גיל הפטור לחרדים יורד ל-21 – כך זה יעבוד
גיל הפטור יירד באופן מיידי לגיל 21 למשך השנתיים הקרובות. כעבור 24 חודשים יועלה גיל הפטור לגיל 22, וכעבור 12 חודשים נוספים יועלה גיל הפטור לגיל 23
סוגיית גיוסם של בני ישיבות לצה"ל עומדת במרכזו של ויכוח בחברה הישראלית. במהלך השנים נדחה גיוסם של בני ישיבות, שרובם חרדים, בהסדרים שונים, חלקם עד לגיל שבו נפטרו מגיוס, וחלק מהאחרים עד לגיל שבו ניתן לשרת שירות מקוצר או שירות המאפשר להטבות לחיילים בעלי משפחות. העלייה במספרם של דחויי השירות בנימוק של "תורתו אומנותו" גררה ביקורת ציבורית בשל טענה לפגיעה בעקרון השוויון. טענה זו נידונה בכמה ועדות שהוקמו לעניין זה וכן בעתירות לבג"ץ, שחלקן התקבל והוביל לחקיקת תיקונים בחוק.
במרוצת השנים שיעור בני הישיבות הכלולים בהסדר עלה משמעותית. בשנת 1974 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999[1] ול-16% בשנת 2010. באמצע 2005 נכללו בהסדר 41,450 איש, כ־0.6% מהתושבים. בשנת 2017 11,800 צעירים חדשים הצטרפו להסדר דחיית השירות.
מקור: ויקיפדיה
גיל הפטור יירד באופן מיידי לגיל 21 למשך השנתיים הקרובות. כעבור 24 חודשים יועלה גיל הפטור לגיל 22, וכעבור 12 חודשים נוספים יועלה גיל הפטור לגיל 23
בעקבות הקורונה גילו בני ישיבה רבים שהם עריקים מפני שלא יכלו להתייצב בלשכת הגיוס. ח"כ אייכלר לשר הביטחון: "לא לשלול מעמד בן ישיבה בתקופת הקורונה"
סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת מקנה הארכה אוטומטית לחוקים שתוקפם היה אמור לפוג בתוך החודשיים האחרונים לכהונת הכנסת היוצאת, במקרה של התפזרות הכנסת
סגה"ש במתקפה על גנץ: "לא מתאים לאדם שמכהן בתפקיד הבכיר של שר הביטחון להטיל את האשמה על החרדים בזמן שהוא זה שאשם על כך שלא דנו בנושא הזה עשרה חודשים"
יו"ר 'דגל התורה' במתקפה חריפה על גנץ: "הוא חתום על הסכם מפורש בו התחייב להעביר את חוק הגיוס, ובמקום לעמוד במילתו, הוא מנסה לקושש קולות לעבור את אחוז החסימה"
שר הביטחון הצהיר: "חרדים יוכלו להתנדב בארגוני חסד ולרכוש מקצוע בארגוני הצלה. ערבים יסייעו במלחמה בפשיעה. דורש לאשר את המתווה בממשלה בשבוע הבא" • המתווה המלא
שר הביטחון הודיע כי משרדו יבקש מבג"ץ ארכה נוספת להשלמת חקיקת חוק הגיוס • נתניהו מסתפק בדד ליין קצר יותר • החרדים חוששים מתרגיל פוליטי מצד גנץ
בעולם הישיבות עוקבים בדריכות אחר ההבנות שהתגבשו סביב "מתווה הגיוס" בין הליכוד וכחול לבן – כאשר ההבנה היא, כי גם הפעם ייאלץ החוק שיגובש לעבור את משוכת הבג"ץ שהחלטותיו ידועות מראש