ארצות הברית כמו גם מדינת ישראל נפרדה השבוע מהנשיא ה-45 של ארצות הברית דונלד טראמפ. מעטים הם המנהיגים אשר ההיסטוריה שפטה אותם למפרע, שנים לאחר שכהונתם הסתיימה ונשיאים אחרים החליפו את מקומם בבית הנבחרים, ולא דווקא על פי מעשיהם במשך הנהגתם.
יריעה זו תבקש להתמקד בפועלו של הנשיא טראמפ לטובת העם היהודי, האוכלוסיה היהודית המתגוררת בארצות הברית והיחס החם והאוהב לו זכה העם היושב בציון, קרי מדינת ישראל.
לפני הכל יש להזכיר ולציין את העובדה כי הנשיא ה-45 של ארצות הברית לא רק שלא ידע את 100 ימי החסד הנהוגים להיזקף לזכות כל מי שמתחיל בתפקיד ציבורי ומניסטריאלי. הנשיא טראמפ לא ידע אף לא יום אחד של חסד מאז החל לכהן בתפקידו.
ההפגנות האלימות של מתנגדיו, תומכי יריבתו המתמודדת הדמוקרטית הגב' הילרי קלינטון שניצחונה הצפוי בבחירות הדהד ברחבי ארצות הברית הרבה לפני מועד הבחירות. הגב' קלינטון הוכתרה כנשיאה הראשונה של המעצמה הגדולה בעולם וככזו ששברה את 'תקרת הזכוכית' של האנושות עמוק עמוק בתוך הקמפיין ובעיצומו של מסע הדה-לגיטימציה של הג'ינגי חסר הטאקט והלא מנומס, שבא מעולם העסקים והחליט כי האקזיט הבא שלו הוא להיבחר לנשיא ארצות הברית.
תקשורת המיינסטרים כבר חילקה את השלל והועידה את תפקידי המפתח בממשל החדש בהנהגתה של קלינטון, פלא שעם תחילת מגמת 'המהפך' בליל הבחירות כאשר נצחונו של טראמפ החל לפתע להישמע ראלי, הרגישו הדמוקרטים כאילו וגנבו להם את הבחירות?
פלא מדוע פרצו הפגנות המחאה האלימות של פעילי המפלגה הדמוקרטית, אנטיפה ועוד בוושינגטון מול "מגדלי טראמפ" ובאזורים נוספים? שבועות ארוכים מאז הושבע טראמפ לתפקיד הנכסף עוד השתוללו אותם חולגנים ברחובות, בזזו ושדדו מכל הבא ליד כשהם מסרבים להשלים עם נצחונו של איש העסקים גס הרוח, בעל השיער הכתום.
מה לא אמרו לנו, מפני מה לא הזהירו אותנו? הם אמרו שאם טראמפ יכהן כנשיא שיקול הדעת הלקוי שלו יגרור את ארצות הברית עד מהרה למלחמה כוללת מול איראן וגורמים עוינים נוספים, שהכלכלה תקרוס ותגיע לממדים של 2008, שמיליוני אמריקנים יאבדו את מקום העבודה שלהם ומה לא.
גם כאשר העגלה החלה לנסוע ולהתייצב על המסלול עשו הדמוקרטים כל שביכולתם כדי לגרום לה לקרטע, אם באמצעות הפרחת חשדות לריגול, לשחיתות או שאר מרעין בישין שהתגלו כעבור שנים אחדות של חקירות ושימוע כמצגי שווא וככאלו שאינם מחזיקים מים, כאשר אנשי המפלגה הדמוקרטית אינן בוחלים באף צעד בניסיונם להבאיש את ריחו בעיני האזרחים ולהפריע את הנשיא ממילוי תפקידו.
עם זאת, תקופת כהונתו של הנשיא טראמפ תיזכר כ-4 שנים של פריצות דרך, שינויי מוסכמות וקיבעון תודעתי, הליכה נגד הזרם, שבירת הפוליטיקלי קורקט וקדנציה בה לא פרצה אף לא מלחמה אחת בחסות המעצמה הגדולה בעולם. כאשר מביטים נכוחה לאחור, לארבע שנות כהונת טראמפ, מסכמים בסיפוק עולם שקט ובטוח יותר.
השגריר המתנחל
הסנוניות הראשונות שבישרו על בוא האביב בכל הקשור ליחסי ישראל ארצות הברית אותם נדרש היה לשקם עם סיום 8 שנות כהונתו העוינת של אובמה, היו עוד בטרם הושבע טראמפ והחל לכהן בפועל כנשיא.
כותרות העיתונים בישראל למחרת ההודעה על מינויו הצפוי של המתנחל מהשומרון דוויד פרידמן שנוהג לתרום ולהוזיל מכספו לחיזוק ישיבת בית אל בישרו על ההרפתקאות שממשל טראמפ עומד להוביל אליהם את המזרח התיכון כאשר ניכר שאין קשר בין המצולם לכתבה.
במכתב לוועדת החוץ של הסנאט האמריקאי כתבו 5 שגרירים ישראלים לשעבר בארה"ב כי לשגריר הנבחר של טראמפ חסר שיקול הדעת המתאים וש"עמדותיו הקיצוניות" חורגות ממדינות החוץ המקובלת לאורך השנים בכל הקשור ליחסה למדינת ישראל.
עיתון הארץ האשים, כי הנשיא טראמפ תרם ב-2003 ל"התנחלות" בית אל 10,000 דולר לכבוד דיוויד פרידמן, אשר כיהן כנשיא 'ארגון הידידים האמריקאים של מוסדות בית אל'.
הדה לגיטימציה על כל מינוי ומינוי מבית היוצר של הממשל הנכנס היה בולט וניכר לעין כאשר 'הם' כלל לא ניסו להסתיר ואף למראית עין להציג עצמם כמי שטובת יונייטד-סטייט לנגד עיניהם.
הדבר חזר על עצמו עם מינויה של הגב' ניקי היילי לתפקיד שגרירת ארצות הברית באו"ם. השגרירה שלא חתתה ולא דפקה חשבון למעצמות הגדולות שניסו לשמר את ההגמוניה הפלסטינית במסדרונות האו"ם 'חטפו' מהשגרירה שידעה ללחוץ במקומות הנכונים ולהעמיד את מי שצריך היה במקום.
4 שנים של שקט בינלאומי, שקט מחרמות ומגינויי מועצת הביטחון של האו"ם, שקט מאיומי ארצות הברית באי הטלת וטו אמריקני באו"ם לנוכח הצעות חוק קנטרניות שהגישו הרשות הפלסטינית בחסות בני בריתם מדינות תומכות הטרור, האמת? לא היה תרחיש למעט אולי מקרה אחד, בכל מהלך כהונת טראמפ שארצות הברית נדרשה להטיל וטו באו"ם לנוכח החלטה אנטי ישראלית, שכן העותרים ידעו שאין לכך סיכוי.
ביקור היסטורי בכותל
זוכרים את תחילת כהונתו השנייה של אובמה? כאשר הממשל הבטיח שהוא פותח עם נתניהו דף חדש וחלק? את זהו, שבמהלך קמפיין הבחירות לנשיאות פרסם הבית הלבן הצהרה ולפיו במהלך הקדנציה השנייה שלו יבקר אובמה בישראל.
אלא שאת ביקורו הראשון בחר אובמה אמנם לערוך במזרח התיכון, במדינה השוכנת במרחק ק"מ ספורים מישראל אך באופן תמוה בחר שלא להיענות להזמנת ראש ממשלת ישראל לקפוץ לגיחה קצרה ולבטא את הידידות המוחצנת בין המדינות, אלא פשוט החליט לדלג עליה.
בתגובה להלך הרוח השפוף שאחז באזרחי המדינה כתב איתן גלבוע בטור שהתפרסם ב'גלובס', ניגוד לתדמית הרווחת, הרי שביקורי נשיאים אמריקאים בישראל במהלך כהונתם בבית הלבן אינם מדד אמין לאיכות היחסים בין שתי המדינות.
לדבריו, מאז הקמת המדינה, רק ארבעה נשיאים אמריקאים מכהנים ביקרו בישראל, ריצ'רד ניקסון ב-1974, ג'ימי קרטר ב-1979, ביל קלינטון, שיאן הביקורים, ב-1994, 1995, 1996 וב-1998, וג'ורג בוש-הבן, פעמיים ב-2008, שהייתה שנת כהונתו האחרונה.
גלבוע הדגיש, כי הביקורים נערכו כדי לקדם מו"מ ישראלי-ערבי ו/או כדי ליטול חלק באירועים ייחודיים כמו השתתפות קלינטון בהלוויית יצחק רבין, ולהבדיל ביקור בוש לרגל חגיגות שנת ה-60 לקיום ישראל (וביקור בזק נוסף לרגל הלווייתו של שמעון פרס).
וראו זה פלא, הנשיא טראמפ הגיע במהלך 2017 לישראל לביקור בן יומיים במסגרת מסעו הראשון מחוץ לארצות הברית לאחר בחירתו לנשיא, כשהוא נוחת בישראל לאחר שהמריא מערב הסעודית.
טראמפ שהמריא מנתב"ג לירושלים, מיהר לבקר בכותל המערבי, לביקור שהוגדר כביקור ראשון בכותל של נשיא ארצות הברית מכהן.
בשל הרגישויות הוגדר הביקור כ"פרטי", ולא התלוותה אליו משלחת ישראלית רשמית, באופן חריג ובניגוד לכללי הטקס הרשמיים, הביעו הנשיא ורעייתו להקפיד על קדושת המקום, כאשר הנשיא וחתנו התפללו בעזרת הגברים, ואילו רעייתו ובתו התפללו בעזרת הנשים.
כשהוא חבוש כיפה וכשדמעה מבצבצת מעיניו ומעיני ביתו לבית קושנר, הטמין הנשיא הראשון בהיסטוריה שמבקר בכותל, פתק בתוך האבנים.
רגע, ב-2008 במסגרת מסע הבחירות שלו לנשיאות בחר המועמד הדמוקרטי ברק אובמה לחתום שורה של ביקורים באזור באמצעות ביקור בן יממה בישראל אותו סיים בתפילה בכותל המערבי, לא לפני שהצהיר כי יש לפעול לכינון שתי מדינות לשני עמים.
האיום באינתיפאדה – והמציאות
בשנת 1995, עת כיהן ביל קלינטון כנשיא, העביר הקונגרס חוק המחייב את ארצות הברית להעביר את השגרירות שלה מתל אביב לירושלים וזאת בתוך 4 שנים, אך לא יאוחר ממאי 1999. בחוק נאמר עוד, כי על ארצות הברית להכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל.
החוק אותו הובילו מנהיגי שני המפלגות בקונגרס עורר זעם רב בקרב הפלסטינים שהצליחו לרתום את הזירה הבינלאומית לביקורת על ארצות הברית, בעקבות כך החליט הנשיא קלינטון להוסיף סעיף לחוק המעניק לנשיא שיקול דעת לדחות את המעבר אחת לחצי שנה.
הפעם האחרונה שחתם נשיא אמריקני על דחייה להעברת השגרירות היה בדצמבר 2017 כאשר החלו ההליכים המעשיים להעברת השגרירות ונדרש היה פרק זמן נוסף להתארגנות.
קול צהלות השמחה בתקשורת שאימצה לפתע את הנשיא טראמפ אל חיקה לאחר שהחליט שלא לנהוג אחרת מקודמיו וחתם אף הוא על דחיה נוספת בהעברת השגרירות על אף ההצהרה החוזרת ונשנית כי השגרירות תעבור לירושלים, ביקשו להשכיח את קולות הנהי והיגון, את הפסימיות ואת תרחישי הבלהות הקודרים שאותם אנשי תקשורת המיינסטרים הזהירו אותנו מפניהם, אם חלילה יצליח הנשיא האמריקני לממש את האג'נדה הקיצונית שלו.
כל דובר ערבית קיבל לפתע זמן מסך בתוכניות הפריים וכל אזרחי פלסטיני הפך לפתע למרואיין מבוקש בתוכניות האקטואליה כאשר כל מה שמצופה ממנו בכדי לזכות בדקות התהילה, היה לתאר בצבעים קודרים את ההתקוממות הפלסטינית ואת תגובת העולם המוסלמי שבעקבותיו אם חלילה 'יעזו' האמריקנים להציב את השגרירות שלהם בירושלים ובכך להכריז למשעה על גבולותיה של ירושלים ללא כל תהליך של משא ומתן.
היה זה מלך ירדן עבדאללה שלקח את המשימה לסכל את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים כפרויקט אישי, בה כידוע נכשל כישלון חרוץ.
ביקוריו התכופים בוושינגטון והפגישות הארוכות ב- 4 עיניים עם הנשיא טראמפ נועדו למסע שתדלנות והפעלת מסע לחצים למניעת הצעד הקיצוני שעלול היה לעורר זעם ותסיסה בעולם הערבי. גם מערכת הביטחון הישראלית התריעה מפני ההשלכות האפשריות עברת השגרירות לירושלים ונערכה בהתאם.
בשורה התחתונה, ובמבחן התוצאה, גם צוות ממשל ביידן הנכנס כבר דאג להפיג את החששות ולנטרל את התקוות בקרב מי שחששו או הביעו תקווה לשינויים עם כניסת נשיא דמוקרטי לבית הלבן. "אין בכוונת הממשל להחזיר את השגרירות שלנו לתל-אביב"
"העברת השגרירות תהווה תירוץ לטרוריסטים" ו"צריך לתת הזדמנות לתהליך השלום" היו חלק מההכרזות של המלך שנועדו למתן את ההתלהבות האמריקנית ולהניא אותה מביצוע המהלך.
עם זאת צומת קבלת ההחלטה הגורלית בנושא הייתה מורכבת ממה שנדמה היה מלכתחילה כאשר המידע שקיבלו אזרחי ישראל באותם ימים היה סותר, כך לדוגמה ב-30 לנובמבר 2017 צוטטו ב'וואלה' גורמים בארה"ב שהעריכו כי "לצד ההחלטה לוותר על העברת השגרירות, טראמפ עשוי להכריז על ירושלים כבירת ישראל".
באותם ימים, בכתבה שסיקרה ב'ווינ'" את המסע חובק העולם שקיים יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לאחר שטראמפ הבהיר לו בפגישתם בבית הלבן כי אכן התקבלה ההחלטה על העברת השגרירות לירושלים, צוטט גורם ביטחוני פלסטיני שהזהיר כי "ההחלטה תפוצץ את המצב ואת השטח. אנחנו נחזור לנקודת האפס. זה עלול להצית אינתיפאדה – סוגיית ירושלים רגישה מדי מכדי לשחק בה".
מה לא אמרו לנו? הזהירו אותנו מפני התקוממות כלל עולמית, מפני מלחמה כוללת, מפני ניתוק קשרים של מדינות עם ישראל והפיכת ארצות הברית למעצמה לא לגיטימית ולאיבוד ההשפעה שלה בעולם ועוד ועוד…
כשנה לאחר העברת השגרירות בפועל, בחודש אייר תשע"ט עתרה הרשות הפלסטינית לבית הדין בהאג בדרישה להורות לארצות הברית לחזור בה מהמהלך ולהוציא את המשלחות הדיפלומטיות שלה מהעיר הקדושה ירושלים.
שר החוץ הפלסטיני ריאד אל מאליכי אמר לאחר הגשת התביעה, כי "שנה לאחר שממשל טראמפ ביצע פעולה פרובוקטיבית ובלתי חוקית, אנחנו דורשים צדק באמצעות הכלים והמנגנונים הפועלים עבור שומרי החוק במערכת הבינלאומית".
"פלסטין תמשיך להשתמש בכל הכלים המשפטיים והדיפלומטיים הקיימים כדי להגן על הזכויות הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני נגד כל פעולת תוקפנות בלתי חוקית ולא תיכנע לבריונות פוליטית ולסחיטה", אמר השר הפלסטיני.
בשורה התחתונה, ובמבחן התוצאה, גם צוות ממשל ביידן הנכנס כבר דאג להפיג את החששות ולנטרל את התקוות בקרב מי שחששו או הביעו תקווה לשינויים עם כניסת נשיא דמוקרטי לבית הלבן. "אין בכוונת הממשל להחזיר את השגרירות שלנו לתל-אביב", לשון ההודעה שיצאה מאנשי צוות המעבר לפני שבועות אחדים.
מתכנית המאה ל-4 הסכמי שלום
תוכנית השלום של טראמפ, הידועה גם כ"עסקת המאה", היתה תכנית כוללת שנועדה להביא להסכם שלום בין ישראל לשכנותיה ולפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מדובר היה בתכנית שעמדה בניגוד גמור של 180 מעלות, מהשיח הבינלאומי והמתווים שהוצגו עד כה על ידי נשיאי ארצות הברית לדורותיהם ושנועדו לדחוק את ישראל לוויתורים על שטחי מולדת.
מהות התכנית באה לשנות את הקונספציה בהלך החשיבה של פתרון הסכסוך המדמם והעכור בן 100 השנים. נקודת המוצא של הוגי התכנית היתה כך: "אין סיבה שמה שלא הצליח במשך שנות דור יצליח בעתיד, אם אנו מבקשים באמת 'להזיז' משהו, אין מנוס מחשיבה מחוץ לקופסא".
את הצהרת הכוונות הראשונית באשר למעורבותו ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני גילה טראמפ בראיון ל'ניו יורק טיימס' זמן קצר לאחר שנבחר לנשיאות.
אושיות השמאל בתקשורת שוב פעם הנהנו בראשם ומיהרו להרים שמפניות, שכן בניגוד להערכות המוקדמות לפיהן אין בכוונת הממשל החדש להתערב בסוגיה הפלסטינית ולהפעיל לחץ על ישראל, מתברר, כי החבר הישן של ביבי אינו מתכוון לשבת בחיבוק ידיים ולתת לזמן לעשות את שלו. לא פחות ולא יותר הוא יושב לו בחדר הסגלגל ורוקם 'תכנית שלום' בין ישראל לשכנותיה.
"טראמפ הוא לא אובמה האינטליגנט והמנומס שניתן היה למרוח אותו, עם טראמפ ביבי לא יוכל לשחק את המשחקים ששיחק עם אובמה ועם קלינטון בניסיון להרוויח זמן, טראמפ לא פרייאר", הדהדו קולות צהלות השמחה ממעוזי השמאל שספקו כף אל כף לנוכח האתגר החדש שיעמוד בפניו של נתניהו.
אלא ששילובם בצוות ההיגוי של בוגר ישיבת הר עציון ג'ייסון גרינבלט, חתנו של הנשיא ג'ארד קושנר והשגריר דייוויד פרידמן, השביתה את חגיגות השמחה באחת והחזירה את 'השמאל' אל קרקע המציאות וההבנה כי פעם נוספת נתניהו הוא שמהתל בהם בשקט בשקט ומאחורי הקלעים.
קולות השמחה שבתו והפכו כמקובל בשמאל לאווירה פסימית מלווה בתקווה של "נחיה ונראה", "דמיונות של הממשל", "אין מצב לפיו מדינות ערב יסכימו לנרמל את היחסים שלהם עם ישראל ללא סיום הסכסוך הישראלי פלסטיני", ניסו אותם קולות להרגיע ולנחם את עצמם.
במבחן התוצאה של אותם פגישות סודיות ולוטות בערפל ניתן למנות 4 הסכמי שלום עם מדיניות מוסלמיות שחתמו על הסכמי שלום עם מדינת ישראל, איחור האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו
השמועות על "עסקה כוללת" ליישוב הסכסוכים במזרח התיכון בין ישראל לשכנותיה בחסות הממשל האמריקני העצימו את האשליה שהתפתחה בחוגי השמאל, אשר שוב טפחה על פניהם כאשר ההדלפות הבלתי הגיוניות, ההזויות יש לומר שדלפו מ"הבלייר האוס" התעקשו ש'העסקה' המדוברת היא לא מה שחשבתם, וכי מאחורי הקלעים נעשתה חתיכת עבודה שהצליחה להדוף בהצלחה את השליחים ששגרה הרשות הפלסטינית לשבת על אוזנו של הנשיא.
צוות ההיגוי אף ערך שורה של ביקורים תכופים ו'ועידות' בוושינגטון עם מנהיגי המדינות המוסלמיות המתונות בבואם לשרטט את תוואי ה'עסקה הכוללת' שזכתה לכינוי 'עסקת המאה'. כולם היו מעורבים בסוד שיח החדרים הסגורים בהם נרקמו התכניות, כולם, למעט נציגי הרשות הפלסטינית.
במבחן התוצאה של אותם פגישות סודיות ולוטות בערפל ניתן למנות 4 הסכמי שלום עם מדיניות מוסלמיות שחתמו על הסכמי שלום עם מדינת ישראל, איחור האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו. בראיון ל'בחזית' לפני מספר שבועות חשף שר המודיעין וחבר הקבינט אלי כהן, כי ההבנות שהחלו להתגבש מול ערב הסעודית יושלמו ויוכתרו בהצלחה מול ממשל ביידן. "יש מדינות נוספות העומדות וממתינות בתור", הוסיף כהן.
בחלק הנוסף של 'תכנית המאה', זו שיועדה להציג ולפרוש את הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוכללו 'חילופי שטחים' בחלקים מסוימים בין מדינת ישראל לאוטונומיה הפלסטינית שאמורה היתה לזכות להגדרה שלמדינה עצמאית נטולת נשק על מנת לשמר ולבטח את ביטחונה של ישראל.
אלא שכאן נחלו 'ימנים' רבים אכזבה לאחר שהתברר כי ה'סיפוח' המתוכנן נועד על 30% בלבד מהשטחים כאשר לפי המפה אמורים היו להיוותר יישובים יהודים כ'מובלעות' בתוככי המדינה הפלסטינית העתידית מה שעורר זעם רב ביו"ש על ראש הממשלה נתניהו שלטענת מועצת יש"ע הוא שהעניק אור ירוק לתכנית המדוברת ללא היוועצות מוקדמת עם התושבים או דיון מקיף ומעמיק על הסכנות העולות ממנה.
גורמים בקהילה האוונגליסטית עליה נמנים תומכי טראמפ אומרים, כי המדרון החלקלק בפופולריות שצבר לאורך שנותיו כנשיא ושאר הביא להפסד שלו בבחירות התרחש למעשה בשל נכונותו 'לוותר' על חלקים של חבלי הארץ המובטחת ליהודים.
"ארץ ישראל ניתנה ונועדה לעם ישראל, ומשעה שהנשיא נאות לוותר על חבלי ארץ הקודש במסגרת חילופי שטחים, אלוקים אשר לו הארץ בחר למנוע את מימוש הצעד הקיצוני", הסביר ל'בחזית' אנטוני הרפר כתב הבית הלבן של הקהילה האוונגליסטית בארצות הברית.
ולנו רק נותר להמתין מהצד ולתהות האם חזרתה של ארצות הברית להסכם הגרעין האירני שישראל, סעודיה והממשל האמריקני היוצא כה התנגדו לו, בה בשעה שהממשל הנוכחי אמור להמשיך ולסגור קצוות בין השניים, יגרום לריחוק ההבנות שכבר התגבשו (כגון פתיחת השמים לטיסות מישראל) או דווקא הסכנה המשותפת המתעצמת, תגרום לקירוב לבבות באופן שיותיר את האמריקנים מחוץ למשחק. ימים ולא רבים יגידו…
פדיון שבויים
היהדות החרדית בארצות הברית רועשת וגועשת, מתקשה להכיל את חסדי ה' ונפלאותיו כפי שבאו לידי ביטוי באמצעות הרחבת ליבו החם ומלא הרגש של נשיא ארצות הברית היוצא (לשעבר) דונלד טראמפ.
