החום הלוהט במאפייה גרם לפניו להגיר אגלי זיעה גדולים. הוא הותיר את הדלפק והקונים לרעייתו המסורה שעמדה ושירתה אותם; במקום להכין עוד לחמניות ועוגות מיוחדות – כפי שהתמחה בכך – הסתובב בערל מצד לצד בחלק האחורי של המאפייה, סמוך לתנורים, טרוד בהרהורים שמנעו ממנו להרגיש את החום הרב.
לאחר שוטטות חסרת תכלית, הקיץ פתאום בערל מהרהוריו וגילה שהוא נוטף זיעה. הוא עמד זמן רב מדי ליד האש הכתומה ועליו ללכת להחליף את בגדיו בהקדם.
כשחזר בערל מביתו לכיוון המאפייה, החליט לעלות אל בית רבה של קראקא, הגאון רבי יוסף ענגיל, בעל 'אתוון דאורייתא' (א' בחשוון יום פטירתו).
הגר"י ענגיל שקד על תלמודו. לפתע נשא את ראשו וראה את 'בערל אופה העוגות', כפי שנקרא האופה בעיר. רבי יוסף, שכמובן לא הכיר כל אחד מתושבי קראקא בשמו, פנה אל היהודי ושאל למבוקשו.
במקום תגובה, פרץ בערל האופה בבכי קטוע. כל תהיותיו וחרדותיו מהימים האחרונים התנקזו אל מול לבו הרחום של הגר"י ענגיל. הוא סיפר במונולוג שטוף דמעות שהמאזן הכלכלי של המאפייה הגדולה שלו אינו תקין כבר זמן ארוך, "עוד מספר שבועות כאלה", העריך בערל האופה את מצבו, כשזקנו הארוך לפות בין כפות ידיו הקמוצות בחרדה, "אפשוט רגל ואצטרך להיות נע ונד עם בני משפחתי"…
עיניו הטובות של רבי יוסף ענגיל ליטפו את האופה הכאוב, הוא זרה עליו מילים חמות ומעודדות. בערל האופה נרגע קמעא. אט אט חדרו דברי הניחומים אל לבו והוא רצה לצאת מהחדר.
בעל ה'אתוון דאורייתא' לא מיהר לשחרר אותו…
"אמור נא לי", התעניין הגאון אצל האופה, "איזו השתדלות יכולה לדעתך לשקם את מצבך?"
"במצב קשה כמו שלי", חזר בערל לחישובים הכלכליים ופניו עגמו, "לא הלוואה תעזור ולא מתת נכבדה. רק אם אזכה בגורל, רבי, רק אז יוכל המזל להאיר לי פנים"…
תוך כדי דיבורו הוציא מפיו בערל כרטיס הגרלה שנרכש לפני מספר חודשים. הכרטיס שעבר מבגד לבגד ושהה עם בעליו במאפייה שעות רבות מדי יום, כבר היה מהוה והכתב שעליו היטשטש.
"אל ייאוש", הפטיר רבי יוסף ענגיל, "גם כרטיס כזה יכול לזכות בגורל".
שבועות ספורים חלפו, והכרטיס אכן עלה בגורל בפרס הראשון. עתידו הכלכלי של בערל האופה – ניצל!
מאותו שבוע הגיע בערל מדי ערב שבת לבית מדרשו של רבי יוסף, בידיו אחוזה חלת ענק מיוחדת שאפה עבור רב העיר לסעודה שלישית.
שנים חלפו ושוב החל מצבו הכלכלי של בערל האופה לנמנם. הפעם הוא כבר ידע להיכן לעלות.
הוא נכנס אל חדרו של ה'אתוון דאורייתא' וביקש בפשטות: "רבי, מצבי אינו טוב. ברצוני לקנות כרטיס הגרלה שאזכה בו בסכום גדול"…
הפעם גער בו רבי יוסף ענגיל וכמעט שגירש אותו מחדרו. עזרה ליהודי הנתון בצרה באה בחשבון גם אם כרוכה היא במופת, אולם 'מתכונים להתעשרות' אינם חלק מן החובה לעזור ליהודי…
החלה, אם התעניינתם, המשיכה להגיע לבית המדרש מדי ערב שבת בידי בערל האופה, עד שבימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ הגר"י ענגיל לברוח מקראקא עם כל משפחתו…
