סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער בהתייחסות להחלטת בג״צ בעניין חוק הלאום: "חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".
שרת הפנים, איילת שקד על החלטת בג״ץ בעניין חוק הלאום: ״בית המשפט העליון הכריע את המובן מאליו – אין כל בסיס להתערבות בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. יחד עם זאת, עצם הדיון בשאלת פסילת חוקי יסוד נעשה בחוסר סמכות מוחלט. שלילת סמכות העם לקבוע את אופיה וזהותה של מדינת ישראל בשם עקרונות מופשטים שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי״.
שר התקשורת יועז הנדל: "מברך על החלטת בית המשפט. מדינת ישראל זקוקה לחוקה כפי שנקבע בהקמת המדינה. חוקי היסוד הינם תחליף ראוי אך זמני להגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בתוכם חוק הלאום שמגדיר את ישראל כמדינת הלאום היחידה של העם היהודי, כבוד האדם וחירותו ועוד טוב עשה בית המשפט שלא התערב בחקיקת יסוד, אך איננו פטורים מאחריותנו הכבדה לכונן חוקה בעצמנו. אחרי 73 שנה, ולמרות המחלוקות הפוליטיות, הגיעה העת לגבש הסכמות ליצירת חוקה. חוק הלאום היה ויהיה נדבך חשוב בכך".
יוזם חוק יסוד הלאום, ח״כ אבי דיכטר בטוויטר: "כפי שהבטחתי: ״חוק הלאום שיזמתי הינו בטון יצוק!״ אני מברך את החלטת שופטי בית המשפט העליון אשר קבעו את כפי שכבר הבטחתי כי חוק יסוד הלאום הינו בטון יצוק. את עמדת השופט היחיד שהתנגד נכון לבחון בקונטקסט אחר".
חה"כ ד"ר שלמה קרעי, הליכוד, על פסיקת בג"ץ בעניין חוק הלאום: לכאורה, זה יום חשוב, שבו חוק הלאום מקבל גושפנקה בג"צית. אבל רק לכאורה… כי לבג"צ אין שום סמכות, לטוב או למוטב. יתירה מכך, בג"צ לא פסל את החוק, לא מתוך כבוד או הכרה בו, אלא כי הוא שם פס על החוק. הם קוראים לזה "פרשנות מקיימת"… בעברית זה התעלמות מהחוק. חייבים להתניע את ה-D9".
יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מותח ביקורת על שופטי בג"צ בעניין חוק הלאום. לדבריו: "אמנם, טוב עשו שופטי בג"צ שדחו העתירה ברוב דעות מול דעתו החולקת של השופט קרא, אך יחד עם זאת, השופטים היו צריכים לדחות העתירה על הסף, משום שאין להם סמכות לפסול חוקי יסוד".
לדברי בן גביר: "יש להצטער כי השופט קרא אינו מקבל את העובדה שישראל היא בראש ובראשונה מדינה יהודית. לטעמי, אם היו ממנים שופטים בשימוע, השופט קרא לא היה נבחר. העלתי בימים האחרונים בכנסת הצעת חוק שמחייבת מינוי שופטים לעליון בשימוע בכנסת. רק כך נעשה רפורמה במערכת המשפט".
ח"כ עופר כסיף על פסיקת בג"ץ חוק הלאום: "אף בית דין לא יכול להכשיר חוק גזעני. אף אדם שאנושיות בו לא יציית לחוקי גזע. דינו של חוק הלאום ושל אלו שחוקקו אותו – בית הדין של ההיסטוריה. נקווה שבדרך יעברו בהאג".
יו״ר הרשימה המשותפת, ח״כ איימן עודה, בתגובה להחלטת בגץ שלא לפסול את חוק הלאום: "חוק העליונות היהודית קיבל היום חותמת בג״ץ, אבל זו היא מולדתנו ושום החלטה לא תשנה את זה. בג״ץ קיבל החלטה גזענית ואנטי-דמוקרטית, כי אין בדמוקרטיה שוויון ליהודים בלבד. אנחנו נמשיך להאבק עד לשוויון מלא לכל האזרחים במדינה, למען צדק אמיתי ודמוקרטיה אמיתית".
ח״כ עאידה תומא-סלימאן בתגובה להחלטת בג״צ שלא לפסול את חוק הלאום: "אם ״בית המשפט הגבוה לצדק״ לא מוצא לנכון לפסול חוק שממסד אפרטהייד, עושה מדרג בין אזרחים, משמיט בכוונה את הדמוקרטיה והשוויון, ומכשיר את הכיבוש – זו עדות ניצחת על מגרעות מערכת המשפט ועל ״שומרי הסף״. המענה צריך להיות בשטח, במאבק משותף, נגד הגזענות והאפרטהייד, שקיבלו עכשיו הכשר משפטי".
