יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי, שלחה בפתח הישיבה תנחומים למשפחות הנרצחים והחלמה מהירה לפצועים בגל הפיגועים האחרון. "אני רוצה גם להודות לאותם גיבורים שבלמו בגופם פיגועי טרור קשים", אמרה. עוד הוסיפה כי היא ויו"ר ועדת החוץ והביטחון סיירו לאורך קו התפר וראו את הפרצות בגדר. כמו-כן, ציינה כי תעשה כל שביכולתה על מנת להגדיל את כוחות המשטרה ומג"ב.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, אמר כי מערכת הביטחון, ובראשה שירות הביטחון הכללי, עושים לילות כימים על מנת למנוע פיגועים כנגד אזרחי ישראל, וכי המאמצים המבצעיים והמודיעיניים הם יוצאי דופן בהיקפם. לדבריו, ארגוני הטרור מבינים את הפוטנציאל לטרור מתוך ישראל, ועושים שימוש ברשתות החברתיות על מנת לגרום לאנשים לפגע. בן ברק ציין כי ישראל הזניחה שנים רבות את מה שקורה בחברה הערבית מבחינת פשיעה ופלילים. "הפלילי מהר מאוד הופך ללאומני, לטרור, ויש קשר הדוק בין השניים", הסביר. עוד הוסיף כי אין מנוס מחיזוק מסיבי של משטרת ישראל, על כל זרועותיה. בנוסף, עמד על הצורך להקים משמר לאומי שיוכל לתגבר את כוחות הביטחון ברגעי משבר.
ח"כ אופיר אקוניס אמר במהלך הדיון: "מדובר בגל טרור, אין הגדרה אחרת. התמונות שראינו אתמול בלילה בשער שכם לא תהיינה יותר. יש פה גיבוי מלא לפעולות נחושות והתקפיות של כוחותינו. האופוזיציה לא תכשיל תוספת תקציב לעניינים מבצעיים ולצרכים מבצעיים, לרבות תקציב חירום לסתימת פרצות בגדר. בנוסף, יש לקדם חוק שלילת אזרחות למחבלים, כך שאלמנת המחבל לא תקבל חלילה כספי סיוע מהביטוח הלאומי. אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה מתגוננת היא לא תהיה בכלל, ויש לזה תוקף במיוחד היום".
ח"כ אורית סטרוק אמרה כי לאחר מבצע "שומר החומות" הובטח שהשב"כ יהיה מעורב בטיפול בפשיעה הלאומנית בחברה הערבית, אך זה לא קרה. לדבריה, הדין עם פורעי "שומר החומות" לא מוצה וההרתעה אפסית. "אבו מאזן משלם משכורות וליברמן וגנץ משלמים לאבו מאזן. צריך להצביע על החוק לביטול אזרחות למחבלים במליאה ביום רביעי", אמרה. ח"כ שלמה קרעי ציין כי "שומר החומות" לא הסתיים, אלא מוגר זמנית: "מאז הממשלה לא טיפלה בטרור הלאומני בקרב אזרחי ישראל הערבים. אין אכיפה והרתעה, לא נותנים לכוחות הביטחון לבצע את עבודתם. מערכת המשפט לא מטפלת במסיתים. אני מצטרף לקריאה של חברת הכנסת סטרוק וקורא לקדם חוק לשלילת אזרחות למחבלים, סייענים ובני משפחותיהם". ח"כ יצחק פינדרוס הוסיף כי חייבים לייצר הרתעה, וכי ההתחצפות לשוטר היא הגורם לפיגוע הבא. עוד אמר כי אם מישהו מסכן חיים – יש לירות בו באופן מידי. "השוטרים והחיילים צריכים לקבל גיבוי מלא, יש להרוס בתי מחבלים באופן מידי וללא עיכובים", הוסיף. ח"כ אופיר סופר ציין: "היחס לרשות הפלסטינית הוא רופס. היה דיון בוועדה לביטחון פנים שעסק בהקמת חטיבת חי"ר משטרתית, לשם איסוף נשקים באום אל פחם, עיר הטרור. שמתם את השר הכי כושל לנהל את ביטחון הפנים שלנו. תיקחו אחריות. המסיתים במסגדים צריכים להיעצר".
