השרה לחיזוק וקידום קהילתי, אורלי לוי-אבקסיס, שבעצמה ערקה משותפות ביחד עם מרצ והעבודה לליכוד, קוראת לח"כ איילת שקד (ימינה) שלא להצטרף לממשלת בנט-לפיד. "איילת, זה לא יהיה קל – אבל אולי תרוויחי מצפון נקי", כתבה השרה בחשבון הפייסבוק שלה.
בפוסט נרחב שפרסמה לוי-אבקסיס כתבה כי "ב-10 למרץ 2020 הודעתי מיוזמתי, וללא כל תנאי או מו"מ, שלא אתמוך בממשלת מיעוט הנשענת על תמיכת בל"ד והמשותפת. פעלתי על פי צו מצפוני, ובהתאם למחוייבותי ולעמדה שהצגתי גם לפני הבחירות".
"גשר הייתה סיעה עצמאית בחיבור טכני, שהיה ידוע לכל והובהר על ידי, כיו"ר המפלגה, בראיונות רבים טרם הבחירות, והיה מגובה בהסכמים וחתימות, הן על זהותה של גשר, ובעיקר על השוני בתפיסות המדיניות ונושאי מצפון, דת ומדינה. בנוסף, סוכם שהחיבור הטכני הזה יפורק מיד לאחר הבחירות (דבר שהשותפים האחרים סרבו לעשות. ולכן קיימתי את ההסכם באופן חד צדדי. לימים, התפרקו גם השותפים האחרים, וחלקם אף הצטרפו לממשלת נתניהו-גנץ)".
"בחיבור הזה, הזוי שצריך לומר את המובן מאליו, ייצגתי את בוחרי גשר, ורק אותם. זה המקום להזכיר כי למעלה מ-2 מנדטים הצביעו לגשר בסבב א׳. אמנם לא היה די בכך כדי לעבור את אחוז החסימה, אך בהחלט הישג מרשים לקמפיין דל תקציב וחסר קשרים בגופי התקשורת – וכפי שמתגלה בעדותו של אילן ישועה – מסתבר שכל השחקנים האחרים ניווטו (אין מילה אחרת לתאר זאת) את הנדסת התודעה של הציבור הרחב בכתבות מגמתיות ומתוך אינטרסים פוליטיים, כלכליים, אג׳נדות, חברויות בחוגים מסויימים, אינטרסים של בעלי הון וחברות פרסום – אם תרצו, מכל הבא ליד".
"אני מודה, לנו, לגשר, לא היה דבר מכל זה (תודה לקל). לאף אחד במערכת לא היה אינטרס בהצלחת גשר – נהפוך הוא. אך נעזוב את זה בצד… לענייננו, כשהודעתי שלא יקחו אותי בחשבון בתוכניות המתרקמות שלהם להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת תומכי טרור כדוגמת יזבק, וכאלו שאינם מכירים במדינת ישראל ובחשיבותה לעם היהודי, עשיתי זאת חד וחלק. לא השארתי מקום לספק או נסיונות שכנוע – לא שזה מנע מהם לשלוח שליחים ולומר שהכל על השולחן, והבופה פתוח".
"זה לא עניין אותי. לא פתחתי שום פתח לתקוות שווא בצד השני. אדרבא, בנחרצות שלי כיביתי להם את החלום. האמת חייבת להיאמר גם כיום ואולי במיוחד היום: הייתה זו החלטה מצפונית שלי, ובהתאם לדרך ולאידאולוגיה עליה חונכתי ובה אני מאמינה. לא הסתרתי זאת מעולם. מי שבחר לעצום עיניים – בעיה שלו".
"ברור לכל, שלו הייתי מקיימת מו"מ פוליטי לקראת החלטה זו שלי, הייתי יכולה לקבל כל ג'וב וכל תפקיד פוליטי שהייתי רק מציעה ומבקשת. מכל הצדדים רק הציעו ופנו ושכנעו, תוך הבטחות שונות, אך אני לא סוחרת בערכיי ולא הייתי מצביעה בעד הקמת ממשלה עם תומכי טרור תמורת ג'וב, בכיר ככל שיהיה – חשבתי שזו תהיה ממשלה גרועה, אף על פי שלכל אורך דרכי הפוליטית שיתפתי פעולה עם חברי כנסת ערביים בנושאים חברתיים".
"אין זה משנה בכהוא זה שהתקשורת מציגה תמונה שונה ומעוותת של המציאות. את המחיר ששילמתי אתם בוודאי זוכרים כולכם. חלקים מאלו שמדברים היום גבוהה על הסתה ו"מזדעזעים" מ"השמצות אישיות והשחתת השיח הציבורי", לקחו חלק משמעותי בהתקפות הפרועות והאישיות עליי, על ילדיי, משפחתי וסביבתי. אין גבול שלא נחצה ברצח האופי והתדמית שבוצע בי לאורך הזמן. הכל כי העזתי לגנוז לשמאל את החלום להקים ממשלת מיעוט עם תומכי טרור, חלום בלהות עבור רבים מאיתנו".
