בעוד 68 ימים ייצאו אזרחי ישראל לקלפי בפעם הרביעית בתוך שנתיים. בשונה מ-3 המערכות שקדמו לזו הנוכחית, ולראשונה בהיסטוריה מדובר במערכת בחירות בצל הקורונה שמשמעות הדבר בחירות בצל ההרחקות החברתיות שיעניקו מימד שונה לבחירות אלו.
תשכחו מכנסי בחירות המוניים, מחוגי בית, ממטות עמוסי מתנדבים העושים לילות כמים בטלפונים לבוחרים הפוטנציאליים כדי לוודא שבכוונתם אכן לצאת ולהצביע. והכי חשוב… נאום הניצחון המיתולוגי של ראש הממשלה נתניהו במוצאי הבחירות בגני התערוכה.
בהנחה שבחודש הקרוב בצל מבצע החיסונים הקורונה מעט תניח לנו ויתאפשרו התקהלויות במקומות סגורים ובמרחב הציבורי, עדיין סביר להניח שאלו ההקלות עליהם יוכרזו יבואו לידי ביטוי במשורה ובממדים שיקבעו מראש.
עבור הציבור החרדי שמקבל את ההשראה לצאת אל הקלפי מאת מועצות גדולי התורה, גדולי ומאורי הדור שליט"א בקיום מצוות "ככל אשר יורוך", מדובר יהיה בפעם הראשונה במערכת בחירות ללא כנס בראשות גדולי ישראל אשר הופעתם בכנסים אלו מעניק בלב כל ירא ה' את תחושת השליחות של "מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא עמהם".
כדי לקבל פרופיל על מה שצפוי לנו במערכת בחירות מיוחדת ומוזרה זו, שוחח 'בחזית' עם חבר ועדת הבחירות המרכזית ואיש המספרים של אגודת ישראל אברהם יוסטמן שנאות לשתף את מנויי 'בחזית' מהנעשה בחדרי וועדת הבחירות המרכזית בימים אלו והערכות לבחירות שיתקיימו בי' ניסן תשפ"א.
מדוע כאשר הכנסת ביקשה לקדם בחירות בזק בתוך 60 יום מנכ"לית הוועדה אורלי עדס התעקשה על מינימום 3 חודשים?
"בבחירות רגילות הלוגיסטיקה דורשת היערכות של מינימום 80 יום. לא רבים יודעים אבל לאורך כל השנה גם כשאין בחירות יש סדר גודל של כמה עשרות עובדים המועסקים על ידי וועדת הבחירות. יותר מכך, חברי ועדת הבחירות המרכזית נבחרים יום לאחר הבחירות".
"ברגע שמתקבלת החלטה על יציאה לבחירות המטה צומח באחת בכ-1,000 עובדים, שרובם ככולם עובדים כל השנה במשרדי ממשלה שונים ואלו מנותבים לעבודה בוועדה. מדובר לרוב בכאלו שכבר איישו תפקידי מפתח בבחירות עברו ובימים של שגרה אין בהם צורך ואילו כעת מגויסים למילואים".
"ככל שמתקרב מועד הבחירות המערכת הזו הולכת ותופחת עוד ועוד. יש להבין כי מדובר בלוגיסטיקה רחבה מאוד ושרשרת ארוכה של פעולות שאינן יכולות להתקצר מבחינה טכנית. גם ככה השרשרת עובדת בצורה משומנת ויעילה וקיום בחירות בתוך פחות מ- 80 יום, פשוט לא שייך. בסוף, מעבר לגיוס האנשים, זה להניע את התהליך, זה לא פשוט".
מצד שני אם הבחירות חוזרות על עצמן כל 5 חודשים הגלגלים כבר משומנים ממילא…?
"כן, אבל בסופו של דבר, כמו שאמרתי מדובר בשרשרת לוגיסטית ארוכה של התארגנות החל מהפרטים הקטנים כמו חומרים של קרטונים של קלפיות, פתקי הצבעה, ציוד וחומרים כל הדברים הללו לוקחים זמן, מכרזי רכש וכו' ועד גיוס העובדים ושיבוצם בפועל".
כבר יודעים איך התהליך יתבצע לאור הקורונה? הליך ההצבעה יהיה שונה?
"התהליך עצמו יהיה לא מאוד שונה, ככל הנראה הקלפיות ידוללו מבחינת מספר האנשים שמצביעים באותה קלפי התכנית כפי שמסתמן כרגע הוא לא לעבור את ה-400 מצביעים בקלפי אחד, לעומת היום שבכל קלפי רשומים כ-700 מצביעים".
