ועדת החוקה אישרה היום (ראשון) לפי התקנות המוצעות, החל מהלילה בחצות גם ניסיון ליציאה למדינה שהיציאה אליה נאסרה בתקנות, בניגוד לתקנות, תיחשב עבירה לפלילית ומנהלית שבצדה קנס בסך 5,000 שקל. כמו כן, המדינות אוזבקיסטן ובלרוס יתווספו לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבי, והרשימה תכלול את המדינות: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו ורוסיה.
על-פי התקנות הקיימות אסורה יציאת אזרחים ותושבים ישראלים למעט חריגים אשר אושרו על-ידי וועדת חריגים למדינות ברמת סיכון מרבי, ובנוסף, כלל הנכנסים לישראל – מכל גיל, כולל מחלימים ומחוסנים ממדינות אלו, מחויבים בבידוד על-פי נהלי משרד הבריאות בעת כניסתם ארצה. התקנות יהיו בתוקף עד ל-25.7.21. עוד מאריכות התקנות את תוקף התקנות הקיימות ב-14 ימים.
בהתאם ל'חוק הקורונה הגדול', תקנות שהותקנו לפי החוק יוגשו לוועדה של הכנסת והכנסת תהיה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן, או לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן בתוך 24 שעות. ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה – יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן, והוועדה בכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן כאמור, בתוך 7 ימים – בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי, או בתוך 14 ימים – בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור. במקרה שהוועדה לא הכריעה בתום תקופות הזמן הללו, ההכרעה עוברת למליאת הכנסת כעבור עוד מספר ימים, ואם גם המליאה לא מכריעה בהן, התקנות מתבטלות.
עו"ד טל וינר שילה ממשרד הבריאות: "במסגרת התיקון- הארכת תוקף התקנות הקיימות ב-14 יום, הוספת בלרוס ואוזבקיסטן שהתחלואה בהן עלתה משמעותית למדינות בסיכון מרבי וכן הבהרה שגם ניסיון ליציאה מהארץ מהווה עבירה פלילית ומנהלית שהקנס עליה -5000 ש"ח. זאת בעקבות מקרים של אנשים שלא אושרו בוועדת החריגים וממילא לא עונים על הקריטריונים ובכל זאת עלו על מטוס". עוד אמרה כי "החוק המאפשר את ההכרזה על בידוד במלוניות מאפשר חריגים וראינו המון בקשות חריגים מוצדקות על פי הקריטריונים שבחוק. הרבה אנשים קיבלו פטור ולא שמרו על בידוד ולכן אנחנו מנסים לצמצם כמה שיותר את החורים הללו".
ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית: "היציאה לא מטרידה אותנו, מה שמטריד הוא החזרה אלינו. פוגעים בזכות יסוד מוגנת במקום הלא נכון. יש לאפשר לצאת ולעשות הכל בחזרה או לחייב הפקדת סכום למימון הבידוד במלונית על חשבון הנוסע- מונית בידוד מיוחדת הלוקחת למקום לבידוד. אני לא מכיר הרבה מדינות שיש בהן זכות חוקתית בעניין איסור יציאה".
"עד כמה שאני חושב שבימ"ש עליון עושה שימוש לרעה בחו"י כבוד האדם וחירותו, על הכנסת להיות קנאית לחוק. אסור לכנסת לאשר צעד כזה. ישראל היא אחת הבודדות שיש בה זכות חוקתית כזו ואנחנו מטילים סנקציה של 5000 ש"ח על מימוש הזכות. התקנות מנוגדות לחו"י כבוד האדם וחירותו".
אילנה גנס ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות: "קרוב ל-4000 איש נכנסו מרוסיה למרות איסור היציאה אליה, ו-1.6% עדיין חולים כלומר 81 חולים. אם היינו יודעים שכל מי שנדרש לבידוד בחזרה לארץ לא היינו מגבילים את היציאה. כדי להמשיך לשמר את ההישג עלינו לשמר את הגבולות".
