המועמדים הסופיים לנשיאות – הרצוג ופרץ

יו"ר הסוכנות היהודית, השר לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג והמועמדת שהגיעה מחוץ לפוליטיקה מרים פרץ הם שני המועמדים לתפקיד נשיא המדינה. בחצות (בין רביעי לחמישי) תם המועד האחרון להגשת חתימות של עשרה חברי כנסת לפחות למזכירות הכנסת. הבחירות החשאיות שבהן מצביעים כל חברי הכנסת יתקיימו ב-2 ביוני.

דובר הכנסת מסר כי "בתום המועד הקבוע בחוק יסוד: נשיא המדינה, להגשת המועמדות לתפקיד נשיא המדינה, המועמדים הבאים הגישו בכתב חתימות של עשרה חברי הכנסת לפחות כאמור בחוק היסוד: יצחק הרצוג ומרים פרץ. על פי חוק יסוד נשיא המדינה, הבחירות לנשיאות המדינה ייערכו בהצבעה חשאית בישיבת מליאה מיוחדת שתתכנס לשם כך בעוד שבועיים – יום רביעי, כ״ב בסיון התשפ״א, ה-2 ביוני 2021".

הרצוג שימש כיושב ראש הסוכנות היהודית. ראש האופוזיציה וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2003–2018. כיהן כשר בממשלות ישראל בשנים 2005–2011. הרצוג, בנו של חיים הרצוג נשיא מדינת ישראל השישי, הגיש את מועמדותו בתמיכת 27 חברי כנסת.

פרץ, אשת חינוך ישראלית ששניים מבניה, קציני צה"ל, נהרגו בקרב בעת שירותם. מאז היא מרצה בקרב בני נוער וחיילי צה"ל. כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת 2018, על פעילותה לחיזוק הרוח היהודית-ישראלית. הגישה את מועמדותה בתמיכת 11 חברי כנסת.

להרצוג חתמו: ח"כ גדי יברקן, ח"כ קטי שטרית, ח"כ אורנה ברביבאי, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ מירב כהן, ח"כ בועז טופורובסקי, ח"כ ולדימיר בליאק, ח"כ נירה שפק, ח"כ מיכאל מלכיאלי, ח"כ אוריאל בוסו, ח"כ פנינה תמנו-שטה, ח"כ איתן גינזבורג, ח"כ יעקב אשר, ח"כ יצחק פינדרוס, ח"כ יעקב טסלר, ח"כ עמר בר-לב, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ רם שפע, ח"כ אביר קארה, ח"כ עידית סילמן, ח"כ עודד פורר, ח"כ חמד עמאר, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, ח"כ תמר זנדברג, ח"כ יאיר גולן, ח"כ עיסאווי פריג', ח"כ שמחה רוטמן.

לפרץ חתמו: ח"כ יעל רון בן משה, ח"כ אורית סטרוק, ח"כ מיכל וולדיגר, ח"כ יואב גלנט, ח"כ אופיר סופר, ח"כ פטין מולא, ח"כ שלמה קרעי, ח"כ ינון אזולאי, ח"כ חיים ביטון, ח"כ מתן כהנא וח"כ ניר אורבך.

בשבועות האחרונים פעלו גם הזמר יהורם גאון, פרופ' שמעון שטרית ואחרים לגייס עשר חתימות של חברי כנסת אך לבסוף הם לא הצליחו בכך. מוקדם יותר הודיע ח"כ לשעבר יהודה גליק על פרישתו מהמירוץ לאחר שלא הצליח להשיג את מספר החתימות הדרוש.

הח"כ לשעבר פרופ' מיכאל בר זהר החליט לפרוש מהתמודדות וציין כי "לפי הלך הרוחות והתוצאות המסתמנות מאיסוף החתימות, נראה שהמועמד המוביל הוא חברי יצחק בוז'י הרצוג". בר זהר סבור שהמשך מאמציו לגיוס חתימות ותומכים עלול רק לשבש את סיכויו של הרצוג להיבחר לנשיא ולכן החליט להסיר את מועמדותו ולהמליץ בפני תומכיו והחותמים עבורו להעניק את תמיכתם להרצוג.

