כל מה שהרוויח השקר.
לימים בא השקר ושאל את פחתא: היכן כל הממון שאני אוגר? אתה שומר עליו?
ענה לו פחתא: וכי לא סיכמנו בפירוש שכל מה שאתה משיג אני נוטל? ההנאה שלי היא להשחית ולכלות. עמלך היה לשווא!
מסיים המדרש: זהו שאמר הכתוב "הנה יחבל אוון", מי שמתחבל תחבולות ומנסה להונות אנשים, "הרה עמל וילד שקר", וההפסד – בן זוגו של השקר – נוטל את כל הרווחים המדומים הללו ומשחית אותם.
נסיים בסיפור יהודי: גאון ותלמיד חכם חי ברוסיה, שרצה להתפרנס מיגיע כפיו ועסק במסחר היין, רבי יהושע צימבליסט שמו. באחת השני החליטו רבי יהושע ושותפו לייצר יין עם הכשר מיוחד לפסח. השקיעו בכך מאמץ וזמן רב, הון תועפות הוסיפו על כשרותו הרגילה של היין כדי לוודא שהוא ללא חשש חמץ חלילה.
כמובן שאילו לא יצליחו השותפים למכור את היין במחיר גבוה בשל כשרותו לפסח, יפסידו הון עתק. שכן לאחר הפסח אנשים יקנו יין רק במחיר רגיל.
באחד הימים נכנס לקוח לבית המסחר והחל לסכם עם רבי יהושע על כמות גבוהה במיוחד של יין לחג. בסיום המשא ומתן שאל הקונה: "זהו בית מסחרו של מר כשדן (סוחר יין יהודי)?" נענה רבי יהושע בשלילה והפנהו לבית מסחרו של כשדן.
שותפו של רבי יהושע שהיה עד לתקרית – זעם עליו. מדוע לא יכולת לשנות מן האמת כדי שירכוש מאיתנו יין? אולם רבי יהושע הרגיעו והבטיחו נאמנה: מן האמת לא מפסידים. עוד תראה שטרם החג כבר תיגמר כל הסחורה שבידינו ונרוויח כל מה שרצינו.
וכך היה.