"כל מי שהיה עד למסע שעברתי, רואה היום כי הטהרנות והצדקנות פשוט זועקים לשמים מרוב בושה ואירוניה. כל השמעת ביקורת על הפרת ההבטחות לבוחריהם מצד ראשי ימינה, נפתלי בנט ואיילת שקד, זוכה לקיתונות בוז והפחדה מפני "הסתה והשחתת השיח" – בעוד שכלפיי וכלפי בני משפחתי הכל היה מותר, כולל הכל, ואיש לא קם לזעוק ולעצור את הטירוף חסר הפרופורציות שהתחולל נגדי במשך למעלה משנה. בזמן שבנותיי הוטרדו מינית בהודעות ובתמונות ערוכות שאין לי כל כוונה להפליג בתיאורן המזוויע, איפה היו כל הפמיניסטיות והעיתונאיות? ספגתי איומים, בתדירות יומיומית, ביניהם על זריקת רימונים לחצר ביתי – זה קרה ברשתות החברתיות, זה קרה בטוויטר, זה קרה בתקשורת. זה היה מעל פני המים ובחוצות, כולם ראו, כולם שמעו, כולם ידעו. ואני שואלת – היכן היו כולם? היכן הייתה התקשורת? אגיד לכם היכן הם היו – הם היו עסוקים בליבוי האש והכפשתי בתיאורים מיזוגניים וגזעניים בכל הזדמנות, רק כי בחרתי שונה מרצונם".
"למען הסר ספק אני נגד הסתה מכל סוג, בין מימין, ובין משמאל – סימטריה, כבר אמרנו? מעניין שבנט ושקד הודיעו, הבטיחו, חתמו, התחייבו, ואף נשבעו ביקר להם, שלא יעשו את בדיוק מה שהם מבצעים הלכה למעשה – והתקשורת? במקרה הטוב שותקת, ובמקרים רבים מריעה, מחבקת ומתרצת בשמם".
"אומרים שבפוליטיקה הכל מותר. האמנם? כנראה שזה קשור לפוזיציה. אבל מה שבעיניי לא פחות גרוע הוא המשחק ברגשות האזרחים. פעם אתה כאן, פעם אתה שם, פעם מנהל מו״מ פומבי, פעם מאחורי הקלעים, ופעם במקביל. זורק את הציבור (משני המחנות) מיאוש לתקוה וחוזר חלילה כמו מטוטלת".
"כשהודעתי – אל תספרו את הקול שלי, מנעתי 61 לממשלה הנתמכת על ידי תומכי טרור. בכך שהייתי נחרצת, הצד השני הבין שאין לו סיכוי להקים ממשלה, וכך החל המהלך שהביא לתחילת השיח על ממשלת האחדות עם בני גנץ, ונמנעו בחירות רביעיות. מישהו חושב שלולא המהלך שלי גנץ היה מצטרף לממשלה עם נתניהו??"
"זה מה שבנט ושקד לא עשו עד היום. גם כאשר אמרו שממשלת השינוי אינה על הפרק, לא אמרו באופן ברור שאינו משתמע לשני פנים – אל תספרו את הקולות שלנו בצד השני – וזה מה שמנע הקמת ממשלת ימין. רק הודעה ברורה של איילת שקד לא לספור את הקול שלה במחנה ה׳שינוי׳ – תביא את גדעון סער, או אחרים, להבין שאין סיכוי לממשלה כזו, ולהביא אותו לשקול לתמוך בממשלת ימין. זה עדיין אפשרי. כל עוד אופציית השינוי על הפרק – לא תתכן ממשלה אחרת".
"איילת, זה לא יהיה קל. אם תעשי זאת, התקשורת תתקוף אותך חזק. את תגלי שיש אלימות בשמאל, והיא קשה, כואבת ואכזרית. לא מצפה לך גן של שושנים, אבל אולי תרוויחי מצפון נקי, ותעני לרצון רוב העם".
"הערב הזה אני מישירה מבט לאותם כלי תקשורת ועיתונאים, שלא בחלו בכל דרך לפגוע בי ובמשפחתי כשעמדתי על עקרונותיי, וכיום ממלאים פיהם מים ואף משבחים ומהללים את סיבוב הפרסה המפואר שמבצעים בנט ושקד, לקול תרועתם של אותם עיתונאים. תתביישו, רואים לכם".
"אך אי אפשר לומר שאני מופתעת, צפיתי כל זאת מראש, עוד באוקטובר 2020, בימים טרם פרש סער מן הליכוד – כבר אז ניתן היה לצפות את תגובת התקשורת למהלך שתכנן, ועובדה – אנו עדים לה היום", דברי לוי-אבקסיס.
