ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אורנה ברביבאי, קיימה היום (שני) דיון בנושא ההסתה וההקצנה במרחב הציבורי, נוכח ההתרעה החריגה שפרסם במוצאי שבת ראש השב"כ ונוכח אפשרות קיומו של מצעד הדגלים שתוכנן ליום חמישי הקרוב.
יו"ר הוועדה ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) ציטטה בפתח הדיון מנייר עמדה שנשלח לוועדה על ידי ראש השב"כ ואמרה: "ראש השב"כ מתייחס לעלייה הדרמטית בהיקף השיח המסית ובהיקף החומרה שלו. יש ביסוס מדויק לעליה. לא הייתה התייחסות לצד פוליטי כזה או אחר אלא להסתה שעלולה להוביל לאלימות. עיתוי הפרסום נבע מהעלייה הדרמטית בכמות ובחומרה בשבועיים האחרונים בזירה הציבורית. כמי שמופקד וייעודו הגנה על סדרי השלטון הדמוקרטי סבר ראש השב"כ שחובתו להתריע. למי שטען שמדובר בתקדים הנוגע להקשרים פוליטיים מתייחס ראש השב"כ לכך שכבר במכתבו לשר דרעי ביולי 2020 נאמרו דברים דומים. אבקש שההתייחסות תהיה לכך שאנחנו מצויים במציאות פוליטית רגישה אך מתוך מחויבות לעשות כל שביכולתנו להוריד את גובה הלהבות ולמנוע פגיעה בנפש".
עמית אבירם, ראש אגף למדיניות פנים במל"ל השיב לשאלת היו"ר ח"כ ברביבאי האם נעשו פעולות להבטיח שההסתה לא מתורגמת למעשה כי אינו מכיר דיון קבינט בנושא.
קצין הכנסת ניצב יוסף גריף: "בתקופה האחרונה יש עליה ברמת התגובות שמקבלים חברי הכנסת. אנחנו מעבירים את כלל התלונות למשטרה והיא מנחה אותנו בסל האבטחה. אני יושב עם כל הח"כים ופרט לתגובות שהם מקבלים אני חש את רגשותיהם את הרגישות ואת המתיחות שיש ולכן גם קיבלתי החלטות על פעולות מעבר להנחיות המשטרה. יש לנו שת"פ מאוד טוב עם המשטרה והשב"כ. בכל ההפגנות שיש ליד הבתים, המשטרה משתפת פעולה, שולחת כוחות. אנחנו עושים כל מה שנדרש לשמור על כך שחברי הכנסת יוכלו לעשות את פעולתם בצורה בטוחה. נכון להיום ארבעה ח"כים מאובטחים בהנחיית המשטרה".
עו"ד שלומי אברמזון, ראש תחום ביטחון ותפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה: "עבירות ההסתה קבועות בחוק העונשין, דורשות רכיב תכני ורכיב הסתברותי. כך קבע המחוקק. כפרקליטות לא קיבלנו לאחרונה בקשות לפתוח בחקירה סביב המתיחות הפוליטית. אנחנו בגלים כאלה ואחרים של מתיחות פוליטית כבר שנתיים וככל שאנחנו רואים שזה עולה אנחנו פותחים בחקירה. הוגשו מעט כתבי אישום בעבירות הללו. ברגע שמועברים אלינו תיקים אנחנו פועלים להגשת כתב אישום. המסננת מאוד הדוקה כי מדובר על חופש ביטוי, צריך אישור מוקדם בכלל לפתוח בחקירה והיועמ"ש עצמו מאשר הגשת כתב אישום".
עוד אמר: "בשבועיים האחרונים הגשנו 5 כתבי אישום סביב ההסלמה הביטחונית, לא הפוליטית, אלא סביב המבצע בעזה. אחד מהם נגד כמאל חטיב, עוד הגשנו נגד שני אנשים ממוצע ערבי שהעלו פרסומים שהסיתו נגד אלימות וטרור ונגד שני אנשים ממוצא יהודי שהקימו קבוצה בקריאה להתארגנות לפגיעה".
