יו"ר סיעת הליכוד ומרכז האופוזיציה, ח"כ יריב לוין הגיש את הצעת חוק יסוד: החקיקה. החוק המוצע יעגן את סמכותה הבלעדית של הכנסת לקבוע חוקי יסוד, יגביל את יכולת בית המשפט להתערב בחקיקה רק למקרי קיצון, ויקבע פסקת התגברות ב-61 חברי כנסת.
ח"כ יריב לוין: "אני קורא לגדעון סער לבטל לאלתר את הוועדה שהקים, שתאפשר לקרמניצר ולנבות לסרס את הכנסת. החוק שאני מציע הוא התשובה להחלשת הכנסת על ידי בג"צ. גדעון, אל תעבוד עלינו. הבחירה פשוטה – זה או הצעת לוין, או הצעת קרמניצר. או שאתה ימין דמוקרטי, או שמאל דמוקרטי. תחליט".
בהצעה מסביר לוין כי "מטרתו של חוק יסוד זה היא להסדיר בחוק יסוד את תחום החקיקה בישראל, להגדיר את רבדיה השונים של החקיקה ולקבוע את המדרג הנורמטיבי ביניהם תוך שידרוג לחוק יסוד של הסדרים רבים שקבועים כיום בתקנון הכנסת".
"מטרתו השניה של חוק יסוד זה היא לקבוע ביקורת שיפוטית על חוקתיותם של חוקים ולהגביל אותה לאמות מידה שאותן קובע מחוקק היסוד. אמות מידה, אשר יחליפו את הביקורת השיפוטית שנקבעה באמצעות פסיקה במסגרת מה שמכונה המהפכה החוקתית ואשר התאפיינה באי הצבת גבולות לסמכות בית המשפט עד כדי ניסיונות להופכו לרשות שילטונית בעלת שילטון אבסולוטי על רשויות השילטון שנבחרות בידי הציבור באורח דמוקרטי".
לגבי חוק יסוד נכתב כי "הצעת חוק היסוד מעניקה לכנסת את סמכויות האסיפה המכוננת ומעגנת את סמכותה לכונן חוקה עד למועד כינונה של חוקה אשר תאושר במשאל עם לפי הצעת הכנסת. הצעת חוק היסוד מסדירה באופן ברור את המדרג הנורמטיבי, שבראשו חוקי היסוד. לפי מדרג זה נקבעת במפורש עליונות הוראותיהם של כל חוקי היסוד על פני הוראותיהם של חוקים רגילים, ועליונות החוקים על פני חקיקת המשנה. משמעות המדרג הנורמטיבי החוקתי היא בין היתר כי הוראה בחוק יסוד לא תבוטל ולא תשונה אלא בחוק יסוד".
"הצעת חוק היסוד קובעת הליכים נבדלים לחקיקתו של חוק יסוד. הצעת חוק יסוד תוגש רק בידי הממשלה, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת או שלושים חברי הכנסת; על חוק היסוד לעבור הליך חקיקה של ארבע קריאות, בנוסף לדיון המוקדם אם זה נדרש, כאשר בכל ארבע הקריאות נדרש רוב של 61 חברי הכנסת. כמו כן, נדרש כי הקריאה הרביעית תתקיים רק לאחר שתושבע כנסת נוספת כך שחוק היסוד יקבל את אמונן של שתי כנסות. יחד עם זאת, כדי שלא לשלול לחלוטין צורך בתיקון דחוף של חוק יסוד, כמו גם כדי לאפשר התגברות של הכנסת על פרשנות בית המשפט לחוקי היסוד שחוקקה, מוצע לאפשר לחוקק חוק יסוד מבלי להמתין לכנסת הבאה אם זה אושר בקריאה שלישית ברוב של שמונים חברי הכנסת או אם אושר במשאל עם".
"ההסדר החדש יוצר אחידות ועקביות בהליכי החקיקה והתיקון של חוקי היסוד, אשר חסרה עד עתה. עם זאת, חוק יסוד זה מאפשר למחוקק היסוד לקבוע לסעיף מסוים שיריון יוצא דופן ברוב שמעל ל 61 חברי כנסת ובלבד ששיריון מיוחד זה אושר בכל הקריאות ברוב שאינו נופל מן הרוב הקבוע בו".
