כאוס בקואליציה
כמדי יום רביעי, נראה כי בקואליציה אימצו להם תחביב חדש, להרוס לפרשנים הפוליטיים את 'תכנוני' הטורים לסופ"ש. כיצד עושים זאת? מייצרים סדר יום (בלאגן) חדש. השבוע הייתה זו האופוזיציה שהצליחה לרתום חלקים מהקואליציה לתמוך בהעברת חוק שנוי במחלוקת, המנוגד גם לתורתנו הקדושה.
אלא שבמקום שהזעם החרדי יופנה כלפי 'כחול לבן' שהפרה ההסכם הקואליציוני ותמכה בחוק, המתקפה החרדית הופנתה דווקא נגד נתניהו, שצבר מאחוריו שבוע של ביקורת מבכירים במפלגות החרדיות.
שיח נוקב שרשם השבוע בוועדת הכספים, בין יו"ר הקואליציה מיקי זוהר (הליכוד) ליו"ר הוועדה משה גפני, כאשר במהלך הדיונים התבטא זוהר: "אני מחכה לימים בהם שיתוף הפעולה בין הליכוד לרב גפני יחזרו למה שהיו פעם". גפני השיב: "יש דברים שכבר בלתי הפיכים. יכול להיות שאשתף פעולה עם הליכוד, אבל יש דברים שהם בלתי הפיכים", שב וחידד גפני.
אמש, עת אושרה הצעת החוק הבעייתית, תקפו החרדים את הליכוד ואיששו הלכה למעשה את התחושות על מערכת יחסים חדשה בין גנץ לחברי ה'בלוק' החרדים. לדברי גורם בליכוד, "החרדים נלחצו מהביקורת הציבורית נגדם, אז הכי קל להם לתקוף את הליכוד. ככה הם מתרצים את בעיית המגזר. אנחנו ממש לא חוששים מההתקרבות לכחול לבן, כולם יודעים שזה רק אינטרס ומצג שווא של שרירים נגד הליכוד".
עם זאת, אי אפשר להתכחש לכך כי משהו חדש קורה, שכן = השרה ינקלביץ' מ'כחול לבן', שהייתה מוקצה מחמת חרדיות בקדנציה הקודמת, החלה לפתע להתקבל בברכה בכל הערים החרדיות. ינקלביץ' אף ביקרה השבוע במעונו של חבר המועצת רבי יצחק זילברשטיין.
ברור שינקלביץ' מצידה דואגת לכלל האוכלוסיות ומתוכם גם למגזר החרדי, וברור כי כבכירה ב'כחול לבן' היא תפעל ככל הניתן לסייע לאוכלוסייה עליה היא נמנית, אבל כשהחרדים מעוניינים לייצר ערוץ מול גנץ ולהתקרב לכחול לבן, למה שלא עומר תהיה המגשרת?.
מבט מסכם אל יום האתמול, אמנם מצביע על כך שהממשלה רק נחלשת יותר ויותר, אבל ההימור שלי הוא שאנחנו עדיין רחוקים מבחירות.
כאוס בליכוד
הידעתם שח"כ מיקי זוהר שובץ בפריימריז במקום 28 בבחירות האחרונות?. ח"כ זוהר, שזוכה לאימון רב מצדו של רה"מ ונחשב לח"כ שהכי קרוב לנתניהו, חולל השבוע הרבה כאב ראש לראש הממשלה בבית פנימה. החל מהחזית שפתח מול חבר הכנסת דוד ביטן במאבק סביב הבחירות ליו"ר הליכוד העולמי, עבור בשרה גילה גמליאל שעד עכשיו אף אחד לא יודע להסביר על מה בדיוק יצא הקצף, ועד לוויכוח המתוקשר ביותר מול שר האוצר ישראל כץ.
לא מדובר היה ב'עוד' ויכוח סטנדרטי. הפעם זה כבר ירד לפסים הכי אישיים. מקורב לח"כ זוהר טוען באוזני, כי הסיבה לכך שהח"כים תוקפים את מיקי היא כי הם פשוט מקנאים בקרבתו לנתניהו.
ומה לגבי כץ? "בעת שקמה הממשלה ראה כץ את קרבתו של מיקי לנתניהו, אז הוא ביקש מנתניהו למנות אותו כסגן שר באוצר, ודרעי הסכים לוותר על ח"כ יצחק כהן בתפקיד כדי שמיקי יקבל את התיק. בגלל סיבות אישיות מיקי החליט לוותר, אממה… לכץ זה חרה מאוד, ולכן הוא תוקף אותו בשיטתיות".
בלשכתו של האוצר טוענים מנגד, כי הם כלל לא מכירים סיפור שכזה. בקשת התגובה של 'בחזית' נענתה בהכחשה גורפת.
המעניין הוא, שלמרות הכאוס המשולש, הן בקואליציה, הן בליכוד והן ברחוב – נתניהו ממשיך להוביל בסקרים – עם מכה קטנטנה, שלעומת מימדי הכאוס נחשבת לגל הדף ותו לא.
כאוס ברחובות
התמונות שראיתם השבןע מאלימות המשטרה, ברובם, כבר לא הגיעו ממחוזות הציבור החרדי. בשבוע וחצי האחרונים מתהפכת ירושלים, בפרט באזור כיכר פריז, מחוץ למעון רה"מ.
השעות הרבות ש'שרפתי' מחוץ לכותלי הבית בבלפור סיפקו לי תמונת מצס דווקא שונה מזו שמציגים כלי התקשורת. למרות שמארגניה טוענים כי סיבת המחאה היא המשבר הכלכלי, שיחות עם מפגינים רבים מציגים תמונה שונה לחלוטין.
"מצאנו הזדמנות שהעם נגד נתניהו, אז החלטנו להגיע עכשיו כדי להוציא את המושחת מבלפור מהבית", אמר לי מפגין אחד. "נכון שהקורונה מפחידה, אבל נתניהו מפחיד עוד יותר", אמר מפגין אחר. אז איפה הצדק? מפגין שלישי התנדב לספק 'הסבר': "כשאנחנו רואים חוסר השתלטות בקורונה, זה משום שנתניהו מתעסק רק בעניינים של עצמו".
על מנת לנתח את השלכות ההפגנות על עתידו הפוליטי של תושב הבית בבלפור, לא ספרתי כמה אלפים הם המפגינים, אלא מי לא נמנה ביניהם. חשיבה ממושכת גילתה כי הבייס החזק ביותר של נתניהו, יוצאי עדות המזרח, אינם בשטח. וכי הקורונה והעוני פוסחים על יוצאי מרוקו, תימן או תוניס? כמובן שלא. לכן, דווקא מסתבר כי הסיכוי שההפגנות רק יועילו לנתניהו גבוה בהרבה מאשר החשש לאיבוד כוחו.