תגובת התנועה למשילות ודמוקרטיה לפסיקת בג״צ בעניין חוק הלאום: "אפילו אהרן ברק, אבי האקטיביזם השיפוטי, לא חשב שיש לבית המשפט סמכות לדון בתוקפם של חוקי היסוד. בפסק הדין מהיום בג"ץ מעמיד את עצמו מעל המחוקק ופוגע קשות בדמוקרטיה הישראלית. הכנסת חייבת להסדיר את".
בתגובה לדחיית העתירות נמסר מעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל: "בית המשפט העליון אישר היום את עיגון העליונות היהודית וההפרדה הגזעית כעקרונות מכוננים של המשטר הישראלי. קביעת זהות חוקתית, ממנה מודרים כליל מי שאינם נמנים על הקבוצה השלטת, אינה לגיטימית ומפרה את האיסורים המוחלטים של המשפט הבינלאומי. למרות שהצבענו על כך בעתירה שהגשנו בשמה של ההנהגה הערבית, היועמ"ש והכנסת בחרו לעצום עיניהם ולהתעלם מהיבטים אלה בתגובתם. פסק הדין ניתן מבלי לקיים דיון רציני בסוגיות אלה, ומבלי הוצאת צו על תנאי שיחייב את המדינה להשיב על הפרת האמנות עליהן היא חתומה. הוכח סופית שבג"ץ אינו מגן על הפלסטינים מפני חוקים שהם מהגזעניים ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה ונפילת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה – כך בנושא איחוד משפחות, כך באישור חוק ועדות הקבלה וחוק החרם, וכך גם כעת באישור זהותה החוקתית של המדינה. מרכז עדאלה ימשיך לפעול בזירה הבינלאומית כדי לחשוף כי המשטר הישראלי כפי שמתבטא היטב בחוק היסוד הזה, הוא משטר קולוניאלי בעל מאפיינים מובהקים של אפרטהייד".
מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו" התייחס להחלטת בג"ץ שלא לפסול את חוק הלאום: "עצם קיום הדיון בנושא הוא שערורייתי. בג"ץ אינו קשור לאירוע ואף אחד מעולם לא הסמיך את בג"ץ לפסול חוקים ובטח שלא חוקי יסוד. מדינת ישראל חייבת לתקן את מערכת המשפט האקטביסטית הקיצונית . יש לקדם בדחיפות את פיסקת ההתגברות ולאחר מכן את חוק יסוד הפרדת רשויות כדי לעצור את ההתנהלות הבלתי חוקית הזו. אסור לתת לאקטיביזם שיפוטי פרוע לסכן את עתידה של מדינת ישראל".
תגובת עמותת יוזמות אברהם לפסיקת בג"צ בנושא חוק הלאום: "הפסיקה לא משנה את מהותו הגזענית והמפלה של חוק הלאום, המקבע את מעמד האזרחים הערבים בישראל כאזרחים מסוג ב'. יש לבטל את חוק הלאום ולחוקק תחתיו את חוק יסוד: השוויון".
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח מסר בתגובה לפס"ד חוק הלאום: "חוק הלאום נחקק בכוונה לפגוע במיעוט הערבי בישראל ולקבע את מעמדו כאזרח סוג ב' במדינה, וראוי היה כי החוק יבוטל כפי שקבע השופט קרא בדעת המיעוט החשובה והנוקבת שלו. עם זאת, טוב עשו שופטי בג"ץ כאשר קבעו באופן חד משמעי כי החוק אינו פוגע בזכות לשוויון של המיעוט הערבי וכי אין בו כדי לפגוע במעמד השפה הערבית באפשרות לחזק את מעמדה של השפה הערבית במרחב הציבורי".
באגודה לזכויות האזרח הדגישו כי "על אף שהלכה למעשה בג"ץ רוקן את החוק מכוונותיו הגזעניות, ראוי כי הכנסת תבטל את החוק לאלתר. לחוק מפלה ופוגעני, גם אם הוא נטול משמעויות ממשיות, אין מקום בספר החוקים של מדינת ישראל, שכן נזקיו חורגים מהמערכת המשפטית, וקיומו מנציח את האפליה הממסדית והמתמשכת נגד הציבור הערבי בישראל".
מרכז מוסאוא :"המאבק הציבורי נגד חוק הלאום יימשך, מההתחלה עמדתנו היתה שבג"צ לא יפסול חוק יסוד ולכן לא הצטרפנו מראש לעתירות. בג"ץ הכשיר יותר מפעם פגיעה בזכויות אדם שביצעו ממשלות כולל חוק האזרחות, הפקעת נכסי הואקף האיסלאמי ומעצרים מינהליים. נמשיך לפעול למען שוויון מהותי ושלום. המולדת הזאת היא גם שלנו ונמשיך במאבק להתגורר בכל מקום בה ולדבר בשפתנו, שהיא שפת האזור.
מצער ששופטי בג"ץ לא העיזו לקבוע שמדובר בחוק יסוד שפוגע במעמד האזרחים הערבים ויוצר שני סוגי אזרחות".