לאחר מכן השיב עו"ד אברמזון לח"כים איתמר בן גביר ואורית סטרוק (הציונות הדתית) ששאלו למה לא חוקרים את האימאם של לוד שקורא לרצוח יהודים, ולנתוני המשטרה בנוגע להסתה: בהתייחסו לאימאם אמר כי "הנושא באחריות גופי הביטחון ולא הייתה פנייה אלינו לפתוח בחקירה בעניינו של האימאם מלוד".
בנוגע לטענות לאכיפה בררנית אמר: "אנחנו מקפידים על אכיפה שוויונית. המבחנים המשפטיים זהים. לפעמים מגיעים מכתבים עם תמלול לא מלא, אנחנו בודקים אם היו פרסומים נוספים, בודקים אם יש לאדם מעמד ציבורי או שזהו נער בן 17 שהקליד במקלדת בבית. בוחנים את כל הרכיבים, האם יש אפשרות שיביאו לאלימות או טרור. לגבי יוזמה של הפרקליטות, לא נכון שהיא תנטר בעצמה את הרשת ותפתח חקירות. דרך המלך היא חלוקת העבודה הקיימת".
תנ"צ דודו בואני רח"ט חקירות במשטרת ישראל: "אנחנו מנטרים את התעבורה ברשת וברגע שמורידים פוסט או תגובה זה מגיע אליי לחקירה ואנחנו פונים לפרקליטות לקבל אישור לפתיחה בחקירה. ההסתות ברשת נזילות, ההודעות מפורסמות ויכולות לרדת תוך דקות. חלקן מופצות מגורמי חו"ל או ברשתות חברתיות שאין לנו אפשרות לעבוד מולן. אנחנו מתואמים עם השב"כ באופן שוטף. בחודשיים האחרונים מתחילת מאי, היו לנו 35 ניטורים ברשת של 'שומר החומות', מתוכם אושרה פתיחה בחקירה על 12 אירועים וחלק עדיין בחקירה. לא על כל פוסט ממהרים לפתיחה בחקירה, ברגע שאנחנו חושבים שזה עומד ברף אנחנו פונים לאישור. מתייחסים למי מפרסם, מעמדו ותפקידו ואז לתוכן. מתחילת מבצע שומר החומות ראינו בעיה ביכולת הניטור במערכות מידע, פנינו וקיבלנו כסף מהאוצר לשים מידית מערכת שיכולה לנטר הרבה יותר טוב. אנחנו מנטרים 24/7 עם כל האמצעים שבידי המשטרה".
ח"כ בן גביר ציטט מספר דוגמאות שנכתבו עליו ואותן העביר למשטרה: "יה כלב אם תיכנס לרמלה נשבור לך את הרגלים; (קללות) "אם אתה גבר בוא לעיר ערבית אתה והכלבים שלך"; "ביבי ובן גביר אמורים להיות יחד אזוקים ולהיתלות על עץ גבוה".
לאחר מכן הוסיף: "אין שום הצדקה לשום הסתה משום צד ואני מדבר בשם ציבור שלם שמרגיש שיש כאן צד אחד שמותר לו לקלל חברי כנסת ובזמן שבצד השני אם נאמר משהו לא בסדר לח"כ סילמן או ח"כ אורבך אתם מטפלים בו בנחישות, והמוסר הכפול גורם לאיבוד אמון במשטרת ישראל שיודעת לחקור רבנים ולעצור במעצרי מנע לפני מצעדים אחרים ויודעת לנקוט צעדים נגד גורמי ימין אין שום סיבה שהרשת הערבית והרשת מצד שמאל תרעש ותגעש בכל מיני אמירות מזעזעות ומוגשים רק 35 כתבי אישום. אתם הגורם האמון, אנחנו מבקשים מכם להיות עיוורי צבעים. אני יודע שאתה לא בא למשרד כדי לדפוק את היהודים אבל לתחושתנו יש צד אחד שחוקרים אותו והופכים הכל וצד שני שלו הכל מותר".
ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית): "אני בהחלט מבינה במובן מסוים את ראש השב"כ, כשישנן התבטאויות חריפות תמיד יוכל להיות בצד הקיצון מישהו שהוא לא מאה אחוז שפוי. ואני אומרת לכם בצורה ברורה, אני מגדולי מותחי הביקורת ואני מזהירה שבשום פנים ואופן אין לפרש את הביקורת שלנו כהיתר לאלימות כלשהי. ועכשיו אני אומרת- לא תסתמו לנו את הפה בביקורת הזו שאינה מתירה שום מעשה אלים משום סוג. נביע את הביקורת החריפה והכאובה שתיזכר לדיראון עולם".
"אני קוראת למשטרה להביא בפנינו את כל הנתונים. אני מודאגת מכך שפתחתם מוקד לניטור קריאות לאלימות והסתה ברשת ולא הצלחתם למנוע שום אירוע מאירועי הפרעות שהיו כאן. אני לא חושבת שדמם של יהושוע והר אבן סמוק פחות מדמם של חברי הכנסת שהוצבה להם אבטחה. לא יכול להיות שדמם של אזרחי ישראל מותר".
בהתייחסה למצעד הדגלים אמרה: "אם הגענו למצב שמצעד דגלים בירושלים המאוחדת על שני חלקיה, הופך לאירוע שאנחנו צריכים להימנע ממנו, אנחנו בשבר גדול מאוד ואני קוראת לכולנו לא לקפל את הדגל בגלל דרישת החמאס או הג'יהאד האיסלאמי. כל מי שירושלים המאוחדת חשובה לו צריך להצטרף לבני הנוער. זה ביזיון לאומי הגישה הזו".
ח"כ נירה שפק (יש עתיד): "האם המשטרה ישבה בדיון כלשהו והציגה את הדברים? או שזה דיון ראשון בו היא מציגה את עמדתה. מהם הקריטריונים שאתם בוחנים. ככה לא מנהלים מדינה. אני קוראת לראש הממשלה לכנס את הקבינט ולבצע הערכת מצב מידית, לקבל בה את ההחלטות המתאימות כדי שלא נצטרך לשבת אח"כ בוועדות חקירה. זה הזמן לשים את הפוליטיקה בצד ולהבין ששלום הציבור וחיי אדם הם לפני הכל".
ח"כ אופיר סופר (הליכוד): "אני בוגר קורס מ"כים כשנרצח רבין ואני יודע מה זה לעבור קורס כלאומי דתי בזמן הרצח. שוחחתי עם לשכת ראש השב"כ ואמרתי שאם יש אמת בדברים הללו, שאני לא רואה אותם בעין פשוטה, אצטרף לקריאה להנמיך הסתה. אך כשאתה רואה את ההתייחסות לידידה מאיר או לרב דרוקמן ושורת רבנים, זו סתימת פיות. זה עוול לציבור שלם".
ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס) הביע מחאה על כך שמכתב ראש השב"כ יצא במהלך השבת ואמר: אם חלילה יוחלט לא לקיים את מצעד הדגלים זה יהיה חוסר משילות. אם נכנע לזה ניכנע לכל דבר".
ח"כ עמיחי שיקלי (ימינה): "יש תחושה של איפה ואיפה והיא לא סתם בחלל האוויר. ביחס להתרעת השב"כ- אין ארגון שיש לי אליו יותר ריספקט ואני חושב הרבה לפני שאני אומר מילת ביקורת. היה פה עכשיו גל פסיכי של אירועים. האמירה הציבורית של השב"כ צריכה להיות מופעלת גם במקרה זה ואז היא תתקבל בהרבה יותר עוצמה. אם היא נאמרת רק עכשיו זה נשמע בררני".
ח"כ רון כץ (יש עתיד) הודה למשטרה על העבודה המאומצת ואמר: "אנחנו נחשפים לרמות שלא זכורות בישראל ואני רוצה להצטרף לקריאה – האחריות שלנו היא להוריד את האש ועלינו להישמע להחלטות המשטרה".
