מנהל המחלקה הנוירולוגית ויו"ר החטיבה לרפואת המוח בסורוקה, פרופסור גל איפרגן, פרסם היום (ראשון) פוסט בפייסבוק ובו הודיע כי למרות חוק החמץ, הוא הכניס חמץ לבית החולים שבו הוא עובד.
לדבריו: "מעולם לא אכלתי חמץ בפסח. השנה, לראשונה בחיי קניתי חמץ בפסח והכנסתי אותו בפומבי לבית החולים. אף אחד לא עצר אותי. כי המדינה שפויה. רק הממשלה הזויה". את הפוסט חתם באמירה: "אזרח חופשי, עם חופשי. חייבים לעצור את הטרוף".
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
מוקדם יותר היום, פורסם ב-N12 כי משרד הבריאות הבהיר שאסור לבתי החולים לאסור על הכנסת חמץ בפסח, וכי בלניאדו חרגו מסמכויות חוק החמץ, כשאסרו על אישה בהריון להכניס פנימה ופלים לא כשרים לפסח.
"המחוקק לא הסמיך את מנהל בית החולים להסמיך מאבטח, או כל עובד אחר, המועסק במיקור חוץ, ליידע את באי בית החולים בדבר ההוראות שקבע מנהל בית החולים בעניין הכנסת חמץ", כתב המשרד בתגובתו לעתירה שהגיש ארגון "ישראל חופשית".
בנוסף, פרסם משרד הבריאות התייחסות רשמית שבה כתב: "תשובת משרד הבריאות לבג"ץ משקפת את לשון החוק שאושר בכנסת לאחרונה. מטרת החוק היא להסמיך את מנהל בית החולים לקבוע את הכללים, לאחר ששקל את כלל השיקולים. סמכות העובד, שהוסמך לכך על ידי מנהל בית החולים, ליידע בדבר הוראות שקבע מנהל בית החולים. כפי שהובהר גם במהלך הדיונים של יו"ר הוועדה וחברי הכנסת, אין לערוך חיפוש בכליו של אדם הנכנס לבית החולים, למנוע או לעכב את כניסתו".
17 Responses
כן הכבוד לפרופסור האמיץ. לאף אחד אין זכות להיכנס לי לצלחת ולהחליט מה אני אוכל ומתי. בטח שלא למאושפזים שחייבים לאכול כדי להתחזק.
כפייה דתית תוביל לכפייה חילונית ולא ממליץ לכם להיכנס למלחמה הזאת כי תפסידו בגדול
בית חולים הוא לא וותיקן ולא כנסייה.
אנשים לא מגיעים לשם מבחירה אלא כי אין להם ברירה. אי אפשר לקבוע להם מה הם יוכלו בזמן שהם מאושפזים.
אז לבית כנסת לא נכניס חמץ כמובן, אבל לבתי חולים נכניס כמה חמץ שבא לנו ואף אחד לא יגיד לי מה לאכול
חמץ בבתי חולים,ובמקומות ציבור:
חמץ של שומרי מצוות,במקומות אישיים שלהם..יש לבער לפני פסח..חמץ של אחרים,מותר לראות בפסח..בחדרי אוכל,יש לחלק,את חדר האוכל,עם מחיצה,בגובה של מטר.בצד של שומרי מצוות,לרשום "כשר לפסח" ובצד,של לא שומרי מצוות,שלט-"לא כשר לפסח".בחדרי חולים,כל חולה,אוכל ליד מיטתו.אפשר ורצוי,בפח,לחלק אוכל במגשים,וכלי אוכל,העשויים מפלסטיק,דבר שמקל וימנע עירבוב.(פסחים-ה'.או"ח,טור.ב"י.מ,ב.תמ')
לאור האמור לעי"ל
לדעתי:
פרופסור איפרגן..נהג נכון,מתוך צערו..כאשר,לדעתו,
מחה בהכנסת חמץ,לבית החולים,למניעת כפיית דתית.
"דרכיה דרכי נועם,וכל נתיבותיה שלום"
דויד ידאעי
אשקלון
פרופ׳ איפרגן אבותיך מתביישים בך אפס!
לקקן מלא רגשי נחיתות
למרות החידוד האקטואלי שבכותרת, האיש הוא לא השאור שבעיסה, הוא הקוץ שבאליה, הוא הריקבון שפשה בחברה שלנו, והוא האיש שלא הייתם רוצים לפגוש בו בסימטה חשוכה, וגם לא בשום מקום מואר.
בביקור מחוץ לותיקן ברומא.לא הורשו נשים להכנס בלבוש לא הולם.גם שם יש דיקטטורה?
אילן מה הקשר???? להכניס חמץ בפסח זה מותר לדעתך????? הייתי אומרת שהמנהל חצוף קודם איפרגן תתבייש בשורשים שלך אתה ממשפחה של צדיקים.איזה בושה בזעעעת יצאת רופא אז זהו כבשת את פסגת האוורסט או מה???
לא נכון.
הוא רצה להסביר שהחמץ לא משמש כזרזר
להיות גוי.
אלא שהמדינה לא אוכפת כמו שמוצג בפרסום.
תניחו.
צדיק גדול הרופא הזה
כל הכבוד!
מה שמראה, שגם פרופסור יכול להיות חולה נפש.
אתה משווה בית חולים לינאדו לסורוקה יטיפש.
בית חולים שייך לאדמור מצאנז. זה פרטי.
אני מאמין שיש שיקול אם לאשר כניסת חמץ או לסגור את הבית חולים לפסח, עד כדי כך.
מנהל סורוקה אומנם אין מי שיגיד לו מה לעשות אבל הוא לא יודע להציב גבולות לעצמו לכן הוא הגאווה והכבוד שלו אומרים לו מה לעשות והוא לא שולט בעצמו.
הגיע הזמן ללמד אותם לקח . כל תושבי הדרום תשלחו מייל לסורוקה שאתם לא באים ללדת שם עד שמפטרים את המפגר הזה . אם הואלא יודע לכבד את רגשותינו . לא נפרנס אותם .
של נעליך טיפש
תגיד תודה לרופאים הנפלאים האלה
אל תבואו ללדת שם מה אתם עושים לנו טובה?
תלדו בבית אם אתם רוצים ממש לא מזיז לאף אחד.
להפך תורידו קצת העומס במחלקת היולדות. עדיף שלא תבואו
מי שעושה לכעיס הוא הגרוע ביותר מצער שמדובר באדם שנקרא משכיל עם תפקיד כל המשפחה חשוב על זה נאמר טוב שברופאים לגהינם
איזה מפגר!!! 😡😡
זה לא מגניב!!!!!
ועל שכמותו נאמר
אילו היה שם לא היה נגאל
לא שלום ולא להתראות