בימים האחרונים נדמה כי נמצאה איפה הנוסחה הגואלת לעצירת התפשטות התחלואה בישראל. סגירת השמים לאוקראינה לקראת ראש השנה, היא שתביא לתוצאה המיוחלת אליה מביטים בכיליון עיניים אזרחי ישראל מזה חודש ימים מאז נכנס לתפקידו פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו.
בראיון מיוחד, היישר ממתחם הכנסת האורחים הגדולה באומן, מסביר ל'בחזית' הרב אליעזר קרליבך מ'הכנסת אורחים שיינר', עד כמה נערכים בחסידות ברסלב גם השנה, בצל המגיפה העולמית, לעלייה ההמונית לאומן לקראת ראש השנה – ומנפץ לא מעט מהמיתוסים שדווחו השבוע כעובדות בכלי התקשרות הישראליים.
הרב קרליבך, הנחשב לאחד מעמודי התווך של מתחם הכנסת אורחים של הנגיד אליעזר שיינר, ראה את הנולד והספיק לצאת לאומן עוד לפני שהנושא הציף את סדר היום וגלגלי הבירוקרטיה הופעלו נגד העלייה המסורתית לציון הקודש. כעת, בראיון 'זום' מקיף הוא עונה על כל השאלות.
כאילו משמים ביקשו שנבדוק זאת, תוך כדי עריכת הראיון מקדים את פנינו 'פוש' בכלי תקשורת ישראלי המדווח על סגירת השמים. אלא שמתברר כי דיבורים לחוד ומציאות לחוד. "השמים פתוחים, ובניגוד לדיווחים בישראל, אוקראינה לא סגרה את שעריה בפני אזרחים ממדינות אדומות ואנחנו מקווים שכך זה יימשך", מבהיר הרב קרליבך.
הסיבה לכך נעוצה במדיניות שנקטה בה ממשלת אוקראינה בכל הנוגע לנגיף הקורונה, לפיה על האזרחים ללמוד לחיות עם הנגיף, כאשר הרשויות במדינה עושות הכל על מנת ליישם את התזה הזאת בקרב אזרחיה. כך גם שעריה פתוחים בפני אזרחים מכל המדינות, למעט מדינות שאזרחיה נדרשים להיכנס עם ויזה.
כחלק ממדיניות זו, חילקה אוקראינה את המדינה ל-3 אזורים. אדום, צהוב וירוק. אומן השוכנת באזור צ'רקס נמצאת תחת הגדרת האזור הירוק. "נכון, יש לחץ מישראל ואפשר להבין מאיפה זה מגיע. אבל לדעתי המדינה טיפסה על עצים גבוהים מדי", אומר הרב קרליבך ל'בחזית'. לדבריו, "בניגוד למה שראש הממשלה אמר השבוע בפגישה עם הנציגים החרדים, בהם נטלו חלק גם נציגי חסידות ברסלב, אומן איננה 'רחוב וחצי', אלא משתרעת על פני קמ"ר נרחבים. כך שלתחום את אומן עם גדרות כמו גטו, איננו דבר מעשי".
"השיח רווי בבורות"
מנקודת המבט של עסקני ברסלב, מדובר בפרשייה שמסתכמת בחוסר תיאום משווע עם הרשויות בישראל, ותו לא. הרב קרליבך מבקש לפנות אל כל המי ומי המפקפקים ביכולת לאכוף את התקנות לשעת חירום גם באומן ומסביר, כי "אומן של היום איננה עוד מדינת עולם שלישי, כפי שמקובל היה לתייג אותה עד לא מכבר". לדבריו, ההתפתחות שהמדינה רשמה בשנים האחרונות היא חסרת תקדים. "מדובר במדינה שהצליחה בניהול משבר הקורונה הרבה יותר מאשר מדינת ישראל המתקדמת".
על פי נהלי הקורונה של אוקראינה, על הבאים בשערי טרמינל הטיסות הנכנסות, בדומה לישראל, להיכנס לבידוד בן 14 יום. לפיכך, בהליך החתמת הדרכונים ואישורי הכניסה נדרש התייר להוריד אפליקציית מעקב ייעודית לטלפון הנייד. עם התקנת האפליקציה נדרש התייר להצטלם, לעדכן מקום שהייה, מספר טלפון נייד וכן פרטים אישיים נוספים.
