השרים בהוראה ליועמ"שית: לפרסם דו"ח כתוב על מדיניות האכיפה תוך 7 ימים

שרי הממשלה התכנסו הבוקר (ראשון) לישיבה מיוחדת בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בנושא מדיניות האכיפה בהפגנות. בישיבה הוצגו נתוני המשטרה מתחילת גל המחאה, בישיבה האשימו השרים את היועמ"שית וגורמים במשטרה במדיניות אכיפה בררנית.

בתום ישיבה שנמשכה חמש שעות, אישרה הממשלה הצעה שמורה ליועמ"שית לפרט בכתב תוך שבעה ימים נוסח כתוב של הנחיותיה בעניין חסימות ומדיניות אכיפה ביחס להפגנות מחוץ לבתי נבחרי ציבור, לרבות במקרים שבהם "תינתן חוות דעת של המל"ל בדבר הסיכון הקיים לפעולות של מערכים חיוניים בצבא ובכוחות הביטחון".

עוד מבחזית החדשות

לפי הודעת הממשלה, על היועמ"שית לפרסם תוך יומיים הנחיות לטיפול בחסימת נתב"ג ותוך שבוע הנחיות בעניין "חסימת צירים, בדגש על קביעה מפורטת אם ומהי התדירות בה מותר לחסום צירי תנועה ראשיים מבלי שינקטו פעולות אכיפה כנגד מארגני החסימה והחוסמים, ומבלי שיבוצעו מעצרים או יוגשו כתבי אישום".

כמו כן, הורתה הממשלה ליועמ"שית להציג "מהי מדיניות האכיפה ביחס להפגנות ליד בתים של אנשי ונבחרי ציבור והטרדת אישי ציבור או בני משפחותיהם", וכן להציג "מהי מדיניות האכיפה ביחס לקריאות לסרבנות, המרדה והסתה לאי-ציות, ובפרט תופעות של הסתה לסרבנות ביחידות צבאיות".

הממשלה דרשה מהיועמ"שית להבהיר "כיצד, במידה שהאכיפה שוויונית, נוצר מצב שבמבחן התוצאה הנתונים מראים על פער עצום בין מספר הפעולות וסוג פעולות האכיפה שננקטו בעבר לבין מה שננקט בחצי השנה האחרונה".

על פי נתוני המשטרה שהוצגו לשרים, מתחילת גל המחאות נגד הרפורמה המשפטית בוצעו 570 מעצרים על הפרת הסדר הציבורי ואי קיום הוראות המשטרה, אך הוגשו רק 6 כתבי אישום נגד עצורים בתקיפת שוטרים"

שר המשפטים יריב לוין אמר בדיון: "אני חייב להגיד שבהתחלה רציתי לרוץ לרה"מ ולהגיד לו שחייבים לבטל את הדיון, אבל אז נזכרתי במה שגברתי עשתה עד היום תוך ניצול מעמדה". ביחס לחסימות כבישים אמר לוין: "היום זה נעשה כדבר שבשגרה. כבישים פשוט נחסמים. נתב"ג נראה שדה קרב! חובתכם להודיע לציבור ‏בכתב, כדי שכולם ידעו, שכל עוד חוסמים את אילון רק פעם בשבוע, וכל עוד זה רק לשלוש שעות, זה בסדר. וכל עוד מותחים מחסומים על הכביש רק לשעתיים, זה גם בסדר. שכולם ידעו מעתה והלאה מה מותר להם!".

השר לוין תקף את היועמ"שית ואמר: "לא ביקשתי חוות דעת, ביקשתי תזכיר. האם את לא נמצאת בניגוד עניינים? אנחנו מבקשים לקבל מידע והבהרות על מנת לשקף אותם בפני כלל אזרחי ישראל. האם לא היה נכון לא לקחת צד בעניין הזה? איך הדבר הזה נראה? האם זה לא מעורר קושי רב ואי נוחות רבה?"

שרת התחבורה מירי רגב אמרה בדיון: "נתב"ג הוא לא שטח ציבורי, הוא אזור ביטחוני חשוב עבור מדינת ישראל, לא אקבל בשום פנים באופן פגיעה בשדה ובשגרת התעופה של ישראל ו/או מניעת טיסות ו/או חסימות כאלה ואחרות". עוד אמרה רגב: "אני מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים. טובת הציבור, חופש התנועה וביטחון המדינה חשובים יותר".

