עם תחילת הסגר השלישי שצפוי להיות האחרון בסדרת הסגרים מאז פרצה הקורונה אל חיינו, לפחות על פי הודעת גורמי הבריאות, עשוי להיות גם הסגר שייאכף בצורה הכי נוקשה ואדוקה. כדי לקבל תמונה ברורה חדה וברורה אודות הסגר הנוכחי שוחח 'בחזית' עם שבתאי גרברצ'יק, דובר המשטרה למגזר החרדי, וביקש לקבל תשובות למה וצפוי לשמוע את הצד של המשטרה בטענות לאכיפה בררנית.
במה שונה הסגר הנוכחי מהסגרים הקודמים מבחינת אכיפה?
"הסגר הנוכחי מאופיין בזה שלראשונה הדרישה לסגר מגיע מהשטח, מהציבור. לאור תחילת חיסון האוכלוסיה נגד הנגיף, הציבור מבין שלו רק יירתם למאמץ הלאומי ויכניס את עצמו להגבלות ולאי נעימות של שבועיים, בכך נצליח למגר את התחלואה שעולה לצערינו בחיי אדם".
"אני חושב ששני הסגרים הקודמים ראינו בתקשורת החרדית טענות בעיקר שהממשלה הטילה סגר תוך אי התחשבות בצרכי המגזר, אנו רואים בעת הזו שינוי מגמה אמיתי שבא מהשטח, הציבור אומר אנחנו מוכנים שבועיים לשבת בבית ובלבד שנדע שהפעם אחת ולתמיד אנחנו נגמור את הסיפור הזה".
כיצד מיישמים את זה?
"המשטרה אכן מתכוונת בסגר הנוכחי לאכוף ללא פשרות את ההגבלות וכדי לעשות זאת היא תתמקד בשלושה מישורים: הנושא של עטיית מסיכות. התקהלויות – כלל הרופאים מסכימים כי בכל מקום התקהלות יש סיכוי יותר מסביר שהמגיפה תעבור במקום הזה. ואכיפת מבודדים שמסתובבים במרחב הפתוח".
"כל אדם כזה שנתפוס, ויש לנו רשימה שמתעדכנת כל יום, אנחנו נתפוס אותם וחולים מאומתים שייתפסו מחוץ לבית ייפתח נגדם תיק פלילי ויעמדו לדין ויובאו לפני שופט", הזהיר. עוד עדכן כי "המשטרה תתגבר במחסומים את היציאות מהערים לאו דווקא החרדיות וכן תגלה נוכחות מסיבית של שוטרים בתוך הערים עצמם".
"הסגר הנוכחי מאופיין בזה שלראשונה הדרישה לסגר מגיע מהשטח, מהציבור"
"בכל מקום שנקבל מידע או שנדע שיש שם התקהלות, וההגדרה של התקהלות היא הימצאות של יותר מ-5 בני אדם בחדר אחד, שאינן משפחה אנחנו נגיע למקום ונפזר את ההתקהלות הזאת".
"המטרה ברורה לחלוטין, להימנע עד כמה שניתן למנוע התקהלויות. אנחנו יודעים שיהיו אנשים שינסו לרמות ויחשבו שהם יותר חכמים מהרופאים אותם אלו צריכים להבין שלא רק שהם מסכנים את הציבור במיוחד שאנו עדים למוטציה חדשה ומסוכנת יותר, אנחנו לא נוכל לאפשר את זה".
"בניגוד לסגר השני בו ההוראות היו מבולבלות והציבור לא בדיוק ידע מה מותר ומה אסור, הרי שהפעם כולם יודעים שאין לצאת מהבית למעט לצרכים חיוניים".
עד כמה המשטרה נערכת לאכיפת הסגר בבית שמש וביתר עילית יותר מכפר סבא והרצליה?
"האכיפה המבצעית עובדת בצורה כזו שפריסת המחסומים והשוטרים זה על פי המדיניות של תחנות המשטרה. בעצם חצי מדינה כבר אדומה, אבל ברור שיושם דגש מיוחד באכיפה על ערים אדומות המתאפיינות מטבע הדברים ביותר חולים".