פעמיים ולעיתים 3 פעמים ביום האפליקציה 'מתעוררת' ומבקשת להזדהות בפניה, תוך שליחת תמונה מעודכנת, כמובן לצד שיתוף מיקום – על מנת לוודא כי המחזיק באפליקציה שוהה בבידוד כנדרש. אם יתברר כי התייר הפר בידוד, הוא צפוי לקנס גבוה במיוחד על סך אלפי שקלים.
בנוסף, מציעה אוקראינה חלופה שמטרתה לחסוך את השבועיים בבידוד. בעלות סמלית של 50 $ תוכלו לבצע בדיקת קורונה בקליניקה המיוחדת שהוקמה בשדה התעופה, כאשר התשובה מגיעה בתוך 24 שעות. "אני מהרהר ביני לבין עצמי, הכיצד ייתכן שישראל עדיין לא אימצה לעצמה את הטכנולוגיה המתקדמת הזו שבוודאי תעזור לה ליישם את מדיניות השמים הפתוחים שהיא כה מתגאה בה", אומר ל'בחזית' הרב קרליבך.
לדבריו, "השיח הנגטיבי בישראל נגד עליית ההמונים לאומן בראש השנה מגלה טפח ומכסה טפחיים של בורות כללית של אנשים שדשים בנושא ומביעים לגביו דעה, בה בשעה שהם כלל אינם יודעים על מה הם שחים כשהם מתגלים במערומיהם".
כך למשל, הוא מזכיר את העובדה שרוב רובם של חסידי ברסלב שבאים לראש השנה לאומן, כלל אינם פוקדים את הציון הקדוש ביום ראש השנה. "תמונות הרבבות שמעטרות את כלי התקשורת כחלק ממסע ההפחדה וההשחרה, הינם תמונות ממעמד 'התיקון הכללי' שנאמר בהשתתפות עשרות אלפים בערב החג".
האמריקאים חוששים מאפקט גמזו
"קיימים שני דרכים להתמודד עם העלייה המסורתית לאומן", אומר ל'בחזית' הרב קרליבך." או להילחם עם הציבור או לבוא לקראתם. לאנשים כבר נמאס מהסגרים וההגבלות, עברנו את פסח, לאחר מכן את שבועות כאשר ל"ג באמצע ועכשיו ראש השנה? לאנשים כבר נמאס, הם לא עומדים בהגבלות חסרות ההיגיון הללו".
"אנחנו דוגלים בדרך ההידברות ועל פי המתווה הזה ניתן גם לאפשר את הנסיעה לאומן וגם לדאוג שאף אחד לא יינזק מזה. המדינה בוחרת להתעלם מהעובדה שחסידי ברסלב מוכנים לשאת מכיסם הפרטי את עלות הבדיקות החוזרות הן בארץ לפני הטיסה, הן ביצוע בדיקה עם הנחיתה וכמובן הבדיקה השלישית עם החזרה לישראל", אומר ל'בחזית' הרב קרליבך בכעס.
לדבריו, חסידי ברסלב מארצות הברית שנוהגים להגיע כל שנה לאומן בראש השנה, חוששים שהגבולות ייסגרו בגלל הישראלים – שמקדימים את הגעתם בגלל החשש מסגירת הגבולות.
במהלך השיחה עם הרב קרליבך, ניכר כי הוא מכבד את פרויקטור הקורונה רוני גמזו ואת ניסיונו הרפואי, אך לצד זאת הוא סבור כי אופן תפקודו בניהול האירוע, כמו גם צורת ההתנהלות, היא שגויה מאוד. "אני לא חושב שהוא אדם רע, שמעתי שהוא גם התנצל. גם אנחנו בישראל היינו כועסים אם היינו שומעים שטראמפ אומר לנתניהו מה לעשות וזה היה נכנע", הוא מסביר.
"הייתי בהלם כאשר הסתובבתי ברחובות כאן באומן ונוכחתי לגלות שאוקראינים מקומיים ידעו להגיד לי את השם 'רוני גמזו'. זה לא פשוט. הקורונה תיכף תיעלם לה, אבל אנטישמים אינם חסרים. מה שהם צריכים זה דלק, ואת זה גמזו נתן להם בכמויות. הוא תדלק אותם כמו שצריך".
הרב קרליבך מוסיף ומסביר, כי "ישנם אוקראינים שסבורים כי למדינתם אינטרס כלכלי בהגעה ההמונית מדי שנה לראש השנה, זה היה נכון פעם. כיום, כשאוקראינה הפכה למדינה מתפתחת ומתקדמת, זה כבר לא מהווה שיקול מבחינתה ואנחנו עדים לטיעונים מצד הגויים המקומיים שמאשימים כי 'היהודים מפיצי המחלות מגיעים להדביק אותנו בגלל כסף'".
