סגולות וישועות התלויות בתוספת שבת
גדול כוחה של מצוה זו לבטל גזירות קשות מישראל • סגולת המצוה לבני חיי ומזוני • ע"י תוספת שבת זכה לנשמת הרמ"א
הַשַׁבָּת היא יום קדושה ומנוחה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. המועד חל באופן קבוע מדי שבעה ימים, ביום השביעי שבשבוע. תחילת השבת היא בערבו של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה – זמן הקרוי "ליל שבת", וסיומה הוא ביום המחרת, עם צאת הכוכבים – זמן הקרוי "מוצאי שבת". ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר.
שמירת שבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות; לפי המדרש, השבת הראשונה ניתנה לאדם ביום היבראו, ושמירתה שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. ולדברי המדרש השבת הראשונה ששמרו עם ישראל בצאתם ממצרים הייתה ביום כ"א באייר.
השבת מסמלת ביהדות את בריאת העולם בידי אלוהים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם על ידי אלוהים, ובשונה מחגי ישראל, אינה תלויה בקידוש החודש שנעשה בידי בית הדין. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה בששת ימי בריאת העולם, וממספר מקורות בתנ"ך. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש. שמירת השבת היא הודאה מעשית בבריאת העולם, מחזקת את האמונה ואי שמירתה גורמת להיחלשות האמונה היהודית, כמו כן שמירת השבת מקרבת את האדם לבורא העולם יותר מפרישות ונזירות גופנית.
בחילול השבת רואה התורה חטא חמור שהעונש על עשייתו במזיד בפני עדים שהתרו בו הוא מיתת סקילה, שנחשבת לחמורה מבין ארבע מיתות בית דין. או עונש כרת במקרה שחילל שלא בפני עדים, ואם חילל בשוגג חייב קרבן חטאת.
הרעיון הבסיסי של השבת, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות לפעול לקיצור אורך יום העבודה ושבוע העבודה. בישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.
מקור: ויקיפדיה
גדול כוחה של מצוה זו לבטל גזירות קשות מישראל • סגולת המצוה לבני חיי ומזוני • ע"י תוספת שבת זכה לנשמת הרמ"א
מצות שבת יש לו יותר סגולה, שאין צריך לעשות שום דבר ופעולה ותנועה קלה, רק בהגיע זמן שבת, הוא בתוך המצוה