ביבליותרפיה

ביבליותרפיה היא שיטת טיפול מתחום הטיפול באמנויות, אשר עושה שימוש בתהליכי קריאה וכתיבה ובאמנות המילה הכתובה. בתחילת המאה ה-20 טבע את המונח הכומר סמואל קרות'רס (Samuel Crothers) במאמר שבו טען כי קריאת ספרים צריכה להיות כלי משלים לטיפול לצד טיפול שהוא פסיכולוגי.

בדומה לגישות טיפול אחרות באמנויות, משמשת הביבליותרפיה ככלי המאפשר לעקוף מחסומים רציונליים ולאפשר להגיע ביתר קלות ללא-מודע של האדם. השימוש בביבליותרפיה ככלי להתערבות טיפולית נעשה דרך הנראטיב שבטקסט והאמצעים האמנותיים הבאים לידי ביטוי בטקסטים. הטקסטים יכולים להופיע בטיפול בצורות מגוונות, למשל דרך טקסט ספרותי, שירה, קטע וידאו, מחזה, סרט קולנוע, ואף חפץ דומם, אך עיקרון הכלת הנראטיב תקף בכולם. באופן דומה נעשה שימוש גם בקולאז'ים ובקלפים טיפוליים.

ההנחה של הביבליותרפיה היא שעולם היצירה הטקסטואלי משקף את עולם המושגים, הדימויים והחוויות של האדם בצורה אוניברסלית, ולכן הוא עשוי לאפשר לעורר בכל אחד את עולמו הפנימי. בחדר הטיפול נמצא, חוץ מאשר המטפל והמטופל, גם טקסט – "קול שלישי" – המובא מבחוץ או נכתב במהלך הטיפול, וסביבו נעשית העבודה הטיפולית, הדומה במהותה לתהליך בשאר מקצועות הטיפול באמצעות הבעה ויצירה.

מקור: ויקיפדיה