"כמי שהשתתף ונכח במספר לא מבוטל של ישיבות היערכות לוגיסטיות ואחרים עם הרשויות באומן, אני יודע לומר בוודאות שהרשויות מאוד מכבדות אותנו. האוקראינים יודעים שיש מסורת והם יודעים לכבד מסורת. הם מכירים את כל סיפורי הפלאות על הציון. הם יודעים שגם בתקופת הק.ג.ב. ומלחמת העולם פקדו את המקום יהודים במסירות נפש. הם מדברים איתנו בצורה מאוד מכובדת, יש כאן המון דיפלומטיה אבל הם רוצים שזה כבר יהיה מאחורינו. המתח הזה הורג אותם".
במהלך הראיון מבקש הרב קרליבך לפוצץ מיתוס נוסף – הטענות על הצטופפות המונית באומן: "שלא כבעבר, בשנים האחרונות אנחנו כבר לא מתפללים כולנו באותו בית כנסת אחד ויחיד. קיימים באומן יותר מקוואות טהרה ביחס לבתי הכנסת בארצות הברית. מתקיימים כאן בראש השנה מניינים בבתי כנסת של חב"ד, ליטאים, תימנים, ושל כל מיני חסידויות ואנשים שבאים ועדיין רוצים את הנוסח שלהם, אבל גם את הריכוז של אומן".
כך לדוגמה, מציין הרב קרליבך כי הבנין של חסידי הגרי"מ שכטר והבנין של המשפיע הרב קלוגר שוכנים במרחק הליכה של כ-40 דקות הליכה זה מזה. המשפיע ר' יואל ראטה שמגיע עם תלמידיו מקיים את תפילות החג בבנין השוכן בכלל בפאתי העיר.
על סמך נתונים אלו, תוהים חסידי ברסלב באשר לטענות הפרויקטורים השונים. "הידברות הייתה יכולה לפתור את הדילמות ולספק תשובות לכל המתנגדים", קובע הרב קרליבך.
קפסולות, קופסאות שימורים ומתקני סבון
למרות נוכחותו בשטח והשתתפותו בעשרות רבות ישיבות היערכות, ניכר כי גם הרב קרליבך לא יודע לנבא כמה אנשים אכן יגיעו לבסוף לאומן בערב ראש השנה. עם זאת, הוא מעריך כי מספרם יהיה סביב ה-10,000. זאת, בהתחשב בהנחיה הגורפת היא שבעלי קבוצות סיכון אל להם להטריח עצמם השנה לאומן.
"אנחנו מבינים שהשנה העלייה תהיה מצומצמת יותר, אך מאידך נערכים לקלוט את כל מי שיצליחו להגיע. כל שנה מגיעים 10 קונטיינרים של דברי מזון ומאכל. השנה, בשל המגבלות נערכנו מראש והשתדלנו לייבא כמה שיותר מוצרים עם תאריכי תפוגה לשנתיים ואף מעבר לכך, כגון שימורים וכדו'. לגבי הבישול, טרם התחלנו להיערך לכך באופן מעשי. אנחנו בדיוק יושבים על כך ונצטרך לקבל החלטה בימים הקרובים".
בכל הנוגע להכשרת השטח עצמו והתאמתו לתנאי הריחוק החברתי, מספר הרב קרליבך על התקנת 'לחצני רגל' במקלחות, שיאפשרו שימוש מבוקר במתקני הסבון נוזלי, שכן רבים נוהגים להשתמש במתקנים אלו וכך תימנע הדבקה המונית באמצעות נגיעה במתקן. המטבחים ואולמות האוכל הייעודיים חולקו לקפסולות נפרדות, בהתאם להנחיות משרד הבריאות האוקראיני. "אם בישראל היו עוקבים ורואים מה אנחנו עושים וכיצד נערכים, הם לא היו נגטיביים וסטיגמתיים כפי שהם עכשיו", טוען הרב קרליבך.
"אני חושב על זה שכל הפרויקטורים בישראל, אם הם באמת היו באים ממקום של לעזור לציבור ולספק לו מענה, 3 שעות טיסה היו מספיקות להם על מנת להתפעם מהלוגיסטיקה בשטח. האמינו לי, אם גמזו היה מגיע ונותן הערות והוראות היינו ממלאים אחר הדרישות הקפדניות שלו", מסכם הרב קרליבך.
