בטקס צנוע אך רווי בדמעות התרגשות בנה של אביגיל חגג בר מצווה בסעודת המצווה אמרה אביגיל: הבטחתי שאעשה הכול כדי לגדל אותו כיהודי בן חורין, הרחק מהאלימות שנכפתה עלי. 13 שנה חיכיתי לרגע המאושר הזה – לסגור מעגל ולהכניס אותו לעול מצוות
החיים של אביגיל היו קשים מרגע שנולדה. כבת לאם יהודייה ולאב דרוזי, בילדות שלה לא היה אף פעם אי אחד של שפיות. המריבות התכופות בין הוריה שגרמו לפרצי אלימות שהופנו גם כלפיה היו משהו שנחרט בה להמשך חייה. בעודה בת חמש עשרה התייתמה מאביה וכשנאלצה לטפל באמה ששקעה בדיכאון היה זה רק עניין של זמן עד שתיפלט לרחוב.
מי שזיהה זאת היה צעיר ערבי מלוד, בן לאחת החמולות המוכרות והמסוכנות בעיר, שהציע לה חיים חדשים בתמורה לחיים הקשים שעברו עליה מרגע לידתה ועד אותו היום. אחרי שהשניים התחתנו בבית דין שרעי, הם עברו לגור בווילת הפאר הלא חוקית של משפחתו בשכונת הרכבת בלוד וחייה הפכו לסיוטיים עוד יותר.
הבעל הערבי נעל אותה בבית והיא ספגה מסכת של אלימות קשה ומתמשכת, שלא פסקו גם אחרי שילדה את בנם הבכור.
מה שחילץ אותה היה ניסיון נואל שלו לסבך את חייה עוד יותר: הוא שלח אותה לעבוד בחברת כוח אדם, רק כדי שיוכל להציג תלושי משכורת מסודרים שלה ולקחת בשמה הלוואות בסכומי עתק. כשהעיקולים ומכתבי ההתראה מהבנקים החלו להגיע, היא הבינה שאם לא תברח כעת, לא יהיה לה כל עתיד.
באמצעות עמיתה למקום העבודה היא יצרה קשר עם יד לאחים וכמה ימים לאחר מכן חולצה עם בנה והשניים הועברו למקום מבטחים.
שיקומה היה ארוך מאוד. לאורך השנים ידעה אביגיל עליות ומורדות במצב הרוח, אחרי הסבל הרב שעברה, אבל בסופו של דבר עלתה על הדרך המלך ופתחה בחיים חדשים, הפעם באמת.
מה שעזר לה לצוף מעל הקשיים היה יאיר – בנה מהבעל הערבי. הבן שנימול לבקשתה על ידי אנשי יד לאחים אחרי החילוץ, קיבל ליווי צמוד של חונכים שליוו אותו בשנים האחרונות כדי לעזור לו להשתלב בסביבת מגוריהם החדשה בשרון ובבית הספר בו למד.
היום (חמישי) התרחש רגע מרגש במיוחד כאשר יאיר חגג את בר המצווה שלו בבית הכנסת ובית חב"ד 'צמח צדק' בפתח תקווה.
יאיר עלה לתורה וקרא את הברכות כבקי ורגיל, כשבעזרת הנשים מתייפחות מבכי של התרגשות אמו והעובדת הסוציאלית שליוותה אותה לאורך השנים.
בסעודת המצווה שנערכה מאוחר יותר הודתה האם ליד לאחים ולחונך המסור הרב ישראל רסקין שמלווה את בנה, ואמרה: "כשספגתי אלימות קשה רק בגלל שאני יהודייה, כשבני יאיר מחבק אותי בבהלה, הבטחתי שאעשה הכול כדי לגדל אותו כיהודי בן חורין, הרחק מהאלימות שנכפתה עלי. 13 שנה חיכיתי לרגע המאושר הזה – לסגור את המעגל ולהכניס אותו לעול מצוות. הוא ניסה לתלוש אותו מהידיים שלי כמה פעמים באיומים ובתביעות בבתי המשפט אבל לא ויתרתי. ידעתי שהוא העתיד שלי.
"היום בשבילי הוא יום גדול, כאילו נולדתי מחדש. התמונה שלו עולה לתורה והופך ליהודי בוגר תעמוד מולי כל החיים, ותתמוך בי ברגעים הקשים".
