כזכור, כחלק מצעדי שיפור הרגלי התזונה של הציבור בישראל, חויבו חברות המזון בישראל, החל מינואר 2020 לסמן את המוצרים בעלי כמויות גבוהות של סוכר, מלח או שומן במדבקה אדומה בחזית אריזת המוצר. במקביל, מוצרים שעמדו בסטנדרטים מוגדרים מראש, סומנו באמצעות מדבקה ירוקה כמוצרי מזון בריאים. משרד האוצר בדק את השפעת סימון המוצרים על דפוסי הצריכה בפועל כשנתיים מהחלת הרפורמה
מהדו"ח עולה כי בשנתיים האחרונות ירד נתח השוק של המוצרים עם הסימון התזונתי האדום, לעומת עליה חדה במוצרים הלא מסומנים בהיקף של כ-33 אלף טון בשנה.
עוד עולה מהדו"ח כי בבדיקה לפי מוצרים, ברוב המחלקות נרשמה ירידה מובהקת בנתח השוק של המוצרים המסומנים בסימון אדום כמו מוצרי בשר ועוף קפוא, גלידות, דגנים, חטיפים, מאפים, מוצרי בצק קפואים ועוד.
במשקאות לא אלכוהוליים, סלטים ארוזים, קפה קקאו, מוצרי חלב וכו' לא נרשמה מובהקות ולא ברור מה מידת ההשפעה של הרפורמה על מוצרים אלו.
לעומת זאת בקטגוריה אחת נרשמה עליה מובהקת בונבוניירות וחטיפים מתוקים שמלכתחילה הציבור התייחס אליהם כאל מוצרים מזיקים והגביל את הצריכה שלהם.
בבדיקה ממוקדת של החברה החרדית, מצא הדו"ח, כי שיעור צריכת המוצרים עם הסימון התזונתי האדום גבוהים מעט בהשוואה לציבור הכללי. הדו"ח מעלה כי ב-2020 נרשמה ירידה בנתח השוק של מוצרים מסומנים בחברה החרדית, אך מגמה זו התהפכה ב-2021. לטענת מחברי הדו"ח עקב העדר נתונים ותנודתיות גבוהה במגזר החרדי והערבי, קשה להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי הרפורמה במגזרים אלו.
