OCD

טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית (בלעז: Obsessive–compulsive disorder או בקיצור: OCD) היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש מחשבות טורדניות הגורמות סבל. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, והם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, ולעיתים הן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.

חולה במחלה זו ירגיש לעיתים רבות כי הוא התגבר על המחלה, וכי הוא התרפא, אך לאחר תחושת הקלה בטווח קצר, ישוב החולה לסבלו של החולי בטווח ארוך, ועל כן ריפוי ממחלה זו יוכל להיות מושג בעיקר דרך טיפול פסיכולוגי.

סיבוכיות נפוצה במחלה זו היא שתרופות שהחולה ממציא כמגננה נגד המחלה, אך מהרה הופכות להיות חלק מהמחלה. סובלים מהמחלה לא יפסיקו לייצר את התרופה האולטימטיבית עבורם דרך טקסים, ברכות, עצות, חיזוקים מחברה או ממשפחה אך דרך כל אלה, ישיגו הקלה לטווח קצר בלבד.

במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים סווגה ההפרעה בעבר כהפרעת חרדה, אך במהדורות החדשות של מדריכים אלו שונה הסיווג. במדריך DSM-5 של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, הופרדה קבוצת ההפרעה הטורדנית הכפייתית וההפרעות המקורבות לה לקבוצה נפרדת, הכוללת גם את הפרעת האגירה, הפרעת גוף דיסמורפית, טריכוטילומניה, דרמטילומניה (פציעת העור העצמית הטורדנית), וההפרעות הטורדניות-כפייתיות הנגרמות על ידי מחלות "גופניות", תרופות או סמים וכו'. במדריך ICD-10 סווגה ההפרעה בתוך הקטגוריה "הפרעות נוירוטיות, תלויות-דחק וסומטופורמיות".

השם בשפה האנגלית של הפרעה זו Obsessive Compulsive Disorder, ידוע גם בראשי התיבות OCD. שם זה מתורגם לעברית באופן רשמי כ"הפרעה טֵירדונית כפייתית" ("טירדון" הוא התרגום הרשמי ל"אובססיה"), אולם בציבור מקובל הרבה יותר השם "טורדנות כפייתית".