ח"כ אבי דיכטר הוסיף כי שנים צה"ל התנער מאחריות לגדר הביטחון, וכי האחריות על הגדר היא של צה"ל, ולא ייתכן שהיא תהיה פרוצה לחלוטין. כמו כן, הבהיר כי 80 אחוז מתקציב המשטרה מוקצה לשכר, כאשר תקציב התפעול הוא 3 מיליארד שקל בלבד: "אין ארגון שמסוגל לעבוד בצורה כזו, זו תקלה". עוד ציין: "הפרקליטות חייבת להירתם לטיפול אל מול המסיתים. אם בתי המשפט לא יירתמו ולא יינתנו עונשים רציניים במסגרת הקבוע בחוק – לא יהיה מנוס לכנסת מלקבוע עונשי מינימום. זה תפקידנו, גם בימין וגם בשמאל".
ח"כ יואב קיש העיר: "מהבית הזה צריכה לצאת קריאה מאוחדת לחיזוק הלוחמים בשטח. ברגע שמורמת יד על שוטר – יש לטפל בצורה החמורה ביותר. כל יהודי יכול להיות בכל מקום בארץ ישראל, וזה לא צריך לגרום לאלימות נגד יהודים. כל מחבל – דמו בראשו, נקודה. יש לקדם עונשי מינימום, נוסף על שלילת אזרחות".
ח"כ איתמר בן גביר אמר במהלך הדיון: "בסוף אנחנו אחים, ויש ביננו מחלוקות קשות, אבל כשהמחבל מסתכל מעבר לכוונת – כולנו זהים עבורו. כאשר מרביצים לשוטר בשער שכם, והשוטרים לא מוציאים אקדח ויורים – זה לא שווה כלום. למה לא עוצרים מסיתים?". לדברי ח"כ עמיחי שיקלי, "הבעיה שלנו היא היעדר הרתעה. באיזו מדינה אדם חמום מוח מעז להרים יד על שוטר או להתקרב לשוטר? מאין התעוזה? התשובה לכך נעוצה במערכת המשפט, שנהגה בסלחנות כלפי המחבל המתועב בפיגוע שאירע בבאר שבע, וכך גם כלפי אחד המפגעים בחדרה. לא נוכל להכריע אם לא תתעוררו שם בפרקליטות ובבתי המשפט".
ח"כ צבי האוזר הדגיש כי בישראל בין 200 ל-400 אלף כלי נשק בלתי חוקיים. לדבריו, "האירוע הזה הוא אסטרטגי, מכת מדינה שגורמת לאובדן ביטחון אישי לאובדן המשילות, לעבריינות אלימה ולגילויי טרור. זו תוצאה של עצימת עיניים של שנים. אין מנוס מלהקים כוח משימה ייעודי וייחודי לאיסוף נשק בלתי חוקי". בנוסף, קרא לחברי האופוזיציה להפעיל שיקול דעת לאומי ולתמוך בחוק החיפוש.
סגן ניצב אופיר בינדר, רמ"ד מבצעים של משטרת ישראל, התייחס לאירועי הטרור האחרונים, שגבו את חייהם של 11 בני אדם – 8 אזרחים ו-3 שוטרים. בנוסף, הציג את היערכות המשטרה בתקופה רגישה זו: פריסה רחבה של שוטרים על מנת להגיב באופן מידי לכל אירוע, עצירת ההכשרות, הוצאת אנשי מטה בעלי רקע מבצעי לשטח, הפעלת פלוגות מילואים של מג"ב, הסתייעות בפלוגות של צה"ל, הידוק קשרי המודיעין עם שאר גופי הביטחון, פריסה מוגברת במקומות הומי אדם ובערים המעורבות ועוד.