יו"ר הוועדה ח"כ ברביבאי ביקשה את התייחסות המשטרה למצעד הדגלים: "בתקופה נפיצה כזו מצעד הדגלים מוסיף לפוטנציאל ההסלמה בהקשר רחב פנימה והחוצה על המשטרה להציג היערכותה להשפעת אירועים חזויים נוכח החלפת שלטון בימים הקרובים".
תנ"צ בואני השיב: "המפכ"ל נדרש לנושא יותר מפעם פעמיים. גם מחוץ לדיון הפנימי במשטרה. אנחנו מנתחים כל אירוע ומשמעויותיו. למשטרה יש משימות מורכבות ובתקופה האחרונה על אחת כמה וכמה. אנחנו נמצאים עם מעל 500 כלואים ועצורים ממבצעי שומר חומות, חוק וסדר והאירועים החמורים. לכן, המפכ"ל הנחה שהמצעד יאושר במועד ובמתווה שיידון עם הגורמים הפוליטיים".
ח"כ סטרוק העירה כי למיטב ידיעתה המועד והמסלול של המצעד תוכננו ואושרו עם המשטרה לפני שבועיים. תנ"צ בואני: "שלום הציבור הוא הערך העליון".
חה"כ אבי דיכטר (הליכוד): "הדגל מעוגן בחוק יסוד. הדרג המדיני הוא שמאשר מצעד שכזה ויכול לדרוש מהמשטרה גם 5000 שוטרים לצורך כך. לא יכול להיות שנאמר שמצעד דגלים בירושלים לא יתקיים ביום שחרורה לפני 54 שנה, לא יכול להיות שיהיה מישהו, נשיא ארה"ב או ראש חמאס עזה, שיאמר לישראל שלא תקיים מצעד דגלים. עלינו להיות נאמנים לעצמנו ככנסת".
היו"ר ח"כ ברביבאי סיכמה את הדיון: "אני לוקחת ברצינות את האמירה של השב"כ ומוחה על כל מי שמנסה לייחס להתרעה חשובה אמירה פוליטית. שליח ציבור או כל אזרח שיאמר זאת פוגע ביכולת השב"כ להגן על ביטחון המדינה. אין לי ספק כי לנוכח עלייה דרמטית בהסתה במציאות פוליטית רגישה יש לנו חובה ערכית כנבחרי ציבור לקחת אחריות, להוריד את הלהבות ולמנוע פגיעה חלילה בנפש. לא מדובר בעניין של ימין ושמאל, אלא באחריות שיש לכל אחד מאתנו לשמירה על חיי אדם. אנחנו יודעים מהו מדרון חלקלק. היה כבר מי שתרגם שיח פוליטי מקצין לרצח ראש ממשלה. בואו לא נהיה אחראים להסתה והסלמה של המצב הפוליטי. התפקיד שלנו כשליחי ציבור להוריד את הלהבות ולתת לכוחות הביטחון לפעול".
עוד אמרה: "אני מוטרדת מהיעדר המשילות בתקופת מעבר בין ממשלה אחת לשנייה, בעת הזו במיוחד אני קוראת לכל גופי הביטחון ולפרקליטות לנהוג בהקפדה יתרה בניתוח האיומים, במניעתם ובטיפול בהם, כדי להגן על כל אדם מאוים, וכן על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו.
הניסיון לייחס לשב"כ ולמשטרה המלצות משיקולים פוליטיים חמור וחורג מכללי המשחק במדינה דמוקרטית. פגיעה בגופי הביטחון היא פגיעה ביכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה מאיומים מבפנים ומבחוץ. אני מצפה שהמשטרה תגיד את עמדתה המקצועית גם על מצעד הדגלים וסבורה שהשר לבט"פ צריך לפעול מידית כדי לתת מענה להתרעה של ראש השב"כ. אני קוראת לכינוס הקבינט באופן מידי, זו שערורייה שבהתרעה כ"כ קיצונית אין דיון קבינט ולא מוצאים זמן לומר מה יש לעשות כדי לצמצם את הסיכון".
