ראש הממשלה נפתלי בנט, בטקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, בהר הרצל: "את מקום קבורתו של משה רבנו, אולי גדול המנהיגים שקמו לעם היהודי במעלה הדורות, איש לא יודע".
"תאריך פטירתו, שהוא גם יום הולדתו, מוכר לכולם – ז' באדר, אבל מקום מנוחתו האחרונה נותר בגדר תעלומה. וכך, ממש כמו משה רבנו, גם יקיריכם הם גיבורי הארץ הזאת אשר מועד נפילתם ידוע פחות או יותר, וייזכר לעד – אך קבר לפקוד ולהתייחד בו עם זיכרם – איננו".
"תרומתם להגנת המדינה ידועה לכל ונצורה בקורותינו כאן, והיא עבורנו מקור להשראה ולגאווה. כעוצמת המחויבות שלהם לחיינו ולביטחוננו, לקיום מדינתנו, כך גם מחויבותנו אליהם ואליכם, בני המשפחות היקרים".
"ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה", כך נכתב על משה בספר דברים, והפסוק הקצר הזה לצערנו הפך, במידה רבה, למנת חלקכם מדי יום בחייכם. אל השכול המכביד נוסף נטל אי-הוודאות, אל הכאב שאין לו תרופה מתלווה תסכול שלא מרפה, ואולי גם שביב תקווה ליום בו יזכה החלל למקום מנוחה אחרונה, בו תזכו אתם – ונזכה כולנו – להביאו לקבר ישראל".
"קהל נכבד, במלחמת יום הכיפורים שכל המשורר נתן יונתן את בנו ליאור, מפקד מחלקת טנקים, בקרבות בתעלת סואץ. בשירו "בוא ניפגש", כתב נתן יונתן את השורות הבאות: "מה שהיה אבל ישוב אל הדממה, אך יש דבר מה שבין אני לבין אתה שלא יקחו הצער והזמן והוא אף פעם לא יתם"".
"גם בחלוף השנים, כאשר דמותו של היקר מכל נראית לפעמים מטושטשת מבעבר, הצער על האובדן ועל החיים שהחמיץ – ניכר במלואו. המחשבות אינן מרפות. אילו אבות או סבים יכלו להיות, אילו רעים היו יכולים להיות לחבריהם, אילו אזרחים תורמים ומעורבים לארצם".
"אבל השנים שחלפו אינן מטשטשות דבר חשוב נוסף: את מחויבותנו להפוך כל אבן, את נכונותנו לחקור כל פרט, גם שנים אחר כך וגם עשרות שנים אחר כך – וגם בשנה החולפת – במבצעים מורכבים ונועזים, על מנת לאתר את מקום מנוחתם האחרונה, על מנת להביאם לקבר ישראל".
"זאת המחויבות שלנו אליהם, ואליכם בני המשפחות, וזהו גם ביטוי מוחשי לערכיו של צה"ל – לא להותיר את מתינו ופצועינו מאחור".
"אנו זוכרים אותם. כל אחד ואחד מהם. אנשי חיל הים, צוותי האוויר, לוחמי היבשה, ואנשי ארגוני הביטחון והמודיעין. מכ"ג יורדי הסירה, דרך אלי כהן ורון ארד, נעדרי קרב סולטן יעקוב – יהודה כץ וצבי פלדמן, לוחמי צה"ל לאורך הדורות ועד מבצע צוק איתן – אורון שאול והדר גולדין".
"אנחנו זוכרים היטב את מחויבותנו להמשיך ולעשות כל מה שאפשר כדי להביא אותם חזרה הביתה, אל אדמתה הטובה של הארץ שלמענה נלחמו".
"ויש לנו גם מחויבות, להמשיך לבנות את המדינה הטובה הזו. לבנות מדינה בצורה שבה הם היו רוצים לראות את המדינה. מדינה טובה, מדינה אכפתית, מדינה של ביחד, מדינה שמכבדת את כל אזרחיה, מדינה שהולכת ומתחזקת ומקרינה אור לגויים. אנחנו ננצור את זיכרם באהבה ובגאווה, נמשיך לעשות הכול כדי להביאם לקבר ישראל. יהי זכר הנופלים נצור בליבנו לעד".
בהתייחס למצב באוקראינה אמר: "חלק מהמורשת של הנופלים היא גם הרעות והערבות ההדדית, המחויבות הציונית לכל יהודי בעולם, והחובה לשמור על ערכים הומאניים והומניטריים.
"לכן, אנחנו נכונים לקבל פליטים רבים מאוקראינה עד שוך הקרבות, שלהם אנו מתפללים, ולמען כך אנו פועלים. לכן נגיע ונסייע לכל יהודי, נחלץ אותו, ונדאג לעלייה ולקליטה טובה ורגישה פה בארץ. בהקשר הזה, גם צה"ל ומערכת הביטחון ירתמו באופן מלא, כמו בעליה בשנות התשעים, וכמו בכל אתגר לאומי שעמד לפתחנו. אנחנו נערכים לכך, וניתן כל סיוע שיידרש ושצה"ל יוכל לתרום בו".
עוד אמר שר הביטחון למשפחות: "כרמטכ״ל בעבר וכשר הביטחון כעת, אני נושא באחריות לעשות הכל על מנת להביא לפחות לקבורה את כל אלה שנפלו בהגנה על הארץ הזו. נהוג לומר שנהפוך כל אבן – ואני אומר לכם שכל האבנים נהפכות. אנו פועלים במגוון כלים ואמצעים.
"מערכת הביטחון מחויבת להשיב הביתה את כל בנינו ובנותינו. לצד המאמצים, נמשיך לחבק אתכם בני המשפחות, ולומר לכם שהקורבן העצום שהקרבתם, הוא מגש הכסף שעליו אנו חיים ועל כך כולנו אסירי תודה לעד".