"מנגנון זה נקבע לטובת הסדרים חריגים דוגמת הרוב של שמונים חברי הכנסת שנדרש לשינוי סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת, אשר קובע את האפשרות להאריך את תקופת כהונתה של הכנסת בנסיבות חריגות".
לגבי חוקים רגילים כותב לוין "הצעת חוק היסוד קובעת כי הכנסת היא הרשות המחוקקת ומכוח סמכותה זו היא מחוקקת חוקים. קביעה זו טרם עוגנה בחוק יסוד ומופיעה כיום במפורש רק בחוק המעבר, תש"ט-1949. חוק היסוד המוצע קובע מי רשאי להגיש הצעת חוק ומה הם הליכי החקיקה, נושא המוסדר כיום בתקנון הכנסת. מוצע לקבוע כי חוק יתקבל בכנסת בשלוש קריאות, ובנוסף שהצעת חוק שיוזם חבר הכנסת תובא לדיון מוקדם במליאת הכנסת ותוכן בידי ועדה מוועדותיה לקריאה הראשונה. הרוב הדרוש לקבלתו של חוק במליאת הכנסת הוא רוב קולות של חברי הכנסת שהצביעו, והנמנעים לא יבואו במניין. כאמור, הצעת חוק היסוד אף מבהירה כי חוק לא יסתור הוראה בחוק יסוד ולא ישנה אותו".
"חוק היסוד המוצע מאפשר לכנסת לקבוע שיריון של חוק רגיל מפני שינוי לרוב מיוחד ובלבד שרוב זה לא יעלה על 61 חברי הכנסת ויעבור ברוב העולה בחמישה חברי כנסת על הרוב שקבוע בו".
לגבי ביקורת שיפוטית על חוקתיותם של חוקים: "הצעת החוק קובעת מנגנון לביקורת שיפוטית על חוקתיותם של חוקים רגילים. נקבע כי בטלותם של חוקים רגילים שעומדים בסתירה לחוקי יסוד איננה אוטומטית ורק בית המשפט העליון, בהרכב שאליו זומנו כל שופטיו, למעט מי שאינם מסוגלים להשתתף מפאת מגבלה חוקי או מעשית, רשאי לדון בפסילתו של חוק. זאת, הן כדי להבטיח דיון מקיף וממצה עם מגוון העמדות שיש לבית המשפט העליון והן כדי למנוע הטיה של פסק הדין באמצעות קביעת ההרכב שידון בו. עוד מוצע כי הרוב הדרוש לפסילתו של חוק בידי בית המשפט יהיה רוב של שמונים אחוזים מתוך תפיסה שביטול הבחירה הדמוקרטית של הציבור הוא אירוע חריג שבחריגים ואם קיים ספק שמוביל כמה שופטים להתנגד לביטולו של החוק אזי יש להשאיר את בחירתו הדמוקרטית של הציבור באמצעות נבחריו על כנה".
"הצעת חוק יסוד זו תוחמת את העילות לביקורת חוקים רגילים של הכנסת לחוסר הלימה לחוקי יסוד בלבד ולצד זאת קובעת עליונות מוחלטת של חוקי היסוד ושוללת ביקורת שיפוטית עליהם כדי להבטיח את כפיפות בית המשפט לשלטון החוק ולדמוקרטיה. זאת, בדומה למרבית מדינות העולם המערבי שלא נוהגת בהן ביקורת שיפוטית על סעיפי חוקה".
"הצעת חוק יסוד זו מונעת גם ביקורת שיפוטית על טיב ההליכים לחקיקתם של חוקים כל עוד אלו עברו במליאת הכנסת בקריאות וברוב הדרוש. זאת, מתוך תפיסה שלפיה הכנסת עצמה היא מוסד חזק דיו כדי לדאוג לעצמו ולפקח על טיב ההליכים בתוכו".
