יִצְחָק רַבִּין (א' באדר תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל וראש ממשלת ישראל החמישי.
רבין היה מפקד גדוד בפלמ"ח, מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות, הרמטכ"ל השביעי של צה"ל עליו פיקד בעת מלחמת ששת הימים. לאחר פרישתו מצה"ל היה שגריר ישראל בארצות הברית וראש ממשלת ישראל מטעם מפלגת העבודה בשתי קדנציות: הראשונה בשנים 1974–1977, במהלכה יצא אל הפועל מבצע יונתן, והשנייה בשנים 1992–1995, שבמהלכה נחתמו הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן. בנוסף כיהן כשר הביטחון במשך כתשע שנים.
על חלקו בהסכמי אוסלו זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1994 (יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת). רבין נרצח במהלך כהונתו כראש ממשלה בידי מתנקש יהודי-ישראלי, יגאל עמיר, שהתנגד להסכמי אוסלו.