כיבדו פעם את רבנו הרה"ק מקאמינקא לומר תורה. רבנו סירב להם ולא רצה לומר, ולאחר הפצרותיהם הסכים במקצת ואמר שיקשו לו איזה קושיא והוא יתרצה להם. זו השאלה שששאל - וגם התשובה שענה
מתי לאחרונה הרגתם בהמה? • לפני שתספיקו לצעוק 'צער בעלי חיים', תקראו איך הכי מומלץ לעשות את זה
"אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם" (כא א). וברש"י: 'אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים'
סיפור זה נהג בנו רבי יהושע אשר זצוק"ל לספר לצאצאיו, למען ידעו דור אחרון עד כמה חובת האדם לדון לכף זכות אף אם נראה לו ברור כשמלה כי הלה חטא ופשע כנגדו, כי פוק חזי מה עלה בגורל שני עשירים אלו עד שרצחו נפש את הנקי מכל צל עוון
הוא התענה שוב ושוב, אז מדוע לא קיבל רוח הקודש?
מצות שבת יש לו יותר סגולה, שאין צריך לעשות שום דבר ופעולה ותנועה קלה, רק בהגיע זמן שבת, הוא בתוך המצוה
מה הכוונה בלשון הקודש (רמז: לא בעברית) "לעזוב"? • עזבו אתכם מניחושים, כנסו לקרוא
האיש שנשרף, השתיין מה'קרעצ'מע', יצר הרע והקשר לפרשה
חכמי ישראל קבעו איזה פרשיות בתורה יחולו בספירת העומר
אלפנים היו נוהרים מדי שבת חול המועד לבית הכנסת של רבי חיים ברלין, בן הנצי"ב זצוק"ל, אב"ד מוסקבה, שעלה לארץ ישראל וקבע מושבו בירושלים - משהגיע לפסוק "הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים" היה פורץ בבכי • רבי שלום שבדרון הסביר את הסיבה לבכי
אם כל הבריות היו מאמינים בזה לא היו צריכין לדיני ממונות, כי לא היה ביניהם שום תביעת ממון ולא כפירת ממון
החיד"א מביא משמו של רבינו אפרים (לחם מן השמים, תרומה אות כא) על הכתוב 'ועשית לולאות חמישים', שהוא מכוון על חמישים ימי הספירה הקדושים, וכמו שהלולאות המה המחברות בין היריעות לקרשים, כך אלו הימים המה ימי חיבור בין בני ישראל לבין אביהם שבשמים.
אוגלס הג גילה מדוע הפסוק "נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן" הוא בין שלושת הפסוקים היחידים בתורה שמתחילים ומסתיימים באות נו"ן
תושבי העיר התפללו שוב ושוב למותו של ה'מוסר', אך לשווא. משהגיעו לבנו של המגיד מזלאטשוב זצ"ל הם הופתעו לגלות כי דווקא אותו רשע זוכה להגנת הצדיק
הציבור צחק, אך הרה"ק מסאטמר בכה. כששאלו חסידיו למשמע הבכיות הופתעו לגלות את סיבת הבכיות
השרצים אסורים משום שהם נמוכים ורוחשים תמיד על הארץ, כגוי שמנקר באשפה, משא"כ החגב שכבר יש לו כרעיים לנתר בהן על הארץ, ויכול להתרומם מעט בקפיצה ודילוג מעל הארציות, לכן התירתו תורה
שם התורם שמאחורי תרומה אנונימית נחשף ואז הכל משתבש לחלוטין • איך קשורה הפרוכת שהייתה במשכן, ומאוחר יותר במקדש, לחיים של כל אחד מאיתנו?
אדר יש לו שני משמעויות וכגון 'נָאוֹר אַתָה אַדִּיר' (תהלים ע"ו), 'יַגְדִּיל תוֹרָה וְיַאְדִּיר' (ישעיה מ"ב), שכולם שם משמעות חוזק וגדולה וזה מיוחס אל הקב"ה
בכל הפרשיות שבתורה יש בהם הזכרת מיתה או עון או קרבן וכיו"ב, לכן ישתנו כולם לצרופים אחרים, משא"כ פרשת תרומה, שלא נאמר בה דבר אחד מדברים הללו, אם כן לעתיד לא ישתנה ממנה אף אות אחד, רק תשאר כל הפרשה כצורתה וכתבניתה
