נו, איך מתכוננים ל'קבלת התורה'? שואל ראובן את חברו בליל שישי, ערב שבת יתרו. מה אני יגיד לך, הייתי במסלול הזה, כשהייתי ב'כולל' גם אני התרגשתי משבת קבלת התורה, משיב שמעון, אבל כיום כאשר השיתו ריחיים כבדים על צווארי וכל היום עמלי הוא על המחיה ועל הכלכלה, למה יש לי לצפות בשבת גדולה כזו?!
אולי תרצה להחליף איתי? שואל ראובן לנגד עיניו הפעורות של חברו. שמעון שבר דעת היה, הבין שדברים בגו ולא מיהר לסגור את העסקה המוזרה הזו. הוא נתן לראובן להמשיך בדבריו. ציפה בסבלנות עד שיפתח ויראה לו בפנים הספר 'מאור עינים' (ישמח לב, שבת לא:) את אשר הביא בשם הבעש"ט הק' זי"ע, כי מה אם האדם עוסק בתורה ולומד את דברי המשנה 'המחליף פרה בחמור' הרי הוא מקבל שכר טוב ואין למעלה הימנו, אם כן 'המחליף פרה בחמור' בפועל ממש, ועושה כן על פי דרך התורה וההלכה הצרופה, מתוך אמונה בבוראו שכך עלה ברצונו, וודאי ששכרו הרבה מאד.
גם מ'עולם המעשה' ידע ראובן לדלות מרגליות ולמכרם לרעהו הסוחר. עם הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע היה המעשה, אשר לפרנסתו היה מציע את מרכולתו בשוק למכירה, ומתעסק עם הנכרים והאכרים. רבי יעקב קאפיל אשר מבני היכלא דמלכא נמנה, מתלמידי הבעש"ט הק' זי"ע, מזדעק היה פעמים רבות בעת עסקיו "שויתי ד' לנגדי תמיד", האכרים אשר סביבותיו כבר הורגלו לאותו איש פלאי אותו כינו רבי קאפיל שויתי'ניק, וביודעם ומכירם עד כמה נזהר האי גברא רבא בדיוק משקולותיו מיראת ד' אשר פיעמה בקרבו, לא היו סומכים על איש בלעדו ותמידין כסדרן באו לשקול בחנותו. עד כדי כך הגיעו פני הדברים, שכאשר משום סיבה שהיא נפקד מקומו של רבי קאפיל שויתי'ניק מהשוק, היו כולם סוגרים את פתחיהם בטענתם כי בלי השויתי'ניק לא ניתן להצליח בעסקים, ואם כן למה להם להתאמץ לחינם במשא ומתן בכדי.
כאשר מנכדיו הצדיקים לבית ויז'ניץ היו מספרים אודות סבא גדול ורם זה, היו מפטירים כי אכן בלי השויתי'ניק אי אפשר ולא שייך להצליח בשום עסק שהוא. ולא חייבים את רבי יעקב קאפיל חסיד לשם כך, כל אדם יכול לקרוא לעצמו שויתי'ניק ולהתנהל בכגון דא. לא חייבים לזעוק זאת, מספיק שההתנהלות בעסקים ביושר ובצדק שהנשאת ונתת באמונה, הם שיזעקו את זה. אחד כזה, אין לך מקבל עליו עול תורה גדול הימנו. בכל רגע ובכל שעה מתקיים מעמד קבלת התורה בחנותו.