פרץ מסרה כי "הימים הקשים שעוברים על כולנו הביאו אותי לקבל החלטה עליה חשבתי רבות בחודשים ובשבועות האחרונים, להתמודד על תפקיד נשיאת המדינה. לא כך דמיינתי את הכרזת התמודדותי על תפקיד נשיאת מדינת ישראל. רצה הגורל וסד הזמנים שהוכתב בכנסת מחייב אותי להגיש את מועמדותי כשברקע קולות הטילים, וצה"ל יחד עם כוחות הביטחון האחרים פועלים להגנה על אזרחי המדינה".

"אך דווקא בעת הקשה הזו, כשהמדינה שלנו עומדת למבחן, זה הזמן לאחדות. בשנים האחרונות אני מסתובבת ברחבי הארץ, וזכיתי להיפגש עם החברה הישראלית על גווניה. במפגשים האלו שמעתי את קולכם הקורא לי להתמודד, על תפקיד שמעולם לא ייחלתי לעצמי. "קול קרא לי והלכתי, הלכתי כי קרא הקול" אמרה חנה סנש, ואני איתה".

"כל חיי הקדשתי לאיחוד לבבות וקרבה, וכך ייראה בית הנשיאה בראשותי – בית של שלום ואיחוד, בית של קירוב לבבות ואחדות בעם. בבית הנשיאה אפעל לחזק את המרקם החברתי המיוחד של כל אזרחי המדינה, כל אחד בייחודיות שלו. בית הנשיאה בראשותי יתמקד בהעצמה ועשיית הטוב, בית שיארח ויתארח, וייגע בכל אזרחי הארץ. בית הנשיאה שלי יהיה בית לסולידריות והקשבה, בית של העם, עבור העם ולטובתו".

"נכון, אינני פוליטיקאית. אני אשת חינוך ותיקה, אם ל-6 ילדים ששירתו את המדינה. אני אוהבת את המדינה ושילמתי מחיר כבד מנשוא כדי להבטיח את שלומה ושלמותה. והיום אני מציבה את עצמי לבחירה, לייצג את כולכם כנשיאת המדינה האהובה והיקרה שלנו. הבחירה לנשיאות נתונה בידי 120 חברי הכנסת שלנו, וכולי תקווה שגם הם יתייצבו מאחוריי לנשיאות מאחדת שמגיעה מהעם, של העם ולמענו", דברי פרץ.

הרצוג מסר: "אזרחיות ואזרחי ישראל, היום הוא המועד שנקבע על פי חוק להגשת מועמדויות לכהונת נשיא המדינה. בחרדת קודש ובכובד ראש, אני מודיע על כוונתי להתמודד לתפקיד נשיא מדינת ישראל האחד עשר.
מועמדותי תובא היום בפני הכנסת העשרים וארבע, ואבקש את תמיכת חבריה בבחירות שיתקיימו בעוד שבועיים".

"זה ימים ארוכים שהארץ הטובה שלנו מותקפת ובוערת. אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק ליבי למשפחות השכולות, איחולי החלמה ומזור לפצועים, חיזוק לצה"ל ולכוחות הביטחון ולגורמי ההצלה כולם וחיבוק מיוחד לתושבי הדרום. ברגע זה של משבר, כולנו חייבים להתייצב למען המדינה".

"אני מאמין שהנשיא הבא של מדינת ישראל יידרש לחבר מחדש את הקרע בינינו; לסמן יעד ולהתוות דרך אל מעבר למחר; לתכנן ולבנות את הפרק הבא בסיפור של כולנו: החזון למדינת ישראל בשנת ה-100 לעצמאותה.
לשמר ולטפח את הגשר המחבר בינינו, היושבים בציון, לבין העם היהודי בתפוצות".

