"יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי" (לב, ב)
לכאורה יש להבין מפני מה חילקה התורה בין האמירה לבין הלקח.
מבאר ה'אברבנאל' רעיון נפלא לכל אדם: אם רוצה אתה שדבריך יישמעו, עליך להבין שאין זה תלוי בכמות אותה תרעיף על השומע.
אדרבה, ייתכן שאם תעמיס עליו – הוא יקוץ בדבריך.
לכן מלמד אותנו משה רבנו יסוד נפלא: "יערוף כמטר לקחי", הלקחים ומוסר ההשכל שתפיקו מדבריי יהיו כמטר, כגשם זה שיורד בכמות רבה. אולם אין זה עומד כלל בסתירה לכך ש"תיזל כטל אמרתי", שהאמירה שלי הייתה מעטה כמו טל זה שכמעט ואינו מורגש…
"אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם" (לב, כ)
לכאורה יש כאן סתירה בין חלקו הראשון של הפסוק "אסתירה פני מהם", כביכול הקב"ה לא מעוניין בנו, לבין חלקו השני "אראה מה אחריתם".
אומר הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא: גם במצב קשה של הסתר פנים, אומר הקב"ה לישראל: בני יקיריי, לא אעזוב אתכם. אמנם הסתרתי פני מכם, אתם נמצאים בתוך הצרות ובהסתר פנים, אבל דעו שאני מתבונן ודואג לאחריתכם, שכן לולי זאת – לא יכולתם לשרוד בגלות הקשה.
והסתכלות זו לאחריתנו, שהקב"ה מציץ עלינו מבין החרכים – היא נחמתנו בעוניינו.
"כי דור תהפוכות המה" (לב, כ)
סיפר הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחה, שבעת ששהה בגרמניה, התארח באחת השבתות אצל בעל בית מנכבדי הקהילה, באמצעה של סעודת ליל שבת קודש נגמר היין בשולחן ובעל הבית שלח שני משרתים להביא יין מהמרתף.
רבי בונים הסיק מיד שכיון שמשרת אחד יהודי ואחד גוי, הרי שבעל הבית מעוניין שהיהודי יביא את היין מן המרתף על מנת שלא ייעשה יין נסך ואילו משנהו הנכרי יחזיק עבורו את הנר שיוכל לראות את הדרך.
אלא שכאשר עלו שניהם מן המרתף, ראה רבי בונים שהמשרת הגוי סוחב את כד היין שהפך לנסך והיהודי מחלל שבת ואוחז בעבורו את הנר… פירש על כך הרה"ק מפשיסחה את מילות הפסוק "כי דור תהפוכות המה", שכל אחד אחז בתפקידו של השני, הפכו את היוצרות וגרמו להרס במקום לתיקון.
ניתן בדרך רמז להוסיף, שלעיתים אין האדם צריך לשנות את תכונותיו, אלא רק לסדר את הזריזות לדבר מצוה ואת העצלות למקרים בהם היצר מפתה, וכן על זו הדרך. לדאוג להפוך את היוצרות ולזכות לכתיבה וחתימה טובה.
"ויבוא משה וידבר… הוא והושע בן נון" (לב, מד)
אל אחד מתלמידי ישיבת וואלוז'ין הגיעה הצעה לאחר נישואיו: לכהן כרבה של אחת מהעיירות הקטנות בסביבת וואלוז'ין. הגיע האברך אל רבו, הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוואלוז'ין, וביקש את ברכתו לקבלת המשרה.
כאשר שמע הנצי"ב את הפרטים והעניק את ברכתו, הוסיף התלמיד לבקש ברכה מיוחדת שיינצל מבעלי לשון הרע.
סירב הנצי"ב להעניק לו ברכה כזו, ונימק את סירובו: "רב צריך להיות מוכן לכל דבר. אפילו אם יעמדו כנגדו בעלי לשון הרע מוכרח הוא להמשיך בעבודת הקודש בלי להתפעל מהם".
ראיה לדבריו הביא הנצי"ב מהפסוק בפרשתנו: כאשר יצא יהושע בן נון עם המרגלים, קרא לו משה במקום 'הושע' 'יהושע' – "י"ה יושיעך מעצת מרגלים"; אולם משנתמנה יהושע פרנס על הציבור חוזרת התורה ונוקבת בשמו המקורי 'הושע', לרמז שאפילו אם יעמדו כנגדו בעלי לשון הרע – אל לו להתפעל מהם ועליו למלא את תפקידו בלי להתחשב בדעתן של הבריות.