"לפי ההסדר המוצע, כל רשות שיפוטית שיתעורר בפניה ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק, והיא תמצא כי לא ניתן להכריע בענין שבפניה בלי להכריע בשאלת תוקפו של החוק, תפנה את השאלה ישירות לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון יהיה רשאי לסנן פניות כאלה בהרכבים נמוכים ורק במצבים שבהם אין מנוס מדיון בתוקפו של חוק ייתכנס בית המשפט העליון בהרכבו המלא לדון בתוקפו של החוק".
הוראת התגברות: "על אף ההצעה לאמץ סמכות של ביקורת שיפוטית חוקתית, וההצעה לעגן במפורש את המעמד העליון של חוקי היסוד המגבילים את כוחה של הרשות המחוקקת, הצעת החוק מעגנת הליך שבאמצעותו יכולה הכנסת לחרוג מגדרי חוק היסוד או מפרשנות שנתן לו בית המשפט העליון, ולהתגבר על פסיקת בית המשפט העליון הפוסלת חוק. לפי המוצע, הכנסת תהיה רשאית להתגבר מראש או בדיעבד על פסיקה שיפוטית המבטלת חוק באמצעות הוראת התגברות. הרעיון שעומד ביסודה של הוראת התגברות איננו פטור של הכנסת מן המחויבות לערכי החוקה אלא מתן אפשרות למחוקק להכריע אחרת מבית המשפט בשאלה הערכית של התנגשות בין ערכים ובחינת שאלות המידתיות הכרוכות בהתנגשות זו. בדומה למקובל בקנדה מוצע כי ההתגברות תהיה ברוב רגיל, שכן אין מדובר בתיקון חוקתי קבוע. ובדומה לקבוע אצלם מוצע כי ההתגברות תהיה מוגבלת למשך תקופת כהונה אחת של הכנסת באופן שבו נבחרי הציבור בתקופת הכהונה הבאה ישקלו מחדש את האיזון החוקתי".
תקנות וחוקי עזר עירוניים: "הצעת חוק היסוד מסדירה גם את חקיקת המשנה הנעשית מכוח חוק. בין היתר מוסדרים הליכי הפיקוח של הכנסת על התקנת התקנות והסמכות, המוגבלת, לקבוע עבירות ועונשים בתקנות. כביטוי נוסף למדרג הנורמטיבי שבין רבדי החקיקה השונים, נקבע כי תקנה לא תסתור הוראה בחוק יסוד או בחוק".
הוראות נוספות: "הצעת חוק היסוד קובעת גם כמה הוראות משותפות לכל רבדי החקיקה, כגון חובת הפרסום באתר האינטרנט הכנסת אשר תחליף את חובת הפרסום ברשומות שקיימת ערב תחילתו של חוק יסוד זה, תוקפו המחייב של הנוסח שפורסם באתר הכנסת ומועד התחילה, אשר ככלל יחול ביום הפרסום".
"הצעת חוק היסוד קובעת הוראת מעבר לפיה חוק יסוד שהיה בתוקף ערב תחילתו של חוק יסוד זה ימשיך במעמדו כחוק יסוד אם נחקק לפחות בקריאה השלישית בקולותיהם של 61 חברי כנסת. באשר לחוק יסוד שנחקק בקולותיהם של פחות מ 61 חברי הכנסת נקבע כי החוק ימשיך לחייב כחוק רגיל אך לא כחוק יסוד אלא אם תחליט הכנסת לחוקק אותו מחדש כחוק יסוד בקולותיהם של 61 חברי הכנסת. זאת מתוך תפיסה שלפיה לא ניתן לכונן חוקה ברוב מזדמן. כמו כן, כדי שלא לשתק את הכנסת שמחוקקת חוק יסוד זה מלטפל בחוקי יסוד קודמים שנחקקו במהלך כהונתה של כנסת אחת מוצע כי חובת הקריאה הרביעית תחול רק החל מהכנסת שתכהן לאחר זו שתחוקק חוק יסוד זה".
"עוד מוצע להתאים את הוראת היציבות בחוק-יסוד: חופש העיסוק לפסקת ההגבלה הכללית שקבועה בו ביחס לחוקים רגילים ולקבוע כי בשעה שניתנה הכרזה על מצב חירום, מותר להתקין תקנות שעת חירום השוללות או מגבילות את הזכות לפי חוק היסוד, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש".