במחברת הערוך, וכן במחברת מנחם בן סרוק, ובספר שרשים להרד"ק, כולם הביאו פסוקים וראיות וכוונו כולם לאותו הכוונה שאדר יש לו שני משמעויות וכגון 'נָאוֹר אַתָה אַדִּיר' (תהלים ע"ו), 'יַגְדִּיל תוֹרָה וְיַאְדִּיר' (ישעיה מ"ב), שכולם שם משמעות חוזק וגדולה וזה מיוחס אל הקב"ה, וגבי ישראל מתגלה עצמיותם.
ועוד משמעות כגון 'אַדֶּרֶּת שִּנְעָר' (יהושע ז), 'וַיָלֶּט פָנָיו בְאַדַרְתו' (מ"א י"ט), שמשמעותם הוא מלבוש, כי הא דרבי יוחנן קרי למאני מכבדותא, שלבוש מתכבדים בו, כמו שרימזו לבוש נוטריקון לא בוש, וזהו עוד משמעות שיש באדר שאפי' 'וראו כל עמי הארץ', וזה מעין לעת"ל, שאז יתקיים בשלימות 'וראו כל עמי הארץ' למפרע שאף פעם לא נטש ה' את עמו אפי' בכל הגליות. ובאמת נס פורים כולו הוא לבוש ומכוסה, כי הכל אירע לכאורה בדרך הטבע, ובלא שידוד מערכות, ואח"כ ראו שבלבוש עצמו ראו כבוד שמים.
