"ואון בן פלת" (טז, א)
"חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת" (סנהדרין קי.).
ילדה קטנה הגיעה לפני הגאון רבי שמואל מסלנט, רבה של ירושלים. רבי שמואל הרים ראשו מן הספר ושאל למבוקשה, היא נענתה שאִמהּ שלחה אותה לשאול שאלה על הקדרה שבידה.
מה השאלה? הילדה גמגמה וכחכחה, ניסתה בכה וניסתה בכה, אולם לא הצליחה להיזכר מהי השאלה.
רבי שמואל שידוע היה ביחסו המיוחד לכל יציר נוצר, התאזר בסבלנות ואמר לה לשוב הביתה ולבקש מאִמהּ שתשלח ילדה אחרת, גדולה יותר. הילדה סבה על עקבותיה ויצאה מן הדירה. אך עמדו רגליה על המדרגות בפתח הבית והנה צפו בזיכרונה פרטי השאלה.
שבה הילדה פנימה ורבי שמואל תהה: "והלא אמרתי לך שתגידי לאמא לשלוח ילדה אחרת", לאחר אתנחתא הוסיף: "גדולה יותר".
השיבה הילדה: "רבי, ברגע שעבר מאז שיצאתי – הלא גדלתי מעט, ומלבד זאת כעת אני יודעת את פרטי השאלה והחכמתי, הרי שאני ילדה אחרת"…
• • •
"וביקשתם גם כהונה" (טז, י)
אהרן, אומר משה לקרח ועדתו, לא ביקש כלום. הקב"ה מינה אותו לכהן בלי שהתבקש. ואפילו אחרי שהתבקש לשמש ככהן גדול – היה בוש להתקרב למזבח.
אבל אתם, מבאר בעל ה'שם משמואל' את טענת משה לקרח, הרי "וביקשתם" – אתם תובעים בפה גדולה לעצמכם. אם כך, תביעה זו כשלעצמה מונעת מכם לקבל "גם כהונה"…
• • •
"ופקודת כל האדם ייפקד עליהם" (טז, כט)
אמרו חז"ל בגמרא (נדרים לט:): "מכאן רמז לביקור חולים מן התורה". ורש"י ביאר שדייקו זאת מהמילים: "ופקודת כל האדם ייפקד עליהם". לשון פקידה וביקור.
בנו של אחד מראשי המשטרה בארץ חלה מאוד ואושפז בבית החולים. אביו, שלא שמר תורה ומצוות, סר לביתו של הגה"צ רבי אריה לוין וביקשו שיעתיר לרפואתו של הילד.
רבי אריה האזין למצוקתו, ניחמו בדברים ואמר לו שיתחזק באמונה ברופא הגדול שבשמים. הוא ורק הוא יכול לשלוח מזור לילד.
לאחר פרק זמן כשהגיע האב באחד הימים לבית החולים, ניגשה אליו אחת האחיות ושאלה: "מי הוא האדם המבוגר שמגיע יום-יום לפנות בוקר לבקר את הבן שלך? האם הוא קרוב משפחה?"
האב סבר שהיא מבלבלת בטעות בינם לבין משפחה אחרת, שכן על פי תיאורה המבקר הינו יהודי שומר תורה ומצוות. לאחר בירור קצר נודע שהיה זה רבי אריה, שלא הסתפק בתפילה ועידוד, אלא הגיע מדי יום בשעה חמש בבוקר בצנעה ובחשאי לבקר את החולה…
• • •
"ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב" (יח, כז)
כשם שאין התרומה שהורמה מן הדגן יכולה להתגאות על התבואה שנותרה בכרי, שכן היא לא עשתה שום דבר המצדיק בחירה בה. כך אין יכול האדם שהתברך במידות טובות להתגאות על חבריו.
דבר זה רומז הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשויב: "ונחשב לכם תרומתכם", המעלות שישנן בכם ש'מרימות' אתכם מעל האחרים, יהיו חשובות בעיניכם "כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב" שלא עשו דבר לשם הפיכתם לתרומה קדושה…
