אחד הנושאים החשובים ביותר שהממשלה החדשה שתקום תצטרך לטפל בו הוא נושא התקציב. כדי להעביר תקציב דו שנתי יהיה על הממשלה לשנות את חוק יסוד התקציב כדי לאפשר העברת תקציב לשנים 2024-2023.
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו רוצה להעביר תקציב דו שנתי ובקואליציה המסתמנת צפוי רוב בעד שינוי החוק בהתאם. יש לציין כי החל מ־1 בינואר תתנהל המדינה לפי תקציב המשכי המבוסס על תקציב 2022.
הצורך לשנות את החוק נובע מהחלטת בג"ץ שהתקבלה בספטמבר 2017,ולפיה אין להעביר יותר תקציב דו שנתי במתכונת של הוראת שעה זמנית. בעקבות עתירה שהגיש בעניין המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, פסק השופט דאז אליקים רובינשטיין, כי "פעם אחר פעם העבירה הכנסת תקציב דו שנתי על רקע נוחות פוליטית בניגוד לעמדת גורמי המקצוע, אשר הדגישו את הגירעון העצום שנגרם כתוצאה מתקציב דו שנתי".
לוד הוסיף ואמר רובינשטיין כי "לא ייתכן כי כל אימת שהמדינה תבקש לתקן חקיקת יסוד, תעגן ניסוי כזה או אחר, אך כדי להתגבר על משוכות פוליטיות, והרי אין לדבר סוף, שכן תמיד ייתכן מקצה שיפורים, וכך נמצא עצמנו בהוראת שעה אחר הוראת שעה, והזמני יהפוך קבוע מבלי דיון ציבורי ואמיתי".
בקיץ 2021 שבועיים לאחר הקמת הממשלה היוצאת, חוקקה הממשלה תיקון לחוק יסוד משק המדינה, המאפשר לממשלה לפעול בלא תקציב מדינה מאושר עד 145 יום מכינונה, לא כולל ערבי חג וחג. במצב כזה אם נתניהו יקים את הממשלה בתחילת דצמבר 2022, הממשלה תוכל לפעול ללא תקציב מאושר עד תחילת מאי 2023. לכן יהיה על הממשלה להגיש תקציב דו שנתי מידי, שאם לא כן, מיד עם אישור התקציב יצטרכו משרד האוצר ואחר כך הממשלה והכנסת לדון ולאשר את תקציב 2024 עד ל־31 בדצמבר 2023.
נתניהו מבקש לקבוע עם השותפים הקואליציוניים העתידיים תאריך מוסכם להעברת התקציב. ההערכה היא שהתקציב יאושר לקראת מאי או יוני 2023. אישור תקציב דו שנתי ימנע את נפילת הממשלה על רקע אי אישור תקציב עד ל־31 במרץ 2024. במקרה זה, העברת תקציב דו שנתי תבטיח יציבות שלטונית לממשלה שתקום.
