בעקבות הזינוק במספר נפטרי הקורונה וחציית 9000 המתים- כתב ופרשן הבריאות של מקור ראשון יאיר קראוס מצביע על החלוקה הברורה בין המעמדות בחברה הישראלית ביחס לחולי ונפטרי הקורונה.
"ממשלת ישראל העבירה באופן רשמי את האחריות למגיפה לאזרחי המדינה ומצביעה על האזרחים כאשמים בתחלואה הקשה ובתמותה, אלא שאם צוללים לנתונים נראה שהמגיפה הקשה מתמקדת במגזרים ואוכלוסיות מסוימות- כך שהדבר האחרון שניתן לומר במקרה הזה- שהם האשמים במצבם".
"ניתן לראות בבירור חלוקה פוליטית בין אלו שנהנים מהסרת המגבלות שהיו יכולות למנוע את התפשטות המגפה ונמנים על המעמד הבינוני ומעלה, לעומת האשכולות הנמוכים יותר שחולים ומתים יותר מהמגיפה. לדוגמא- מצביעי יש עתיד, כחול-לבן, מפלגת העבודה ומרצ נמנים על אשכולות 8-10, בעוד מצביעי המפלגות החרדיות והרשימה המשותפת נמנים על אשכולות 1-3."
"מחקר שהובילו צוות חוקרים מהטכניון ובית החולים רמב"ם מצא שככל שאוכלוסיית היישוב חלשה יותר מבחינה כלכלית־חברתית, שיעורי התמותה מקורונה היו גבוהים יותר."
"גם שיעורי ההתחסנות משפיעים באופן ישיר על המחלה הקשה והתמותה- שיעור המחוסנים בקרב בני 60 ומעלה ביישובים המשתייכים לאשכול העליון (העשירי) הוא 87 אחוזים, ובעשירון התשיעי – 72 אחוזים, נכון לתחילת ינואר".
"לעומת זאת, שיעור המחוסנים בקרב בני 60 ומעלה ביישובים המשתייכים לעשירון התחתון הוא 24 אחוזים, ובאשכול השני 42 אחוזים. בשוהם ובסביון השיעור הוא כ־90 אחוזים; בח'ורה, בערערה ובכסייפה – 8 אחוזים בלבד. בפילוח מגזרי, ביישובים ערביים רק 33 אחוזים מבני 60 ומעלה התחסנו לעומת 45 אחוזים בישובים חרדיים ו־57 אחוזים בישובים יהודיים לא חרדיים".