באגרת מרגשת ששלח ראב"ד מרוקו כותב האדמו”ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א לחסידיו: "צריך להבין יסוד גדול בחיים שהוא מעיקרי האמונה, כשמסתכלים על דבר מסוים, השכל וההגיון יכולים להגיד דבר מסוים, ונכון ואמת שכך כל החכמים של העולם רואים ואומרים. והדבר מובן בשכל אנושי במאה אחוזים, אבל כל זה בשכל אנושי שהוא עם גבול, שהקב״ה גובל כל שכל".
"כמו גלי הים שבאים בכח אדיר, מגיעים לחוף ונשברים. מדוע, כי זה הגבול שהקב״ה גבל לגלים. כך השכל יכול להיות עצום, גדול, חכם, אבל יש גבול עד להיכן השכל יכול להגיע. וכל אחד מגיע לחוף שלו, ששם הקב״ה גבל את גבולו שלא יעבור את הקו שנקבע בשמים".
"אבל הראיה של התורה הקדושה, עם האור שגנוז בה, היא ראיה הרבה מעבר לחוף ולגבול שנקבע בשכל, היא הרחק הרחק משם. וכך מסופר על אדם שהלך לאחד הצדיקים ושאל אותו שאלה, והצדיק ענה לו תשובה. והתשובה הייתה לא הגיונית ולא שכלית, והאדם אמר לצדיק השכל של כל העולם אומר הפוך וזה לא הגיוני, וגם דעת העולם שזה הפוך".
"הצדיק אמר לו אמת, אתה צודק. אבל זה בשכל אנושי שיש לו גבול, והחוף הוא הקצה שהשכל יכול להגיע. ואני אומר לך מעבר לשכל שהחוף הוא הגבול שלו, וזה רק בכוח התורה הקדושה. בעוונות הרבים, בדורות האחרונים יש הרבה אנשים שלקחו את התורה ונכנסו בתוך התורה בלי עמל תורה ובלי עבודת השם, ונותנים עצות מכח התורה. דבר זה מסוכן ביותר לכלל וליסודות התורה".
"ומדוע, משום שמדורי דורות אחרי חורבן בית המקדש ואחרי שאין לנו אורים ותומים ולא נביאים ולא שופטים, אין לעם ישראל וליראי השם שום דרך לדעת מה הקב״ה רוצה. והדרך שנשארה לנו זה דרך הצדיקים והחסידים והתלמידי חכמים".
"ובכדי שיהיה בכוחם כח להורות לעם ישראל מה כן ומה לא, זו דרך ארוכה מאוד מאוד. וכל היסוד שנשענים עליו ללכת ולעשות שאלת רב על עסק, על בריאות, על כל דבר בחיים, הוא מהמשנה (אבות ו א) שכל העוסק בתורה לשמה נהנין ממנו עצה ותושיה".
"והנה כל העולם יכולים לתת לך עצה. ובאמת יש חכמים ונבונים גדולים, אבל להגיע לדרגה של נהנים ממנו, שמה שאתה שואל בסוף תהנה מהתשובה עצה ותושיה, זה רק אם אתה עוסק בתורה לשמה. ואם אתה לא עוסק בתורה לשמה, אז העצה שנתנו לך היא אולי עצה טובה, אבל היא לא בגדר של נהנים, אין בה את הבטחון של התורה הקדושה שיהיה לך מהעצה הזאת הנאה".
"ודבר זה מסוכן ביותר, כי אנו חיים בעולם השקר, והאמת נעדרת. ולא חסרים אנשים טובים ותמימים שחושבים שבאמת הם יכולים לתת עצה, אבל הם לא עומדים בקריטריון של התורה הקדושה, שעצתם תהיה עצה שעוברת את החוף של השכל".
"הם יכולים להיות אנשים טובים, יראי השם עם כוונות טובות מאוד. אבל שהעצה תעשה, צריך אדם שיש לו תורה לשמה ואז העצה שלו תהיה בה הנאה גדולה ותהיה מוצלחת לדורות רבים. ואם קיבלת עצה ממי שיש בו את הכלים שהתורה הקדושה מחייבת אותנו, בסוף אתה תצליח. איך אנחנו לא יודעים, אבל נשענים על דורי דורות של אמונת חכמים".
"ומפרשת השבוע שבבריאת העולם, בבריאת האור לא נאמר כן, ואהרון במעשיו החזיר את הכן, והשלים את האור של בריאת העולם בעבודת הדלקת המנורה במשכן. וזהו יסוד גדול לחזק בנפשנו ובמעשינו".
"הנה רבים מבני הקהילה הקדושה שואלים ודורשים בענין החיסונים, שדבר זה נהיה אחד הדברים המדוברים בעולם. חשבנו הרבה עם להעלות את זה על הכתב משום שכל הדברים שכותבים פה נכתבים ונחתמים לדורות הבאים, ונכתבים בספרי חיים למענך אלוקים חיים".
"ויודעים אנו שכל הדיבור שהיום מדברים על החיסונים, בעוד כמה חודשים יהיה דבר שלא ידובר ואין בו ממש. כי היצר הרע נכנס בכל הסיפור של החיסונים, וזה נהיה כדת כן או לא לעשות. אנחנו רואים את הַדֵבְקוּת של אנשים להילחם בכן ובלא, ואומרים לנפשנו אם כך היו נלחמים על השבת, על המצות, היו מקרבים את הגאולה".
"אנחנו לא רופאים ולא מבינים ברפואה וחושבים אנו שאם אדם חולה ומגיע לשאלה האם לאכול ביום כיפור או לא, הולך לרב והרב שולח אותו לרופא. ואם הרופא אומר כן, הרב מתיר לו לאכול ביום כיפור, ואז האדם חייב לאכול ובשמחה".
"גם פה, כל אדם ישאל את הרופא שלו שמכיר אותו, שאיתו ח״ו יתייעץ אם לאכול ביום כיפור או לא. ואם על יום כיפור אתה סומך עליו לאכול, אז ודאי לעשות חיסון תסמוך על הרופא והמורה הוראה שיתיר לך לאכול בכי", דברי הרב.