"לבצר את מעמדה הבין-לאומי של ישראל; להגן על שמה הטוב במשפחת העמים ולהיאבק בשנאת ישראל ובשונאיה; לשמור על החיים המשותפים של כולנו כאן ועל עמודי התווך של הדמוקרטיה שלנו ולהבטיח שכל אזרחית ואזרח במדינה – מכל דת, מגדר, לאום או גיל, יחושו ויהיו שייכים ושווים".

"אין ספק שהמציאות מורכבת, ויתכן שלא נצליח לחבר את כל הקרעים, אבל אנחנו יכולים – וחייבים – להקטין את המתחים, להנמיך את החומות ולקרב את המרחקים בינינו ולפעול באהבה, אחווה, שלום ורעות בתוכנו".

"ההיסטוריה המשפחתית הפרטית שלי והניסיון הציבורי רב השנים שאני מביא עימי, לימדו אותי לעולם לא לראות את נס קיומה של מדינת ישראל כדבר המובן מאליו. המחויבות לנצח ישראל היא נחלת אבותיי, מוקד חיי והמורשת לבניי, ותפילה אחת: "ברכנו השם, כולנו כאחד, יחד באור פניך". תודה רבה", דברי הרצוג.

ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית הסביר את החתימה להרצוג: "בשעות האחרונות התפרסמה הידיעה לפיה חתמתי על מועמדותו של יו"ר הסוכנות, בוז'י הרצוג, לתפקיד נשיא המדינה. מאז התפרסמה הידיעה קיבלתי מספר רב של פניות ותמיהות, מחברים, מעיתונאים, מתומכים וממצביעים, כששאלה אחת בפיהם: מדוע חתמתי על המועמדות?"

"חלק מהפונים תהו מה היתרונות שמצאתי בו. חלק שאלו מדוע להצביע לו למרות שהוא איש שמאל. חלק הזכירו את השמירה שלו על זכות השתיקה בפרשת עמותות ברק וחלק סתם ביקשו הסבר. אשתדל להסביר ולהבהיר בקצרה".

"ראשית כדאי לנקות מהשולחן את שאלת העמדה הפוליטית. אכן, עמדותיו של בוז'י הרצוג נטועות בשמאל המדיני, ואילו אני איש ימין. גם בתחום הכלכלי, הרצוג מחזיק בתפיסות שונות משלי על תפקידה של המדינה ועל מידת ההתערבות הנדרשת בשוק החופשי. ואפילו בתחום מערכת המשפט, היקר במיוחד לליבי, הרצוג אינו שותף מלא לעמדותיי. אמנם יש בינינו נקודות הסכמה רבות, אבל אין ספק שהוא לא היה חותם על כל מילה בספרי "מפלגת בג"ץ"".

"אבל, אף אחת מהשאלות הללו אינה רלוונטית לתפקודו של נשיא המדינה. אני חושב שבכל אחת משאלות הליבה הללו, רובי ריבלין, נשיא המדינה הנוכחי, קרוב לעמדותיי הרבה יותר מאשר בוז'י הרצוג, ואולי אפילו יותר מרוב חברי הכנסת. זה לא הפך אותו לנשיא טוב יותר. זה לא הפך את כהונתו לכזו שתרמה לתדמיתו של מוסד הנשיאות. זה לא קירב את חלקי העם השונים אלה לאלה ולא עשה מאומה לטובת חשיבה ארוכת טווח על עתידה של המדינה ועל עתידו של העם היהודי".

"נהפוך הוא, נאום השבטים של רובי ריבלין, שתל אג'נדה בעייתית ביותר במערכת החינוך ובשיח הציבורי. אם אתם מעוניינים לקבל טעימה קטנה מהביקורת על נזקיו של נאום זה ועל הנזק של המסקנות העולות ממנו, אתם מוזמנים להקשיב לנאום הבכורה שלי בכנסת. אפשר בהחלט לחשוב על שינוי או על ביטול מוסד הנשיאות, אבל כל עוד מוסד זה קיים, ראוי שאדם שיודע מה הוא מעוניין לעשות בו ויודע כיצד לדבר לחלקים שונים של העם היהודי מבלי לעורר אנטגוניזם, יכהן בו".

