הרב אלחנן רוזנפלד, רב סמינר 'שירה חדשה', יוזם הקמת בתי מדרש להשקפה לתלמידות במוסדות החינוך.
בשיחה עם 'בחזית', אומר הרב רוזנפלד כי "משבר הקורונה גרם לתזוזות טקטוניות בעולם החינוך החרדי, אין לנו ספק כי צו השעה הוא להקים בתי מדרש להשקפה לתלמידות וללבן נושאי השקפה שצפו בעקבות המשבר".
הרב רוזנפלד ורעייתו אסתי, שהקימו יחד את כפר הנוער לבנות חרדיות 'שירה חדשה', מספרים כי הם חשים את הצורך שעולה מהשטח בהקניית השקפה ברורה, רהוטה ובעיקר כזו שתנגיש לבנות את השקפתם של גדולי ומאורי הדור שליט"א במגוון סוגיות אקטואליות שהזמן גרמן.
"תקופת הקורונה מציפה אותנו באתגרים השקפתיים שלא ידענו עד היום; בואו ניקח לדוגמה את נושא הלמידה מרחוק. על פי פרסומי ספקיות האינטרנט היקף צריכת האינטרנט בריכוזים החרדיים נמצא בעליה מאוד משמעותית. יש בתים רבים שהכניסו הביתה מחשבים, אמנם בהיתר ועל פי הכללים, אך שינויים אלו גם אם הם זמניים עד חלוף המגיפה, מציפים שאלות השקפתיות לא פשוטות", אומרת אסתי רוזנפלד, מנהלת הסמינר.
לדברי הרב רוזנפלד, "חוסר התייחסות של ההורים ואנשי החינוך לא פותר את השאלות של הילדים על ההיתר הזמני שניתן ועד כמה ההיתר הזה רחב, כי פעמים רבות מתחילים ב'זום' ועוברים לתכנים אחרים, בלתי ראויים, רק בגלל שההבדלים לא ברורים דיים. התייעצנו עם גדולי הדור והם עודדו אותנו להקים בתי מדרש לליבון שאלות בהשקפה".
לדבריו, הרעיון אינו תיאורטי והוא כבר מיושם במספר מוסדות, בהם – איך לא – כפר הנוער 'שירה חדשה'.
תגובה אחת
מדובר על כפר הנוער והמסגרת החינוכית היחידה לבנות חרדיות נושרות שקיימת בארץ שמשרד החינוך החליט להפסיק את תקצובו. הבנות כרגע ללא מסגרת לימודים, הן עלולות להגיע לרחוב – זנות סמים אלכוהול וכל המשתמע מכך.
המסלול נפתח לאחר מאבקים רבים, ע"י היזמת החברתית ציפורה גוטמן לפני 3 שנים ומאז אט אט הצליח לקבל את ברכת הדרך (לעיתים בגלוי, לעיתים בשתיקה) גם מההורים והממסד הרבני. כיום במקום לומדות 30 בנות בכיתות ט-י"ב מהמיינסטרים החרדי על כל גווניו.
בתחילת הדרך הובטח כי התקציב למקום יאושר בהמשך כתקציב טיפולי. אך בשלב ראשון הועבר תקציב מופחת שהוגדר כתקציב חינוכי ועוד כ-150 שעות (כמיליון וחצי שקלים) אושרו בנפרד. אף סייע ח"כ משה גפני לקבלת התקצוב הנוסף וכך הצליחו לשרוד עוד שנה.
באמצע השנה הנוכחית הם קיבלו הודעה ממשרד החינוך לעצור קליטה כי המוסד ייסגר בסוף השנה (המוסד קולט בנות במהלך השנה כולה). אילנה נולמן ממשרד החינוך טוענת כי קיימות מסגרות אחרות עבור הנערות ולא מוכנה לתקצב את המקום, אלא שכל המוסדות האחרים הם מוסדות של הציונות הדתית ואף הורה לא יאשר לבת שלו להגיע למוסד לימודי כזה. ככל הנראה- הדבר גם קשור לסכסוכים פוליטיים בתוך משרד החינוך.
חשוב להדגיש, בציבור החרדי נערה שלא מסתדרת במוסדות רגילים, נוקשים, היא שקופה. אין מוסדות "גמישים" יותר – כי זה יחייב את ההורים להכיר בכך שהבת שלהם בעייתית, מה שיפגע בסיכויים של שאר הילדים להתקבל למוסדות יוקרתיים ואפילו להתחתן. המשמעות היא שנערות כאלו מוצאות את עצמן ללא מסגרת, והופכות במהירות לנערות בסיכון. מה שייחודי בכפר שירה שהוא מקבל תמיכה מהרבנים המרכזיים. זה מאפשר להורים חרדיים מהמיינסטרים לשלוח לשם בנות, לפני שהן הופכות לנערות בסיכון. נערות שמגיעות לשם מקבלות טיפול רגשי, ואפילו לומדות לבגרות. ומה שחשוב – הן נשארות חלק מהקהילה החרדית, מה שאומר שהן ממשיכות לקבל את התמיכה של משפחתן.
חשוב להדגיש המנהלת גב' אסתי רוזנפלד בעלת ניסיון של 20 שנה בעבודה חינוכית, פנימייתית של נוער בסיכון