נצ"מ צביקה חסיד מנהל מנהלת אכיפה קורונה במשטרת ישראל: "המיקוד של המשטרה הוא באכיפה של מבודדים החוזרים מחו"ל. גויסו כ-240 שוטרים למשימה זו יחד עם שוטרי השגרה. נתב"ג תוגבר ע"י המשטרה ב-8 שוטרים נוספים שעיקר המיקוד שלהם הוא ללוות את הטיסות האדומות הנוחתות בטרמינל 1, לתרחיש המחייב התערבות משטרתית. ניסיונות לצאת למדינות אדומות, הפרת בידוד ועוד. כיום אין שום גורם, לא של המשטרה או רש"ת, שעושה אכיפה ספציפית ונקודתית על כל מי שיוצא מטרמינל 1 לאוטובוס או מונית אלא רק בידוקים בודדים".
ח"כ בני בגין מתקווה חדשה: "האם יש סף שמעליו אתם מרימים דגל? אני שואל דווקא בהקשר לחוק היסוד. אנחנו יכולים לחוקק גם בניגוד לחוק היסוד אם התכלית ראויה, ואז שואלים אם אין אמצעי יעיל יותר. אתם מקבלים נתונים שוטפים, מתי אתם חושבים שהם יהיו חמורים דיים כדי לשנות משהו בתהליך האכיפה, בכמות השוטרים ועוד? האם משרד הבריאות ביקש להעלות את נושא התחב"צ לסדר היום?"
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה: "כשאדם נכנס לארץ, זה הכי קל לפיקוח ובקרה, בדיוק כמו שבודקים ביטחונית. יש לקיים מניעה מצבית- זה הרבה יותר יעיל. שאילת השאלות אמורה לסייע במניעה". עוד אמר כי "הסיבה שאנחנו מונעים יציאה היא שאנחנו לא יכולים להשתלט על הבידוד. צריך לשים את כל המאמצים בנושא הזה של איך מגיעים לכך שהבידוד יישמר. יודעים שצריך תשובות מהירות ולקצר את הבידוד, הסברה ואכיפה יעילה". הוא דרש לדעת "מה דינם של כל הכרטיסים שנקנו לפני חודשיים שלושה? הפרשנות של החוק נאכפת הרבה יותר רחוק מהכוונה. אני שומע בלבול מהאזרחים ולכן יש לתת מנגנון אזהרה".
אמנון שמואלי מנהל אשכול נתב"ג ברשות האוכלוסין וההגירה: "יש אכיפה מוחלטת של איסור היציאה. אנחנו נמצאים בשערי העלייה למטוס ומורידים את כל אלו שמיועדים למדינות אלו. יש את חייבי הבידוד ואנחנו מאתרים אותם ומעבירים למשטרה. הורדנו 150 איש בשבוע האחרון. בשער העלייה למטוס, אין עליה ללא אישור ועדת החריגים, אלא אם אותו אדם מערים ומצהיר שאינו נוסע למדינה כזו ויוצא את הגבול".
"אנחנו ממלאים טופס בידוד ומנחים איסור נסיעה בתחב"צ והשוטרים מסייעים בכך. לגבי החזרה – אנחנו בודקים אם אדם יצא לפני ה-29.6 כשהתקנה נכנסה ואז אין סנקציה. אם זה אחרי- נפעיל סנקציה, אך עד כה לא נתקלנו באנשים כאלו. אנחנו פרוסים באפיסת כוחות על כל הטרמינל ואוכפים את כל התקנות שיש".
עו"ד רננה שחר, יועמ"ש רשות שדות התעופה התייחסה לדרישה לשיפוי על כרטיסים שנקנו מראש: "אם חברת תעופה לא ביטלה טיסה, היא לא מחויבת להחזיר את מחיר הכרטיס. על הנוסע לרכוש לעצמו כרטיס ולהחליט כמה סיכון הוא לוקח על עצמו ברכישה, שהוא לא יוכל לבטל אותו. אנשים קונים כרטיסים חודשים ושבועות מראש במציאות שעל פניו מרובת שינויים".
ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד: "בכל מקום שבאים בדרישה למשטרה היא משיבה בחיוב אך דורשת תקנים. כשר לבט"פ נתנו 150 שוטרים במינוי זמני ו-250 מלש"ח בתמורה להתחייבות שיקיימו 4000 ביקורים פיזיים ביום".