מנהג נהוג בארצות הברית, כי בידי הנשיא לחון בימים האחרונים לסיום כהונתו חנינת עולם אסירים המרצים את עונשם בבתי הכלא בארצות הברית. הזכות המוקנית לנשיא לחון אסירים המרצים את עונשם ולשחררם מכבליהם מהמצר למרחב הינו רחב ביותר וכולל גם כאלו שחטאו בפשעים חמורים ביותר ונגזר עליהם מאסר עולם.
לפני שבועות אחדים, שוחח 'בחזית' עם גורם חרדי בכיר בארצות הברית העוסק רבות במשימה הנעלה של פדיון שבויים והצלת יהודים מרדת שחת, הלה, לא מצא את נפשו ואת המילים הנכונות לדבריו, לתאר לנו את האופוריה, את ההתרגשות ואת קורת הרוח המרובה בקרב הציבור החרדי בארצות הברית לנוכח שורת המחוות שהעניק טראמפ לקהילה כאשר נאות לשחרר שורה של אסירים חרדים שנידונו לפרקי מאסרי ארוכים. ארוכים מאוד.
"בית הסוהר המפורסם ביותר בארצות הברית נקרא 'אוטסטוויל', מדובר בבית מאסר אשר לשם נשלחים יהודים חרדים שלא עלינו נידונו לשלם את חובם לחברה באמצעות ריצוי שנות מאסר בכלא והם נשלחים לבית המאסר הספציפי הזה, המותאם לצרכי דת בהתאם לחוקה", סיפר ל'בחזית' הגורם הבכיר שהפציר כי רצונו להישאר בעילום שם ומסיבות מובנות.
"מה שקורה שם בכלא בתקופה האחרונה, זה פשוט לא ייאמן, בחודש תשרי האחרון, לראשונה מזה שנים ארוכות, או אפילו לראשונה מאז הוקם הכלא, פשוט לא היה שם מנין, טראמפ רוקן את הכלא"… הוא אומר. "אותם יהודים שנשארו מאחורי סורג ובריח נאלצו לראשונה אחרי שנים ארוכות להתפלל ללא מנין בימים מקודשים אלו".
"זה החל עם האסיר המפורסם ביותר באותם הימים ר' שלום מרדכי רובשקין שריצה 8 שנים מתוך 27, השנים שנגזרו עליו על לא עוול בכפו, ושוחרר במפתיע בחג החנוכה תשע"ט? עבור בר' מרדכי יצחק סאמעט שריצה 20 שנה, מתוך 27 ושוחרר לפני חודשים ספורים".
ואיך לא, אקורד הסיום בשחרורו מכבליו של ג'ונתן פולארד שעין לא נותרה יבשה כשהחווה בידו לאות המתנה, לראש הממשלה שהמתין לו למרגלות המטוס שהביאו ארצה בחשאיות באישון ליל וחנן את עפרה של הארץ המובטחת, אליו ייחל להגיע בכל מאודו במשך שנים רבות.
גם ביום האחרון לנשיאותו כאשר נאלץ להיפרד בעל כורחו מהבית הלבן, חתם הנשיא לשעבר על שחרורם מהכלא של שני אנשי עסקים יהודים שאחד מהם נידון לתקופת המאסר הארוכה בהיסטוריה של ארצות הברית 835 שנים, ר' שלום ויס ששוחרר לאחר ריצוי 20 שנות מאסר בכלא האמריקני.
אין ספק כי זכויותיו של הנשיא ה-45 של ארצות הברית יעמדו לו בשאר האתגרים שנכונו לו בהמשך חייו, ומי שמכיר את טראמפ יודע שהוא אינו הולך לשבת בחיבוק ידיים ב-4 השנים הקרובות. וכפי שפתחנו בתחילת הדברים כי ישנם מנהיגים שמנהיגותם חופפת שנים ארוכות לאחר שכבר לא אחזור בתפקיד הרם אליו הצליחו להגיע ולהשפיע.
"לב מלכים ושרים ביד ה'…"