מירי שמואלי, סמנכ"לית תקצוב ובקרה במשרד לביטחון הפנים, התייחסה לתכנית הממשלה להקצות 181 מיליון שקלים לתגבור המשטרה. לדבריה, תקציב זה יינתן בשלוש פעימות, הכוללות רכש ציוד, הוספת תקנים והקמת פלוגות מילואים של מג"ב, כך שהפעימה הראשונה בתכנית תובא היום לאישור ועדת הכספים.
אלוף משנה ישראל שומר, רמ"ח מבצעים בצה"ל, הדגיש את ההיערכות של הצבא הנעשית מדי שנה לקראת חגי ניסן וחודש רמדאן, כאשר לכל שנה יש את הייחודיות וההקשר שלה. אל״מ שומר ציין את הקשר הבין-ארגוני בין צה"ל לבין השב"כ, משטרת ישראל, השב"ס ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. זאת ועוד, פירט כי הצבא הקצה למעלה מ-1,300 לוחמים מהסיירות של צה"ל כסיוע למשטרה. בנוסף, הבהיר כי בוצע תגבור משמעותי ברצועת עזה וביהודה ושומרון, כאשר מעל 13 גדודים פועלים באזור יהודה ושומרון. הוא הסביר כי "המטרה היא לייצר עצירה ובלימה ומניעה של זיקות בין רצועת עזה, ירושלים ויו"ש. במסגרת ההכנות בחודשים פברואר ומרץ הגברנו את המאמץ הסיכולי ההתקפי. כמות העצורים עלתה למאות, תוך שימוש בצווים מנהליים. כל לילה מתבצעות עשרות פעולות. חלק משמעותי מהכוחות נמצא על קו התפר".
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, פירט כי ברשויות המקומיות תוגברו הכוחות במחסומים ובסיורים, וכן עיבו את השמירה בקרבת גני הילדים. עוד עמד על הצורך להקים משמר לאומי, שיורכב מבוגרי יחידות קרביות, להם תינתנה סמכויות אכיפה ושיטור. הוא הוסיף כי יש צורך בטיפול משמעותי בנגב וגם בצפון: "לא טיפלנו בנושא של הנשק הבלתי חוקי והשריפה הגיעה אלינו".
עו"ד גבריאלה פיסמן, נציגת משרד המשפטים הסבירה כי עברה הוראת שעה לפני מספר חודשים שנתנה עונשי מינימום בעבירות נשק. עוד הזכירה את קידום החקיקה ביחס להרחבת סמכות החיפוש ללא צו בעבירות פשע חמור ואמל"ח. ביחס לשימוש בחיילים לתגבור כוחות המשטרה, ציינה כי החיילים לא מפעילים סמכויות שיטור או אכיפה פלילית אל מול אזרחי המדינה, אלא מבצעים פעילות של ביטחון שוטף באופן נלווה לשוטרים.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ רם בן ברק, אמר בסוף הדיון: "אני מעריך את המשטרה שיודעת לנהוג באיפוק ולמנוע הדרדרות. ישנם שני סוגים של טרור – פנימי ופלסטיני. לגבי הטרור הפלסטיני – לא נחסך שום מאמץ, וכוחות הביטחון עושים כל מה שנדרש, כולל מעצרים תחת אש. בנוסף, יש לעבות את הכוחות לאורך הגדר עד השלמתה. ביחס לטרור הפנים ארצי – הגיע הזמן לשקול להכריז על מצב חירום לתקופה מסוימת, תוך שימוש בחוקי חירום, על מנת למגר את התופעה. יש לעשות שימוש במעצרים מנהליים ולהחמיר את הענישה ביחס להסתה. הפלילי, הלאומני והטרור שלובים אחד בשני, אנו חייבים להחזיר את הסדר ואת המשילות".
יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, ח"כ מירב בן ארי סיכמה את הדיון בציינה כי הקמת המכשול תושלם לבסוף, אולם יש לוודא כי ניתנים פתרונות בתקופת הביניים, עד לסיום ההקמה של הגדר. עוד ציינה כי תמשיך לפעול להגדלת כוחות מג"ב והמשטרה, כאשר היום תובא לאישור בוועדת כספים הפעימה הראשונה של התקציב המיועד לכך, על סך 70 מיליון שקלים.
