יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ השתתף השבוע בשיעורו השבועי של המשפיע החסידי ר' יענקוש זילברמן. בתום השיעור פנה אליו ר' יענקוש: "יש לנו פה את נציג מפלגת ט', אדם שהוכיח את עצמו. לנו ברוך השם יש את המפלגות שלנו, אבל ברוך השם שיש לנו את הצלע השלישית", פתח בשבח והערכה על פועלו אך סיים בהסתייגות ברורה: אנחנו נאמנים לגדולי ישראל. סמוטריץ' מצידו לא התבלבל ולא הביע אי נוחות מהתשובה, להיפך, התשובה המיידית שלו הייתה: "אנחנו נעבוד ביחד, זה מה שחשוב".
הדיון הקצר הזה אולי מתמצת את יחסי הציבור החרדי – תורני לאומי שהתפתחו בשנים האחרונות: פער השקפתי מובהק, אך בייסוד של כולם, 'חבר אני לכל אשר יראוך', נאמנות לדבר ה' וליראת שמיים. האמירה הברורה של בצלאל סמוטריץ' בדבר שיתוף פעולה הדוק, בפרט בענייני דת ומדינה, היא לא רק סיסמת בחירות, אלא המשך מצב קיים. לא בכדי עשרות אלפי מצביעים מחסידויות חב"ד וברסלב, וכן מאות ויש שיאמרו אלפים, עומדים להצביע למפלגת הציונות הדתית. אם למישהו היה ספק בדבר נחיצות השיתוף פעולה, הפסיקה דרמטית של בג"ץ שמי שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי יוכר כיהודי, הוכיחה שהמשפט: 'אם לא נהייה תלויים האחד בשני – נהייה תלוים אחד ליד השני', רלוונטי מתמיד.
הפתרון המעשי: בלוק חרדי – תורני לאומי שימנע את האסון הבא. כפי שנתניהו החתים לאחרונה את החרדים על מסמך נאמנות, ניתן לנסח מסמך נאמנות לערכי היהדות עליו יחתמו שלוש המפלגות הדתיות, בלוק חרדי-תורני לאומי שיאבק על הזהות היהודית.
חשוב להעיר: מפלגת הציונות הדתית מייצגת רוב מניין ובניין של הזרם התורני בציונות הדתית, ולמעשה תגרוף את רובם ככולם של הקולות בזרם התורני. יותר מכך, רבים מהזרם המרכזי בציונות הדתית אף הם יצביעו למפלגת הציונות הדתית. בהכללה ניתן לומר, כי ציבור תומכי מפלגת הציונות הדתית בבסיסו אוהב את הציבור החרדי, מוקיר ומעריך את התורה שלו, חלוק עליו השקפתית בנושאי ליבה כמו יחס למדינה, לצבא, לתורה ועבודה, אך בהחלט אין חס וחלילה כל שמץ של שנאה או תחרות. אדרבה, אהבה גדולה ביחד עם מחלוקת עמוקה ונוקבת שהיא לשם שמיים. קשה שלא להתפעל מהחיבורים שנוצרים בשנים האחרונות בין הציבורים, ויעידו המפגשים החמים שאנחנו רואים מעת לעת בתקשורת תמונות משמחות בית השואבה, מפגשים בין רבנים, וכעת גם הסבב של סמוטריץ' בריכוזים חרדים שמתקבל באהבה ואהדה, שמבלי תשתית נפשית ומעשית לכך, זה לא היה נתפס כברור מאליו, קדמו לכך שנים של התחממות יחסים.
להקמת מפלגת הציונות הדתית יש השלכה נוספת ליחסים עם החרדים: אם בבחירות שעברות לפי ההערכות ששמעתי מח"כ פינדרוס הצביעו למעלה מ-10 אלף קולות מהציונות הדתית ליהדות התורה, כאשר ביישובים מסויימים בציונות הדתית כמו 'נווה' ו'יצהר' כבשה המפלגה אפילו את המקום הראשון בבחירות. כעת, מפלגת הציונות הדתית שהיא מפלגה ציונית דתית תורנית ללא נפתלי בנט, תשאב את הקולות בחזרה. הפעם יהדות התורה תקבל קולות מעטים ממש, אין וואקום, ולכן כל אחת משתי המפלגות החרדיות תקבל לכל היותר כמה מאות קולות מהציונות הדתית. ממילא, כשאין עניין רב במפלגות החרדיות, השיח סביבם יורד, ויש לכך השלכה חיובית כי לא נאמרות התנגדויות והשיח הנגדי יורד מהפרק, מאידך, יש שיגידו שיש בכך צד חיובי: מלבנים סוגיות לעומק ופותחים נושאים שמפריעים לחיבור יומיומי.
ואחרי הכל, הציבור הדתי לאומי הוא לא מקשה אחת. יש בו המון תתי מגזרים והוא נטמע במפלגות שונות, נגמרו הימים שכולם נמצאים תחת מפלגה אחת, שלמה קרעי ואריאל קלנר בליכוד, אלון דוידי וניר אורבך בימינה, חילי טרופר ב'כחול לבן' ועוד. כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. לכן נתינת קו כללי לגבי מה יחס ציבור זה לחרדים או למפלגות החרדיות בתקופה זו, הוא מורכב ומשתנה מאדם לאדם. כך למשל יש שמתחברים מאוד לציבור החרדי בפרט לאור החיבור עם הליכוד, ויש שסולדים מהמפלגות עקב הקרבה היתרה לליכוד ויצירת בלוק אחד. הרבה בגלל חוסר הדיכוטמיות, נפתלי בנט מעמעם מסרים, מצד אחד הוא ביקר את הציבור החרדי רק החודש 'החרדים יכולים להיות שותפים בממשלה, לא בעלי הבית', אך מאידך מרבה להגיד שהוא אוהב אותם וישמח להקים ביחד איתם ממשלה. כל האמור ביחס אל בנט כפוליטקאי, אך ביחס לעם שבשדות, לא מורגשת שום תזוזה, אנשים חיים את חייהם בשמחה ולא מייחסים חשיבות יתרה לאמירות של הפוליטקאים. הפוך, ראינו שכל מפגן של אחדות בין הציבורים התקבל באהבה גדולה, כך למשל פירסמתי בחשבון ה'טוויטר' שלי לפני כחודשיים, תמונות של בחורי ישיבה מ'מרכז הרב' לומדים חברותא עם תלמידי ישיבת חברון ו'פוניבז' במלוניות הקורונה, והאהבה הגדולה שהייתה לפרסומים אלו חצתה מגזרים, מאות אלפי צפיות ברשת, אתרים חרדיים ודתיים לאומים פרסמו בחדווה ושמחה את התיעודים, והתרבה האהבה בעם ישראל.
התמקדות ברב המשותף על המפריד, הוא המתכון להתחממות היחסים בין הציבור החרדי לדתי לאומי, וכפי שדרשו חז"ל: 'נעשו בני ישראל אגודה אחת – התקינו עצמן לגאולה', שנזכה.
—
הכותב הוא עיתונאי ב'שביעי' ו'בשבע'