"כמו כן, אם בכל מערכת בחירות מדובר היה בסדר גודל של הצבת 10,000 קלפיות בכל רחבי הארץ הרי שהפעם מדברים על סדר גודל של 15,000".
יהדות התורה באופן מעשי אין לה צורך מעשי בהשקעה ובזבוז אנרגיות על מסע שכנועי הגעת הבוחרים שלה לקלפי. לטעמי, עליה להשקיע את מרב המשאבים והמאמצים כדי לייצר מומנטום ביום הבחירות עצמו
"אנחנו בוועדת הבחירות לוקחים בחשבון שככל הנראה יצטרכו לשם כך יותר מבנים ציבוריים, ברור שיש תקווה שבמועד הבחירות לחץ הקורונה יירד ולא יהיה לחוץ כמו היום, אבל בהנחה שנהיה עדיין תחת הגבלות, הרי שמדברים על הצבעה במקומות פתוחים, באוהלים, האפשרויות עדיין נבחנות. יכול גם להיות שאם יבקשו עוד מקומות יציעו את תלמודי התורה שבי' ניסן נמצאים בחופשת בין הזמנים".
עוד מגלה יוסטמן בשיחה עם 'בחזית' כי קיימת בהחלט אפשרות שבתוך הקלפי יופיעו 2 פרגודים ולא פרגוד אחד, גם כדי שאנשים יתפזרו יותר.
"כמובן שיהיו כללים אחרים להליך ההצבעה עצמו, כגון איך מקבלים מצביע וכיצד ניתן לזהות אותו בכפוף לכללי הריחוק החברתי, צמצום מגיע, כאשר ההחלטות הללו יתקבלו בתום ישיבה של וועדת הבחירות עם נציגי משרד הבריאות".
כחבר ועדת הבחירות מטעם אגודת ישראל – הרי הבחירות בנויים על כנסים בראשות גדולי ישראל, מטות עמוסי פעילים אשר באווירת שליחות מרוממת פונים לעשרות אלפי בתי אב, כיצד זה יעבוד הפעם?
"יש לי דעה ייחודית בנושא והיא, שיהדות התורה באופן מעשי אין לה צורך מעשי בהשקעה ובזבוז אנרגיות על מסע שכנועי הגעת הבוחרים שלה לקלפי. לטעמי, עליה להשקיע את מרב המשאבים והמאמצים כדי לייצר מומנטום ביום הבחירות עצמו".
"כמובן שאם לא ניתן יהיה להתאסף במרכז קונגרסים כזה או אחר סביר להניח שכל אחד יתכנס בעיר שלו, בקהילה שלו. נכון, אווירת ה'ביחד' תחסר, זה אפשרי אך הכנסים הללו אינם קריטיים".
"אם כי עדיין ברור שלא ניתן להתעלם לחלוטין מהאווירה שזה מייצר, אווירה שלא ניתן להתעלם ממנה ולזלזל בה. דעתי מזה שנים רבות שיהדות התורה אינה צריכה לעשות הרבה וזה די מה שקורה בשטח. לרוב שבוע שבועיים לפני הבחירות השטח רדום וככל שמתקרב נותנים עבודה שתוצאותיה ניכרים בקלפי".
כאיש מספרים, הפעם יש סיכוי לקבל את המנדט ה-8?
"אגב, אתה מדבר על המנדט השמיני. רק אציין, כי הסיפור של הסאגה מוך הליכוד בעתירה שהגיש ח"כ עמית הלוי סביב המנדט ה-8 טרם הסתיים כי העותר טרם משך את העתירה. הדיווח שהתפרסם בימים האחרונים על כך שבית המשפט העניק את המנדט השמיני לליכוד, פשוט אינו נכון".
"לגבי השאלה אם יש סיכוי הפעם למנדט השמיני התשובה היא, שהסיכוי גובר ממערכת בחירות אחת לרעותה. יש ריבוי טבעי. בסך הכל חלפה שנה שהציבור החרדי גדל, כמובן שסמוטריץ' יכול לספק לנו כאב ראש עם החבדניקים, אבל אני חושב שמדובר בסיכוי טוב. אבל בא נגיד שהסיכוי שלנו נמצא תמיד במגמת עלייה".
מעריך שנצא לבחירות בפעם החמישית?
"בוועדה אף אחד לא יופתע שזה יקרה. מדובר באנשים שכבר לא מפחדים להרים את הראש שלא יקבלו מכה… אנחנו מוכנים לכל תרחיש ואתה יודע מה… זה אולי יהיה יותר קל משום שזה כבר לא יהיה בלחץ כזה של קורונה".
