"וישלחהו מעמק חברון… וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדותן" – כמו יוסף הצדיק שנשלח ממערת המכפלה לחפש את אחיו, והגיע עד עמק דותן, כך גם אני עושה עכשיו את דרכי מחברון למבוא דותן שבצפון השומרון, לראות את שלום אחי המיישבים את האזור החשוב הזה, ולחזק אותם.
קהילת מבוא דותן מקיימת מידי שנה בשבת פרשת וישב אירוע בסימן ההתיישבות בא"י והאחדות בעם. והשנה זכיתי להיות אורחת-השבת. יחד נצעד היום בשבילי עמק דותן אל "בור יוסף", ויחד נעמיק שיח במהלך השבת על חשיבות ההתיישבות ועל חשיבות האחדות גם יחד.
הנסיעה לעמק דותן שבנחלת מנשה מזכירה לי שוב את הדיון אתמול בועדת הפנים של הכנסת על העיר חריש, שכנתה ממערב של מבוא דותן. פתחתי את דברי בדיון הזה בהסבר על שבט מנשה, שבט של אוהבי ואוהבות א"י.
עשיתי זאת לאחר שיו"ר הועדה, ח"כ ווליד טאהא, התעקש שוב ושוב לדבר בזלזול על "מנשה" (במלעיל ולא במלרע), כאילו מדובר על איזה בחור בשם מנשה ולא על שבט מנשה.
לאורך כל הדיון בועדת הפנים, וגם לאחריו, הרהרתי במוטציה שעושה הממשלה המסוכנת הזו למילה "אחדות".
במקום אחדות בתוך עם ישראל על כל גווניו, אחדות שבאה לידי ביטוי בין היתר כשכולנו נלחמים שכם-אל-שכם נגד אויבינו, במקום אחדות ישראל – הממשלה הזו מציגה אחדות עם האויבים, נגד חלקים בעם ישראל.
אם נתרגם זאת למונחים של הפרשה: במקום אחדות בין האחים ובין יוסף "והיו לאחדים בידיך" – אחדות של האחים, יחד עם המדיינים והישמעלים – כולם כולם מאוחדים במזימה של מכירת יוסף.
האם אני מצליחה להעביר אליכם את תחושת המחנק, התדהמה, הנטישה, האכזבה, החרדה, הזעקה, את התחושה האיומה שלא עזבה אותי לאורך כל הדיון ההזוי הזה, בו גורלה של עיר ואם בישראל נמסר לידיו של ווליד טאהא? נראה לי שאלה היו תחושותיו של יוסף עת הושלך לבור, עת נמשך מהבור ונמכר לישמעאלים.
"את אחי אנוכי מבקש" – אני רוצה לזעוק – "הגידה נא לי איפה הם רועים?!" מאחורי חיוכו של ווליד טאהא, מאחורי פניו מדושנות-העונג, אני מבקשת את אחי, את חברי-לדרך עד לא-מכבר. איפה הם? על מה ולמה הם מוכרים את חריש? על מה ולמה הם מוכרים את אחדות ישראל ובוחרים תחתיה אחדות אחרת, מוטציה של אחדות?
מוצפת בתחושות הקשות האלה אני נוסעת אל אחי שבעמק דותן, אל אחי האהובים, המסורים כל-כך לישוב הארץ, אני נוסעת לחזק אותם ובטוחה שאתחזק מהם לא פחות ואפילו יותר. שבת שלום!
—
ח"כ אורית סטרוק הינה יו"ר סיעת הציונות הדתית ומכהנת כח"כית מטעמם