בנוסף, טענה השרה רגב: "אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמ"שים בעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועמ"שית מחליטה הכול אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה".

השרה דיסטל-אטבריאן עקצה את בהרב מיארה בדיון ואמרה: כאישה ופמיניסטית אני שמחה שאת מונית ליועצת המשפטית, אני תמיד שמחה שנשים ממונות למשרות בכירות, ועל כך אני מודה לגדעון סער, שכפמיניסט ושומר זכויות נשים מושבע הוא מינה אותך מסיבות אלה בלבד ולא כדי לשלוט בממשלה דרך המינוי הזה. למרות שיו"ר הרכב ועדת המינויים, השופט גרוניס, חשב שאת כמעט לא כשירה מבחינה מקצועית לעסוק בתפקיד, מה שהופך את גדעון סער לפמיניסט אפילו גדול יותר ולא חלילה למי שרצה לשלוט בממשלה דרך מינוי פוליטי".

בתגובה לדברי השרים אמרה היועמ"שית בדיון: "אני מקווה שהממשלה לא מבקשת שאגיד שצריך אכיפת אגרסיבית יותר לדיכוי המחאה נגדה, שלא על פי שיקול הדעת המקצועי של המפקדים בשטח ושל התביעה. מקווה שאין ציפייה ממערכת אכיפת החוק לעמוד ב"מכסות" של מעצרים או כתבי אישום".

בהרב מיארה אמרה במהלך הדיון כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי". רה"מ השיב לה: "זה משפט מטלטל! את אומרת שמצור על מספרה ממרחק סנטימטרים זה לגיטימי?".

• מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
• "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
• איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
• תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
• מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני

במעמד היועצת המשפטית ולעיני יתר השרים והעיתונאים, אמר ראש הממשלה נתניהו: "הזכות להפגין במסגרת החוק היא זכות מקודשת. לכל אדם ולכל ציבור, ואנחנו מגנים בתוקף כל אלימות כלפי מפגינים מצד זה או אחר. הזכות הזאת שמורה הן למתנגדי הרפורמה, והן לתומכיה. הממשלה לא מעלה על דעתה להגביל זכות זאת. אבל הממשלה כן מבקשת לקבל דיווח מהי מדיניות האכיפה ביחס להפרות החוק שפוגעות בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים, ומתבצעות כמעט על בסיס יומי במהלך ההפגנות"

"ההפרות האלה מתבטאות בחסימת עורקי תחבורה ראשיים במדינה, בשיבוש נמל התעופה, בקריאה לאי-תשלום מסים, בהטרדת אישי ציבור וסביבתם, בקריאות להמרדה וסרבנות במטרה להשבית יחידות שלמות בצבא והפרות חוק בתחומים רבים אחרים", המשיך ראש הממשלה. "הציבור צריך לקבל מענה לשאלה מהי מדיניות האכיפה והאם זוהי מדיניות אחידה? כי במדינה דמוקרטית לא ייתכן מצב שבו יש מדיניות אכיפה אחת כלפי ציבור מסוים, ומדיניות אכיפה שנייה כלפי ציבור אחר. לכולם ברור – אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ופגיעה אנושה בשלטון החוק"

היועצת המשפטית התבקשה על ידי מזכיר הממשלה להיערך למתן תשובות בשורה של נושאים. נתוני השואה בין אירועי המחאה נגד הרפורמה המשפטית לאירועי המחאה בהתנתקות ומחאת יוצאי אתיופיה מבחינת מעצרים וכתבי אישום, מדיניות האכיפה בעניין חסימות כבישים, כמה אירועים דווחו על תקיפות ואיומים של נבחרי ציבור, כמה מעצרים וכתבי אישום הוגשו, מדיניות האכיפה בנתב"ג ומדיניות לגבי קריאות לאי-ציות אזרחי.

בהרב-מיארה הגיבה לדרישות במכתב רשמי, שבו הבהירה כי "הממשלה צריכה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש בניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק".