מחלת ה-19COVID, או כפי שאנחנו מכירים אותה בשמה, הקורונה, קיימת כשנה ולפיכך המידע על אודותיה עדיין אינו מלא. מידע זה שאנחנו מביאים ב'בחזית לאישה' הוא מידע מטעם משרד הבריאות, מעודכן לחודש ינואר 2021.
בשלביה המוקדמים של המגפה, מרבית המחקרים שפורסמו העלו כי נשים הרות אינן מצויות בסיכון גבוה יותר למחלה קשה בעקבות הידבקות בקורונה. עם זאת, מטבע הדברים, מחקרים אלה היו קטנים בהיקפם וכללו עשרות נשים עד מאות בודדות לכל היותר.
ביוני 2020, ה-CDC (המרכז האמריקני לבקרת מחלות) פרסם מחקר על מעל 90,000 נשים בגיל הפוריות (15-44 שנים) שאובחנו ב-COVID-19 וסבלו מתסמינים (מתוכן כ-8,200 בהריון). נמצא כי נשים הרות היו בסיכון גבוה לאשפוז, אבל לא היה מידע אם מדובר על אשפוז בשל תחלואה בקורונה או עקב סיבוכי הריון אחרים. באותו מחקר, נמצא כי נשים הרות היו גם בסיכון גבוה פי 1.5 לאשפוז בטיפול נמרץ, ופי 1.7 להזדקקות להנשמה מלאכותית, לעומת נשים מאובחנות שלא היו בהריון. יחד עם זאת, שיעורן של כלל הנשים שסבלו ממחלה חמורה היה נמוך יחסית (כ-1%). שיעור התמותה מהמחלה (0.2%) היה דומה בקרב שתי הקבוצות. בינואר פורסם מחקר על מעל 400,000 נשים הרות שאושפזו שהשווה את ה 6380 נשים עם מחלת 19 COVID לאלו שנמצאו שליליות. גם במחקר זה נמצאו יותר סיבוכים הקשורים לקרישיות בקרב הנשים ההרות. כמות התמותה הייתה נמוכה בשתי הקבוצות אבל גבוהה באופן מובהק בחולות קורונה ( 0.1% לעומת 0.00005)
עד כה, אובחנו בישראל מעל 9300 נשים הרות בקורונה, כאשר רובן המוחלט היו במצב קל. ביניהן כ100 הוגדרו במצב קשה או קריטי ומקרה מוות אחד. סיבוכי הריון בחולות קורונה במספר מחקרים נמצאו נזקים בכלי הדם העובריים (לרבות היווצרות קרישי דם) בשליה של נשים שילדו בזמן שחלו בקורונה המשמעות הקלינית של הממצא עדיין אינה ידועה. לא דווח על עליה בהפלות בקרב נשים הרות שחלו בקרונה. בישראל מדווה על מקרה של העובר שנפטר שהיה חיובי לאמא חיובית.
סיבוכים אימהיים סביב הלידה
במחקר של אוניברסיטת קורנל בניו-יורק שכלל כ-700 נשים לקראת לידה, נמצא ששיעור הניתוחים הקיסריים בקרב חולות בקורונה היה גדול ב-50% לעומת נשים שאינן חולות בקורונה. יצוין, כי השיעור המוגבר היה גם בקרב חולות קורונה שלא סבלו מתסמינים. לא ברור האם ניתוחים אלו הושפעו ישירות ממצב האישה בהריון או שמא בוצעו מניעתית, לפחות בחלקם, בשל החשש מפני התפתחות סיבוכי הקורונה, ללא קשר למצב הקליני של היולדת.
יש לציין שחלק מהלידות המוקדמות היו יזומות על מנת לאפשר טיפול באם. מחקר מאנגליה הראה תוצאות דומות. מצד שני, מחקר שנעשה בישראל הדגים ירידה של 50% בלידות מוקדמות בתקופה של המגיפה בהשוואה לשנים קודמות, יתכן עקב שינויים סביבתיים כתוצאה מסגרים. ממצאים דומים נמצאו בארצות נוספות.
בישראל, ידוע עד כה, על מעל 9300 מקרים של נשים שילדו בעת שהיו חולות בקורונה. רוב הילודים נולדו במועד ובמצב טוב. עם זאת, מספר ילודים נולדו במצב קשה, בעיקר עקב פגות והייתה פטירה של ילוד אחד.
העברת הנגיף מאם לעובר (העברה אנכית):
ככל הנראה, הסיכון להעברה אנכית (העברה מאם לעובר) של נגיף הקורונה החדש, הינו נמוך מאד אבל קיים. לפי שעה, אין מידע מעיד על נזק קבוע לעובר כגון מומים מולדים כתוצאה מהידבקות האם בקורונה במהלך ההיריון. בישראל ידוע עד כה על כ- 1000 מקרים של נשים שילדו בעת שהיו חולות בקורונה. רוב היילודים נולדו במועד ובמצב טוב. היו מספר יילודים שנולדו במצב קשה, בעיקר עקב פגות ופטירת ילוד אחד.
העברת הנגיף מהאם לילוד:
בארה"ב, בקרב 1500 תינוקות ברשם לאומי לילודים חולי קרונה, הסיכון לתחלואה היה דומה בתינוקות שהופרדו מאמם לאחר לידה לאלו שנשארו יחד עם אמם לכן, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על השארת תינוקות יחד אם אמם עם הקפדה על היגיינה. זאת גם ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. ארגונים אירופאיים כגון הארגון האיטלקי לניאונטלוגיה, הארגון הצרפתי לניאונטלוגיה והארגון הבריטי לרפואת נשים. הבסיס להמלצות אלו הוא הסיכון הנמוך להדבקת תינוקות על ידי אם מניקה חולה לעומת ההשלכות המוכרות הכרוכות בהפרדת האם מתינוקה, ובפרט בשעות הראשונות לאחר הלידה.
המלצות בהיבטי בריאות הציבור:
צמצום היקף ההדבקות בקרב נשים הרות באמצעות הקפדה על ההנחיות הקיימות על ריחוק חברתי, שמירה על הגינה ועטיית מסכה וחיסון של נשים הרות, במיוחד אלו בסמסטר השני ושלישי.
הקפדה על מעקב הריון שגרתי לפי הנחיות הרופא/ה המטפל/ת.
לשקול לאפשר ליולדת הרוצה בכך, גם אם היא חולה מאומתת ב-19-COVID ,להיות עם היילוד במהלך האשפוז כולל אשפוז בית ובשחרור היולדת לביתה, תוך היצמדות להנחיות על היגיינה ועטיית מסכה במצבים אלה.
חיסון נשים הרות
1. בכל שלבי ההריון, אין מניעה להתחסן. עמדה זו תואמת את גישת ארגון הבריאות העולמי ואת עמדת המרכז האמריקאי לבקרת מחלות. היא מתבססת על כך שאין כל הוכחה על נזק לעובר או למהלך ההריון כתוצאה מהחיסון ולא מוכר מנגנון ביולוגי היכול להצביע על אפשרות כזאת.
2. מומלץ לנשים בהריון להתחסן:
א. נשים הרות הנמצאות בקבוצת סיכון להדבקות (עובדות מערכת הבריאות או כל קבוצה אחרת שהוגדרה בסיכון לפי משרד הבריאות) או בקבוצת סיכון לתחלואה קשה (כגון: השמנת יתר, סכרת טרום היריונית, יתר לחץ דם) להתחסן ללא תלות בשלב ההריון.
ב. נשים שאינן שייכות לקבוצות הסיכון, הנמצאות במהלך השליש הראשון להריון– על מנת למנוע חשד לקשר, אף מקרי, בין קבלת החיסון לתופעות של דימומים והפלות ספונטניות ניתן להתחסן החל מהשליש השני. עם זאת, קיימת אפשרות שבדומה לזיהומים נגיפיים אחרים, נגיף הקורונה עלול לגרום נזק שלייתי גם בתחילת ההריון, לו ייתכנו השלכות על העובר, מהלך ההריון והיילוד. האמצעי להפחתת הסיכונים מהמחלה היא על ידי התחסנות מוקדמת.
3. אחת מתופעות הלוואי האפשריות של החיסון הינה חום ויש לטפל בה תרופתית בהתאם לשבוע ההריון, במיוחד בשליש הראשון של ההיריון.
4. נשים אשר מתכננות היריון או שנמצאות בטיפולי פריון, מומלץ להשלים את 2 מנות החיסון טרם ההיריון.
5. אישה אשר קיבלה מנה ראשונה של החיסון וגילתה כי הרתה – מומלץ להשלים את המנה השנייה של החיסון לפי לוח הזמנים המקובל.
6. לגבי נשים המתכננות דיקור מי שפיר, רצוי להימנע מביצוע החיסון סביב מועד הדיקור (רצוי מרווח של שבוע ימים לפחות בין החיסון לדיקור) על מנת להימנע מחום או תופעות לוואי אחרות שעלולות להתפרש כסיבוך של הדיקור.
עד כאן דברי משרד הבריאות.
נוסיף ונדגיש כי מאז פקדה אותנו המוטציה הבריטית, גדל מספר הנשים ההריוניות שהתאשפזו במצב קשה. את תוצאות המחקרים נראה בעוד תקופה משום שלוקח זמן לרענן את השינויים, שנכתבו כאמור, לפני שהמוטציה המדוברת חוללה שמות והפילה חיתתה.