"יצא לי פעמים רבות לראות את עבודתו של בוז'י הרצוג. לפעמים כמביט מהצד, זבוב על הקיר, מתמחה שיושב בוועדת השרים לחקיקה ומקשיב לדברים שנאמרים על ידי השרים השונים. לפעמים גם כבן שיח, בדיונים בוועדות בכנסת, כשהוא על תקן חבר הכנסת ואני על תקן נציג התנועה למשילות. וגם בשיחות של אחד על אחד. תמיד התרשמתי ממנו. גם כשלא הסכמתי איתו וגם כשהסכמתי עם דבריו".

"כמובן שלא הייתי רוצה אותו בתור ראש ממשלה או בתור שותף קואליציוני. כשצריך להוביל מדיניות פרקטית, בחיי היום יום, ההבדלים גדולים מדי והפערים משמעותיים. אבל כשראיתי ושמעתי את דאגתו ליהדות התפוצות, לזהותה היהודית של המדינה, ולמה שמחבר את כולנו יחד, בשיחות שלא ניתן להם כל פרסום. לפני שאני או הוא ידענו שאהיה חבר כנסת, וייתכן שאפילו לפני שהוא תכנן להתמודד לנשיאות, התרשמתי מאוד ממנו ומצורת החשיבה שלו".

"ראיתי איך הוא מצליח לייצר קשר ושיח בין החלקים השונים באוכלוסיה ובעם היהודי. ובעיקר, ראיתי ושמעתי בקולו ובמעשיו שפשוט אכפת לו. אכפת לו מהעם. אכפת לו מהמדינה. אכפת לו מהיהדות. אכפת לו מהמורשת שלו ושל משפחתו. של אביו, שלמיטב זכרוני הוא הנשיא האחרון של מדינת ישראל שכהונתו לא גרמה לי בושה או מבוכה. של סבו, הרב הראשי, שהגותו בנושא המדינה היהודית היא מקור בלתי נדלה של חשיבה יצירתית. ולכן המלצתי בעדו. הוא בוודאי מועמד ראוי לנשיאות מדינת ישראל".

"האם השמירה שלו על זכות השתיקה בפרשת עמותות ברק צריכה למנוע ממני להמליץ בעדו? היום, כאשר כבר כולם יודעים את שיטותיה של מערכת התביעה הישראלית בטפילת האשמות על נבחרי ציבור, אני אנטור לו על כך? האם העובדה שאיני מסכים איתו צריכה למנוע ממני להמליץ בעדו? אם תפקידה של הנשיאות היא לייצר עבורנו את מה שהפוליטיקה היומיומית בכנסת ומאבקי הרשויות השונים משכיחים מאיתנו, שכולנו בני איש אחד נחנו, הבדלי הדעות והתפיסות אינם חיסרון. הם יתרון. מי שמצליח לדבר עם חלקים שונים של העם בגובה העיניים, דווקא כשאינו מסכים איתם, הוא מועמד ראוי יותר, לא פחות".

"האם מרים פרץ אינה מועמדת ראויה? בוודאי שהיא מועמדת ראויה. כדי להגיש מועמדות נדרשים 10 חברי כנסת. היא לא הייתה זקוקה לחתימתי, ואין בחתימה על מועמד אחד בכדי לומר שמועמד אחר אינו ראוי.
אני שמח שמועמדים לנשיאות מקבלים חתימות ממספר רב של מפלגות. זה מנהג יפה וראוי, ואני מקווה שנשיא או נשיאת המדינה שייבחרו, יצליחו לשמר את התמיכה הרחבה ויחזירו את הכבוד למוסד הנשיאות".

"בכל מקרה, בין אם צדקתי בהמלצתי ובין אם טעיתי, מדובר בסך הכל במשרת נשיא זמני, ממלא מקום, לשבע שנים. כולנו נחכה לנשיא האמיתי, הקבוע שלנו, שעליו התנבא יחזקאל. וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם", חתם רוטמן.