בשעה שנפוליון הלך וכבש את רוסיה, בכל מקום שכבש היו הפריצים באותו האיזור יוצאים לקראתו ועושים לו מסיבה ודורשים בה דרשות לכבודו, וכמובן שדרשות אלו היו מלאות חנופה ושקר.
באחד המקומות שכבש ועשו ג"כ מסיבה לכבודו ונשאו דרשות מלאות חנופה ונשאו בשבחו, מאס נפוליון (שהיה בו מקצת אמת) בגודל השקר והחנופה שבדבריהם, ושאל אותם האם יש במסיבה איזה רב יהודי, והגויים הללו כששמעו שאלת נפוליון רגזו, וכי מה צריך המלך ליהודים, וענו לו שלא הזמינו למסיבה הזו שום רב יהודי. שאלם המלך וזאת למה, ענו לו משום שהרבנים הללו בטלנים הם ואינם יודעים כלום במילי דעלמא, ולא יאות הוא לכבוד המלך להזמין רב יהודי לקבלת הפנים הזו, וגם אין בכל האזור רב יהודי, רק במרחק רב מכאן יש איזה רב זקן ובטלן שאינו חכם כלל ועיקר, ואך לבושה יהיה להביאו במסיבה. אמנם נפוליון פקד עליהם להביאו מיד למסיבה שם, ומיד נסעו קבוצה של אנשי צבא להביא את הרב.
היתה זו עת מלחמה וכמובן כשבאו באישון לילה ודרשו שהרב יבוא עמם נפלה על כולם אימה ופחד, אבל לא היתה לו שום ברירה והוא נטל עמו הטלית ותפילין והלך עמם. בהגיעם אל המסיבה אמר לו נפוליון כי ישמח לשמוע גם ממנו איזה דרשה לכבודו. נענה הרב ועלה לבימה לדבר, וסיפר את כל הסיפור של יוסף במצרים ואיך שהורידוהו לכלא ופתר את חלום שר המשקים ושר האופים וכו', והסביר לו שלפי סדר הפסוקים יש תמיהה מדוע מיד לאחר שמסיים את פתרון חלום שר המשקים מוסיף 'כי אם זכרתני וגו', שמשמע שיש שייכות בין הפתרון שפתר לו יוסף לזה שיזכירהו לפני פרעה.
לכאורה מה שייך זה לזה ואיזה תנאי יש בזה. ואמר הרב ההוא שהנה כל המאורעות שם אינם מובנים, שבדרך העולם כשאדם פשוט עושה עוולה כנגד המדינה ועובר על אחד החוקים, מיד שופטים אותו ומשליכים אותו לבית הסוהר, אבל כאשר אדם חשוב כמו שר משרי המלכות חוטא באיזה דבר כנגד המדינה אין דינו נחרץ מיד ובפזיזות, אלא רק אחרי זמן רב של משפטים ודינים. ועוד שאין מענישים שר חשוב אלא אם העוולה וחטא בחטא גדול בקשרי המדינה וכדומה, אבל על דבר קטן כמו זבוב בכוסו אדרבה למעלת השר מעלימים עין מזה.
ועוד שאפילו כשנמצא אשם בד"כ מסתפקים בזה שמורידים אותו מגדולתו וכבודו, אבל ליענש באופן כזה לשבת בבית האסורים עם הפושעים הכי גרועים זה אין עושים. ועוד שאם כבר אירע כן באחד השרים שהושלך לכלא, אין מוציאים אותו כ"כ במהרה וכאן הוציאו אותו לאחר זמן קצר. וזהו שאמר יוסף לשר המשקים. הרי כאן הכל אינו מובן ובהכרח שיש סיבה לכל האירועים הללו, והסיבה היא שכל המאורע הזה היה במטרה שיוסף יפתור את חלומם ואז יזכירהו שר המשקים לפני פרעה ויפתור גם את חלומו ועי"ז יתקרב למלכות ויהיה משנה למלך וכו', והכל נעשה באמת שלא כדרך הטבע רק כדי לסובב שיצא מזה טובה ליוסף. וזהו שאמר לו כי אם זכרתני, דכל ההשתלשלות הזו לא נוצרה אלא למטרה זו שאתה תזכירני לפני פרעה ויצא מזה טובה עבורי, אבל אם אכן לא תמלא את חלקך בענין לא יתקיים גם בך הדברים הטובים שפתרתי לך.
והוסיף על כך הרב ואמר, הנה אתה נפוליון אף שודאי הינך אדם חכם ואיש מלחמה מלומד, אבל ניכר הדבר שהצלחותיך אינן בדרך הטבע לכבוש ולהצליח כ"כ במלחמות, אלא שיש כח נסתר ממעל שמביא לך הנצחונות, ועל כרחך שיש כאן סיבה לכל האירועים הללו. ואני אומר לך שהסיבה היא משום שיש בארצות הללו שאתה כובש רבבות יהודים מעונים ועשוקים תחת ידי הרודים בהם, ורובצים תחת הגזירות אשר מטילים עליהם חדשים לבקרים עד אשר כשל כוחם לסבול, והביאוך ממעל עד הלום למען תדע בחכמתך הגדולה ובחסדיך הטובים איך להקל סבלם ולבטל מעליהם הגזירות הקשות, וזו הסיבה להצלחותיך לצורך מטרה זו, וזה המבוקש ממך ממעל לאור הצלחותיך.
נפוליון נהנה מאוד מדרשה זו, שלא היתה שקר וחנופה ככל הפריצים, אלא מלאה דברי חכמה וטעם. סיפור זה שמעתי ממרן ז"ל ואח"כ הוא שמע מר' משה גבירצמן ז"ל שהרב הזה היה אביו של המהרי"ל דיסקין ז"ל. [בשעתו חשבו יהודים רבים שהמלך נפוליון הוא ממש שליח מן השמים להביא דרור ליהודים בארצות גלותם, והיתה בזה מחלוקת גדולה בין חכמי הדור, שהרבה סברו שבזה שהמלך נפוליון יצליח יהיה טובה לעם ישראל, כי המלך היה ידוע למלך של חסד, אבל מאידך הרבה מגדולי ישראל החזיקו דווקא ורצו בהצלחת מלכות רוסיא ונפילת נפוליון במלחמה, כי אמרו שאע"פ שמבחינה גשמית יהא נוח יותר תחת ידי המלך נפוליון, אבל מבחינה רוחנית ישפיע הדבר לרעה על ישראל ויקרב אותם אל הגויים. ורב זה לא נמנע מלומר את דבריו בפני המלך בעצמו, ולא פנה לדברי חנופה כשאר הנואמים]. (מתוך ספר שיעורי רבנו משולם דוד הלוי).