"המשטרה הולכת להציל חיים ובמקום שיש יותר חולים נדרשים יותר רופאים", הוא מבהיר כי "זו לא אמירה שמדובר באכיפה שתתבצע דווקא בערים חרדיות. אמנם הערים החרדיות כולן אדומות, אבל יש כאן ערים רבות אחרות שאינן חרדיות או דתיות ונפעל בכל הארץ".
"המסר לאוכלוסיה החרדית – לא לחשוש להזדהות"
"הציבור החרדי צריך להבין – אין למשטרה דבר וחצי דבר נגד הציבור הזה", אמור גרברצ'יק בראיון. "מדובר בציבור יקר ואיכותי שמשתדל להקפיד יותר מאחרים בהרבה מאוד מהדברים".
"יש אנשים ש'מוציאים את 'הרגל מהעיגול' ואינם מקפידים, הם יצטרכו עכשיו להקפיד, לא יהיה כאן הפעם משחק של 'יחידים' שבא לידי ביטוי באמירות בסגנון, 'אני נוהג כיצד שאני מוצא לנכון', אלא תהיה ערבות הדדית בה כולנו נעזור לכולנו לצאת מזה".
לטעמנו, "עכשיו רובם של הוויכוחים שהפכו לתקריות אלימות בין השוטרים לאוכלוסייה החרדית היו על רקע של אנשים שהתבקשו על ידי שוטרים להזדהות וסירבו. אני מבקש להדגיש את זה, על פי החוק בכל מקום ובכל פעם ששוטר מבקש מאזרח להזדהות, הוא חייב להזדהות".
"הציבור החרדי קיבל רק 0.5% מסך הדוחות בגין אי-עטיית מסכה, בעוד שיעורם באוכלוסיה הוא 12%"
דובר המשטרה למגזר החרדי, שבתי גרברצ'יק, בראיון ל'בחזית'
"אין פה ענין של שיקול דעת. ואם הוא מסרב להזדהות הרי שבידי השוטר מוקנה הזכות מכוח החוק לעצור את מי שמסרב להזדהות ולהביא אותו לתחנה ואז מתחיל בלאגן. חשוב שהציבור יידע, אם שוטר מגיע ומבקש להזדהות, לא לסרב. בקשת הזדהות מצד שוטר אינה מחייבת שהוא צפוי לרשום דו"ח".
"לכן, כל מיי שחושב שהוא מתחכם עם השוטר או בורח מהמשטרה הוא רק מחמיר את המצב, לעצמו, וגורם לעצמו נזק בכך ואז הציבור מסביב תוסס יותר ולא רואה את כל התמונה. זה לא זכות או רשות אלא חובה שאם לא כן על השוטר לעצור את הסרבן. וזאת מפני שאדם רגיל ונורמטיבי אין לו סיבה לסרב להזדהות. ואם בזמן מגיפה אדם מסרב להזדהות הוא לכאורה מנסה להסתיר משהו, כזה אדם יכול להיות שהוא חולה ומסכן אנשי אחרים".
ועדיין, מרבית התקריות בריכוזים החרדים התגלגלו לאחר ששוטרים עיכבו אנשים על לא עוול בכפם, ביקשו לחלק דו"חות בגין האשמות שווא לכאורה, הלהט שנראה לעיתים על השוטרים אינו מותיר מקום לספקות ומייצר את אי אמון וחשדנות אוטומטית בין האזרח לשוטר שמרגיש שהוא סומן מראש.
"אני רוצה להכחיש את זה", תוקף דובר המשטרה, "אומר לך משהו. קודם שוטר הוא לא מלאך, יש טענה שאומרת כי כאשר השוטר רואה חילוני וחרדי הרי שהוא יעדיף להיטפל אל בעל החזות החרדית".
"יצאתי לספור כמה דו"חות על מסיכות חולקו בחודשים האחרונים בריכוזים החרדים, והנתון עומד על 0.5% (חצי אחוז) מסך כך הדו"חות שנרשמו בציבור בסך הכל על אי עטיית מסיכות. להזכיר לנו כי הציבור החרדי מונה בסך הכל 12% מכלל הציבור במדינת ישראל".
"בעיקרון כלל הדו"חות שנרשמו על ידי המשטרה בתקופת הקורונה עומד על קרוב לחצי מיליון דו"חות, מתוכם כ-300,000 על מסיכות. אז הטענות לאכיפה בררנית מוכח שאינה נכונה".
כיצד נערכת המשטרה על מנת לעמוד במשימה?
"המשטרה גייסה את מרבית הכח העומד לרשותה, בסך הכל 5,000 שוטרים. לצורך עמידה ביעדים וביצוע המשימה. אנחנו מגרדים את השוטרים מכל מיני מקומות, אנחנו מוציאים אותם מחקירות, מיחידות חוקרות ומהמטה לרחוב. המשימות האחרות של המשטרה לא הסתיימו. המשימות הקיימות נותרו בעינן, אלא שבנוסף לזה אנחנו נדרשים גם לתת את המענה לדבר הזה".
מה לגבי בתי כנסת בסגר הנוכחי? בניגוד לסגרים הקודמים שהותרה התאספות של 20 מתפללים במרחב הפתוח הפעם, זה הוגבל ל-10 בלבד, מדוע?
"לפי ההנחיות הנוכחיות מותרת התקהלות במרחב הפתוח עד 10 אנשים. אנחנו מאמצים מודל חדש דווקא בגלל הרצון לסיים עם המגיפה פעם אחת ולתמיד אנחנו לא עושים לעצמנו הנחות".
בית כנסת שנסגר על ידי הגבאי על מסגר ובריח אך אחדים מהמתפללים הצליחו להשתחל פנימה ולארגן מנייני תפילה ובדיוק הזדמנה למקום ניידת אכיפה, האם הקנס יושת על הגבאי או על המתפללים?
"אכן בעיה. המשטרה תפעיל שיקול דעת אבל ברור שמי שיהיה שם יקבל קנס של 500 ₪. אבל אם יש מישהו שמארגן או גבאי הוא יקבל 5,000 ₪. אם הגבאי רואה שפרצו לבית הכנסת שירים טלפון למוקד 100 ויצהיר שפרצו לו פנימה".
סנדק ותוא"י – הבדלי אכיפה?
לסיום ביקשנו להתייחס לאירועי השבועות האחרונים שהסעירו את הממדלה, ותהינו מדוע לאחר האירוע בתולדות אברהם יצחק הודחו השוטרים שהוזעקו לאירוע ואילו לגבי פרשת אהוביה סנדק ז"ל השוטרים שהשתתפו בתאונה לא הושעו?
"שאלה מעניינת אך אין קשר בין הדברים. בחתונה בביתר נשלחו שוטרים לאכוף את החוק ובמקום זה התערו קצת בקהל ובחגיגה והפכו לחלק ממפירי החוק. השוטרים בחתונה היו צריכים להיכנס לאירוע ומיד להפסיק אותו היו שם מאות אנשים שבכל רגע סיכנו חיי אדם".
"ברגע שהשוטרים חרגו מהמסכות שלהם המפכ"ל החליט שהוא מעביר אותם מהתפקיד עד שמחלקת המשמעת במשטרה תחליט מה ייעשה איתם, אולי יועברו לתפקיד אחר".
"לעומת פרשת סנדק שיש שני גופים שבודקים ובוחנים את האירוע. יש גוף אחד והוא מחוז ת"א (לא יו"ש) שחוקר את האירוע. מדובר בסיפור מורכב מצד רכב שפרץ מחסום ותלונות על זריקת אבנים ומרדף שהתנהל שבסיומו התרחשה התאונה. במקביל יש גם את מח"ש שהיא זו שחוקרת את ההתנהלות של השוטרים באירוע. לכן, אלו שני דברים".
