תיאבון הוא תאווה לאכילת מזון (בפרט מזון הנתפס על ידי הפרט כטעים). תיאבון נחשב כתחושה משנית לרעב (תחושות אלו אינן בהכרח קשורות ורעב נחשב לאינסטינקט בסיסי יותר שאינו תלוי בתיאבון אך ככלל מעורר אותו במידת מה). תיאבון קיים בכל בעלי החיים והוא מנגנון שמטרתו הביולוגית היא הבטחת צריכת מזון. העדר תיאבון נקרא "אנורקסיה" והפרעת אכילה המתבטאת באיבוד תיאבון היא אנורקסיה נרבוזה.
כשמתעורר התיאבון, מתרחשים כמה תהליכים בגוף: בלוטות הרוק מקבלות אספקת דם מוגברת, והתאים המפרישים מגבירים את תפוקתם כדי למלא את הפה בריר. בו בזמן, שרירים לאורך צינור העיכול נערכים לשינוי הנפח הצפוי ומיצי עיכול מיוצרים ומופרשים בציפיה לארוחה הקרבה. תיאבון עשוי להתעורר מתוקף רעב (כאשר גופו של אדם אנורקטי נדרש לאכילה מתוקף רעב, תיאבונו יעלה בהתאם), סיבה אפשרית שנייה היא הפעלת קולטנים מסוימים במערכת העצבים המרכזית. שני מוליכים עצביים אשר קולטנים ספציפיים שלהם קשורים בתחושת תיאבון הם נוראדרנלין וסרוטונין, וחלק מן התרופות לטיפול בהשמנה (מסוג המצריך טיפול תרופתי), פועלות כאגוניסטים של נוירוכימיקלים אלה. סיבה אפשרית שלישית נוגעת לגודל ותוכן הקיבה (אדם שזה עתה סיים לאכול לא אמור לחוש עוד תיאבון).
בעיית תיאבון יתר מכונה פוליפגיה.
מקור: ויקיפדיה
