"מי שלא עובד שישב עם הילדים בבית"

שר האוצר, אביגדור ליברמן בכנס לשכת רואי החשבון באילת: "אני רוצה להגדיל משמעותית את השכר לחיילי סדיר, חשוב לסמן לאותה קבוצה שהולכת וקטנה משנה לשנה שהם לא פראיירים אלא הם חלוצים, לא מזלזלים בהם אלא להפך, מעריכים אותם. אם יש זוג צעיר שעובד במשרה מלאה אז הם צריכים לקבל מעונות יום חינם ומי שלא עובד שישב עם הילדים בבית ולא הפוך, התפיסה כאשר החרדים היו בממשלה הייתה מוטעית, אנחנו נשנה סדרי עדיפויות".

על כניסתו למשרד האוצר: "מדינת ישראל זה משהו שונה, מי בכלל חושב על מאה ימי חסד. סה"כ הגענו לפני שלושה שבועות וזה נראה כמו נצח. מהיום הראשון דרישות ומו"מ, שביתות ואיומים – ואנחנו רגילים.
אני מאוד נהנה לעבוד עם הדרג המקצועי במשרד האוצר, תמיד הייתה תפישה שקוראים להם הפקידים או כמו שקראו להם פעם -״ הפוגלים האלה״. יש לנו דרג מקצועי מעולה, חבר'ה מאוד דעתניים, לא תמיד אני מסכים איתם אבל תמיד מעניין לנהל איתם דוח שיח. האווירה בממשלה היא אחרת לגמרי, ישבתי בהרבה ממשלות וזו ממשלה מאוד לא טבעית ודי מורכבת אבל מבחינת הנכונות לעבוד והאווירה זה משהו מרענן. מי שלוקח את תפקיד שר האוצר יודע שזה תפקיד כפוי טובה ומלא סיכונים, אני לא חושש מהתוצאות האלקטורליות. הדבר הכי נכון הוא לנהל כלכלה נכונה, אני מתחייב להחליט נכון, לא מתחייב להחלטות פופולריות שזה הכי קל ומביא אותנו למקום לא נכון".

התייחסותו לאישור התקציב: "התפקיד הכי חשוב שלי כרגע הוא לאשר תקציב שיביא לנו צמיחה. אנחנו מדינה שכבר 3 שנים ללא תקציב, פעם אחרונה שהצביעו על התקציב היה במרץ 2018. אנחנו מודעים לכל הנתונים המאקרו הכלכליים ולכן הדבר הכי חשוב זה לאפשר צמיחה. כששואלים אותי מאיפה תביאו כסף? הרי התחייבת שלא תעלה מיסים אז מאיפה תביאו כסף? הכסף יבוא מהשינויים המבניים שאנחנו מתכננים – התייעלות. אנחנו הולכים לאשר תקציב ל14 חודשים בלבד, בהנחה שבנובמבר מאשרים את התקציב אז בנובמבר, דצמבר לא יצליחו לממש יותר מדי. למעשה אנחנו מאשרים תקציב בדיעבד לשנת 21 שאין עליו יותר מדי השפעה ותקציב 22".

"בוא נהיה ריאליים, יש לנו פחות מ- 140 יום לאשר את התקציב, במקביל כמובן יש גם את חוק ההסדרים. אני כרגע מרוכז בנושא אחד וזה התקציב וההסדרים ולהגיע לעסקת חבילה. כל עוד לא הייתה ממשלה אז כולם שתקו, ברגע שיש ממשלה ושר אוצר אז כולם מאיימים שישבתו. כל עוד לא מטפלים כולם מרוצים, כשמטפלים לא תמיד כולם יהיו מרוצים, נעשה הכול אחרי שנחשוב הרבה, עד סוף התקציב לא נגע בפטורים. אנחנו חייבים לקבוע סדר עדיפויות ברור. אי אפשר להתחיל ברגע ולטפל בהכול, לא מאמין בזה וקודם מתמקדים איפה שיש תשואה להון הכי גדולה".

"יש שלושה כיוונים שחייבים למקד שם את המאמץ, הראשון הוא כל השינויים המבניים וההתייעלות, השני הוא השקעות נכונות – אנחנו יודעים כאשר אתה משקיע בחדשנות אז המדינה מקבלת על כל שקל שבעה שקלים בחזרה אז השאלה איפה אתה משקיע, בחדשנות או בישיבות או באברכים זו שאלה קריטית (עפ"ל). הגורם השלישי זה נושא הרגולציה, כשאתה לוקח את כל הדו"חות של כל המוסדות הבינלאומיים רואים שאנחנו המדינה עם הרגולציה הכי מסובכת ואם אנחנו נטפל בשלושת הדברים האלה אז בהחלט נוכל לשחרר עשרות מליארדי שקלים".

"הפחתת רגולציה במשק הישראלי חייבת להיות אם כל המערכות כדי להצליח בזה חייבים תיאום מלא ושיתוף פעולה בין רה"מ שר המשפטים ושר האוצר, לכן אני בטוח שהפעם נצליח ונראה ביטוי לכך כבר בחוק ההסדרים החדש".

התייחס לשאלת העלאת המסים: "השאלה היא בשביל מה מעלים מיסים – מעלים כדי לקבל יותר כסף. ברגע שנבצע את שלושת הגורמים נוכל לשחרר כספים אדירים ולא נצטרך להעלות מיסים. בנוסף צריכים להגביר תחרות בשוק הבנקאות, צריך להכניס יותר גופים חוץ בנקאיים ומוסדיים לשוק למשל של החדשנות ודיור להשכרה. אני נגד העלאת מיסים זה מכשיר שמבריח אנשים, תראו מה קורה, כמה ישראלים רכשו נדל"ן בשנים האחרונות בחו״ל, למה הם יושבים שם? בואו נביא אותם לכאן".

על נושא תמ"א 38: "הרשויות המקומיות מתנגדות לבנייני מגורים כי הארנונה היא קטנה, הם לא רוצים בנייה לדיור. אנחנו צריכים לחשוב קודם על האזרח, שוק הדיור רותח, אני מודאג מזה. תמ"א 38 זה לא אופטימלי אבל כרגע אין ברירה, מביאים את זה כפתרון שיסדר את שוק הדיור ויביא אותו למימדים נורמלים".

ליברמן התייחס לחוק ההסדרים: "יהיה חוק רחב יחסית כי שלוש שנים לא עשו שום רפורמות ושום חקיקה, יהיה דגש גדול בנושא תשתיות שהן חלק משמעותי בפריון שלנו. נתניע את הפרויקט הכי גדול שבוצע במדינת ישראל – המטרו של גוש דן שמתפרס על 24 רשויות והאומדן כרגע הוא כ150 מליארד שקל וכנראה יעלה יותר. מעבר לזה אנחנו ורוצים להתניע עוד 50 פרוייקטים בתחום התשתיות. מתוכננים עשרות חוקים שיביאו שינויים עמוקים ודרמטיים ונראה את הביטוי בצמיחה ובהכנסות למדינה."

על גיל הפרישה לנשים: "תוחלת החיים במדינת ישראל לנשים היא סביב 84 בשונה מבעבר. צריך להצמיד את מה שמתבקש מבחינת ההגיון כך שאם התוחלת החיים קפצה אז גם גיל הפרישה צריך לעלות בכמה שנים. השינויים הגדולים צריכים לבוא משלושת התחומים עליהם דיברנו".