את המשכן לא בנה משה רבנו. בצלאל, בן אורי, בן חור, היה זה שבו בחר הקב"ה לבניית משכן להשראת שכינתו בעם ישראל.
לא מבוגר בשנים היה בצלאל. בעת בניית המשכן היה בסך הכל בן 13 שנה. כן כן, קראתם נכון. [יודגש שאין בגילו הצעיר כדי להאפיל על דמותו התורנית האדירה, שכן בגיל זה כבר היה בעל ידע תורני עצום.]
כיצד זה נבחר ילד-נער בגיל זה לבניית המשכן? ומדוע דווקא הוא?
בשל כך אנו חוזרים אחורה מעט בהיסטוריה, ונבין היטב מדוע תורה חורגת מהתואר הרגיל המוענק לשמות אנשים ובו היא מציינת את שם האיש ושם אביו, כאשר כאן מצוין גם הסבא, חור.
כאשר התמהמה משה רבנו לרדת מהר סיני נקהלו עם ישראל על אהרן הכהן וחור, בנה של מרים, שהופקדו שניהם על ידי משה לכהן כמנהיגים רוחניים בעת היעדרו, וביקשו מהם שיעשו להם עגל.
חור סירב נחרצות. הוא הבהיר להם שמעשה כזה הינו עבודה זרה, ועל כך נצטווינו בתורה "ייהרג ואל יעבור", ולכן אינו מסכים לציית לבקשתם. הערב-רב שנקהלו עליו כעסו על חור שאינו מסכים לבצע את משאלתם והרגו אותו.
ראה זאת אהרן הכהן, והבין שאם הוא יסרב לבקשתם ייגרם נזק רוחני לכלל ישראל. שכן נאמר בנביא זכריה: "אם ייהרג במקדש ה' כהן ונביא", אם יהרגו כהן ונביא – לא תהיה לעם ישראל תקנה חלילה וחס, והם לא יזכו לכפרה.
מכיון שחור היה נביא והוא נהרג, ידע אהרן, שהיה כהן, שאם יסרב לבקשתם לעשות את העגל והם יהרגוהו, לא תהיה להם תקנה בעשיית תשובה לעולם. לכן הסכים למסור את נפשו וביקש מהם שיביאו את נזמי הזהב שבאוזניהם, חשב שמהתכשיטים יקשה עליהם להיפרד. אבל מעשה שטן הצליח והם נתנו מיד.
לאחר שיצא העגל מן האש, ביקש אהרן לעכבם, ואמר להם: "חג לה' מחר", אנחנו נחגוג עם העגל, אבל לא היום אלא "מחר". בינתיים – כך חשב אהרן – יגיע משה רבנו עם הלוחות, ומחשבתם הרעה תתבטל.
אבל גם זה לא הצליח. ולמחרת "וישכימו העם", קמו מוקדם והחלו לאכול ולשתות, ולעבוד לעגל וקראו: "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים".
למתבונן מן הצד נראה שחור נהרג לשווא. שהרי העגל נעשה בסופו של דבר, וסירובו לעשות כרצון הערב-רב לא השיג מאומה.
אבל כאן מלמדת אותנו התורה ששום מעשה טוב לא הולך לאיבוד.
בציווי להקמת המשכן אומר הקב"ה למשה רבנו, שהמשכן יהיה כפרה על חטא העגל, שכן לאחר חטא העגל נסתלקה השכינה מעם ישראל, עד שביקש משה רחמים והקב"ה נתרצה לשכון בתוכם על ידי המשכן.
ואת המשכן הזה, כך מצווה הקב"ה, לא יקים משה רבנו, וגם לא אהרן הכהן. אפילו לא אחד מזקני העם ונשיאיו. מי יקים אותו? ילד בן שלוש-עשרה שנה, בצלאל, בן אורי, בן חור.
אותו חור שמסר את נפשו נגד עשיית העגל, קיבל כעת את שכרו בכך שנכדו, בן בנו, הוא זה שיבנה את המשכן לכפרה על חטאם של ישראל.
